קרוא וכתוב

האם רישום הלאום בתעודת הזהות הוא הכרחי? האין בכך משום אפליה, גלויה או סמויה? על מערכת היחסים בין המדינה והאזרח, החוקים הישנים שעדיין משפיעים על חיינו, והצעדים המתחייבים לתיקון המצב, כדי שישראל תהיה מדינה של כוווולללם

מדינת ישראל מנהיגה רישום של הלאום בתעודת הזהות. השאלה המתבקשת היא: למה? ובכן, בראש ובראשונה כדי לאפשר לגורמי הביטחון להבחין בין אזרחים יהודים לערבים. בשנים האחרונות, עם גלי העליה הגדולים מבריה"מ לשעבר, משמש רישום זה גם ליצירת סגרגציה בין היהודים לכלל הלא-יהודים. לא פלא, איפוא, שהצעות חוק שנובעות ממניעים שונים ומעמדות פוליטיות שונות, הועלו כדי לבטלו. ואכן, הזיקה הנאותה בין היחיד למדינתו היא זו של האזרחות. זיקה זו, ולא מוצא לאומי או דתי, מן הראוי שתתבטא במסמכים הרשמיים אשר מצהירים על מעמד זה: במרשם האוכלוסין הממשלתי ובתעודת הזהות הפרטית.

רישום הלאום בתעודת הזהות – כמעט אין דומה לו בעולם. במדינות ובתקופות בהן התקיים, נחשב רישום הלאום במסמכיו הרשמיים של אדם, בסיס לרדיפה על רקע מוצא לאומי. ישראל מגדילה לעשות ורושמת (במרשם האוכלוסין בלבד) גם את דתו של אדם. רישום כזה אכן מתאים למדינה שהמוצא הלאומי והדתי מעוגן בה בחוק, חוק מתקופת האימפריה העות'מאנית. אך מה שהתאים פעם, אינו מתאים היום למדינה שמתיימרת להיות מודרנית ודמוקרטית. יתרה מכך, רישום הלאום על-ידי פקידי משרד הפנים הוא שרירותי לחלוטין, ואינו לוקח בחשבון את הגדרתו העצמית של האדם ואת בחירתו (אם זו קיימת) בשיוך לאומי זה או אחר.

מדינת ישראל לא רק כורכת את האזרחות בלאום, אלא מפלה בין אזרחיה על בסיס לאומי, בין אם בעקיפין ובין אם במישרין. זה בה לידי ביטוי בכמה דרכים:

• התניית זכאויות ליוצאי צבא או למי שעומד בתנאיו של חוק השבות
• מדיניות מפלה של ממשלות ישראל השונות בתחומי הכלכלה והחינוך 
• הטבות ליהודים בלבד מטעם המוסדות הציוניים, שמעמדם מוסדר בחוק והם ממלאים גם פונקציות שלטוניות
• "בג"צ קציר", התלוי ועומד בפני בית המשפט העליון, קורא תגר על מניעת החכרת אדמות המדינה ל"לא-יהודים", מתוקף הסדר באמצעותו מועברות קרקעות המדינה לסוכנות היהודית.

ברור, אם כן, שהפרדה בין הלאום לאזרחות חשובה במיוחד במדינה שקודם יוצרת זהות ביניהם, ואחר-כך מנצלת את הזהות שיצרה כדי להפלות בין אזרחיה. מחיקת סעיף הלאום מתעודת הזהות, כמו-גם ממרשם האוכלוסין, היא צעד מתבקש לקראת הפיכת מדינת ישראל למדינה של כל אזרחיה. האזרחות חייבת להיות אזרחות שווה. "אזרחות סוג ב'" היא קטגוריה מקוממת ששלטון ההגינות אינו יכול להשלים עמה. האזרחות לבדה צריכה להוות בסיס למערכת היחסים בין המדינה לחיים בה. והלאום – מן הדין שיהיה עניין שבין האזרח לבין עצמו, לא בין אזרח למדינה.

וואלה! היום, 26.1.2000