עדכון 12.2: רשימתה של אשכר והתגובות הנרחבות שעוררה ברשת נתנו כוח לנפגעות אחרות והביאו לתוצאות: פניות של נשים נוספות שיש בידינו. אנו פונות לכל מי שנפגעה מאותו אדם לעשות מעשה. כדי שהדפוס הזה של אלימות, פגיעה וניצול – ייפסק. אפשר לפנות אלינו, למשטרה או למרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית.
פוסט של אשכר בבלוג שלה
"התוקף, המבקש להשתמט מאחריות על פשעיו, עושה כל מה שביכולתו לעודד שכחה. סודיות ושתיקה הן קו ההגנה הראשון שלו. אם לא עולה הדבר בידו, הוא תוקף את אמינות קורבנו. אם אין הוא יכול להשתיקו לגמרי, הרי הוא יכול להבטיח שלא יהיו לו שומעים" (ג'ודית לואיס הרמן, טראומה והחלמה).
בעקבות המאמר של אשכר והפוסט הקודם שלי בנושא, שהיה אחד מני רבים וטובים שעלו בימים האחרונים ברשת (קישורים אצלי בפוסט) - אני קוראת למתלוננות להשמיע את קולן. זו ההזדמנות לעשות משהו כדי שהוא יועמד לדין, כדי שיושת עליו קלון וכדי שלא יפגע בנשים נוספות.עיתונאית שמעוניינת לכתוב על הנושא נתקלה היום בלא מעט אמירות מפורשות המציינות את שמו ומעשיו הנקלים, אולם גם בהיעדרן של נשים שתעזנה להתלונן. על הפחד הזה התוקפן בונה. בלי השם שלכן והשם שלו – הוא ימשיך במעשיו ללא הפרעה, כפי שעשה עד היום. בלי תלונה שלכן (גם אם חלה התיישנות!) – נשים נוספות תיפגענה. לא רק קורבנותיו שלו, אלא גם קורבנות של עוד רבים אחרים, שיקבלו תחושת לגיטימציה מהשתיקה. לכאורה – אם הן שותקות, הפוגעים יבינו שאפשר להמשיך ולהיחלץ ללא פגע.
המצב שנוצר אינו מה שאתן רוצות. ולא מה שאנחנו רוצות. ולא מה שאנחנו כחברה רוצים. אנחנו יודעות שיש לכך מחיר. אנחנו מבטיחות לתת כתף, להיות שם בשבילכן, לסייע בכל מה שניתן. וכמונו יש רבות. ורבים. שרוצים לעשות כל שביכולתם כדי שהוא ישלם את המחיר.
הבהרה: הקריאה הזאת משותפת לכמה כותבים שהעלו פוסטים קודמים בנושא.
