לפני כמה שבועות כתב שי ניב בדיון בפייס בעקבות מאמרו על שביתת הרופאים בגלובס, על צביעות התקשורת. הוא צפה שעוד נראה איך עובדי הרכבת שעומדים לשבות לא יקבלו תמיכה תקשורתית כמו זאת שקיבלו הרופאים: בקרוב מאוד צפויים עובדי רכבת ישראל לפתוח בעיצומים בגלל התעקשות המדינה להפריט את מערך התחזוקה בחברה. אני רוצה לראות את יונית [...]
ארכיון רשומות מהקטגוריה "שונות"
רופאים על הרכבת
פורסם ב חוק ואתיקה, שונות, תגים בית הדין לעבודה, שביתת הרופאים, שביתת עובדי הרכבת, שי ניב, תקשורת ב 23 בספטמבר 2011 | 11 תגובות »
חוק השבות פָּגַע וּבָרַח
פורסם ב חוק ואתיקה, שונות, תגים חוק ההסגרה, חוק השבות, לי זיתוני, תאונת פגע וברח ב 18 בספטמבר 2011 | 10 תגובות »
מישהי החמיאה לי היום על הלוק הצרפתי. אמרתי לה שזה לא ממש יום לדבר בו על להיראות כמו צרפתים… העובדה שדורסיה של לי זיתוני ז”ל הם בעלי אזרחות צרפתית שנמלטו לצרפת מיד לאחר שנטשו את קורבנם על הכביש, הוציאה ארס רב כלפי “הצרפתים האלה”. אפילו מכמה שמאלנים נאורים בעיני עצמם. חוק השבות מיד עלה לדיון [...]
האוברקילינג של שלי יחימוביץ
פורסם ב מדיה, שונות, תגים הארץ, התנחלויות, עמיר פרץ, פוליטיקה, פשעי מלחמה, שלי יחימוביץ, תקשורת ב 26 באוגוסט 2011 | 27 תגובות »
שלי יחימוביץ, המתמודדת לראשות מפלגת העבודה, התראיינה בשבוע שעבר למוסף הארץ. ראיון שרצוף עמדות וקביעות בעייתיות מאוד, בעיני. בניגוד ליחימוביץ, אני סבורה שההתנחלויות בחטא הורתן, ומתנגדת לחייב את שירת ההמנון בגנים. בעיני יש קשר מובהק בין תפיסה של צדק חברתי לבין חוסר אפשרות לתמוך במפעל הכיבוש וההתנחלויות המדכא מאות אלפי בני אדם, פוליטית וכלכלית, ומשאירם [...]
שובו של הפוליטי
פורסם ב שונות, תגים בנימין נתניהו, לימור לבנת, מחאה חברתית, פוליטיקה, צדק חלוקתי ב 13 באוגוסט 2011 | 12 תגובות »
השרה לימור לבנת הנהנה במרץ באולפן למשמע דבריו של אחד הפעילים שרואיין בשטח. "זאת לא מחאה פוליטית", הטעים. "אני מסכימה אתו", אמרה לבנת בסיפוק כשהמיקרופון עבר אליה באולפן. "לא מדובר במחאה פוליטית". זאת כמובן טעות מצדו של המוחה, ואחיזת עיניים מצדה של השרה. המחאה היא פוליטית לחלוטין משום שהיא עוסקת בעניין פוליטי מובהק: שינוי סדר [...]
"זה לא הזמן"
פורסם ב פמיניזם, שונות, תגים אחריות תקציבית, אמיר גלבוע, הדרה, זקנים, מחאה, נשים, צדק חברתי ב 7 באוגוסט 2011 | 38 תגובות »
פעילה חברתית שהעירה על כך שמהפכה המסומנת כצעירה עלולה להשאיר את המבוגרות מאחור קיבלה תגובה מוכרת: "זה לא הזמן להיכנס לרזולוציות של גיל ומגדר. הזמן לזה יגיע!!!", שהמשיכה בתביעה "כרגע על כולם לתמוך בלי סייגים". התגובה מוכרת מפני ש"זה לא הזמן" היא הסיסמה שתמיד דרשה מקבוצות מסוימות (נגיד, נשים?) לחכות לתום המאבק "החשוב". פעם זה [...]
חותמים, תומכים ומבקרים
פורסם ב שונות, תגים אופירה הניג, אנונימיות, ביקורת, יושרה, ציפי שוחט, תיאטרון, תקשורת ב 29 ביוני 2011 | 8 תגובות »
אפשר להבין את מי שמותחים ביקורת שלא לייחוס. לאו דווקא מהסיבה שבוחרת לייחס להם שוחט, אלא כי הביצה קטנה (בכל תחום), ולא תמיד מוכרחים לרכוש לעצמך אויבים שלא לצורך. לעומת זאת, קשה יותר להבין מדוע מי שדעתו כזאת חותם על עצומה בעד המנהלת האמנותית שפוטרה. במקום להניח הנחות ולשער השערות, היה מקום ששוחט פשוט תשאל את אותם אנשים שהיא ששה להביא מדבריהם, מדוע אם הם חושבים כך חתמו על עצומה התומכת במי שחתומה אמנותית על יצירות משעממות, לא מתקשרות ונפוחות. הרי אין חובה כל שהיא לתמוך במי שאינך עומד מאחורי מה שהיא עושה מקצועית. אי-חתימה כזאת עדיין אינה שקולה לעמידה בשמך מאחורי הביקורת שלך עליה בעיתון
סרטן וצלם אנוש
פורסם ב זכויות אדם, שונות, תגים חוק החולה הנוטה למות, כבוד אנושי, כימותרפיה, מוות, סרטן, ענת גוב, צלם אנוש, רפואה ב 25 ביוני 2011 | 18 תגובות »
ענת גוב כתבה מחזה חדש שנסוב על מחלת הסרטן שבה חלתה ועל השאלה של סירוב טיפול. אפשר לומר לא מעט דברים טובים על הראיון איתה שערך יאיר לפיד. על הדמות המרשימה המצטיירת, על הדיבור הגלוי והשימוש במונח סרטן (במקום “המחלה ההיא” או רק תנועת הראש של החשיבה המאגית, או היופומיזם של “מחלה קשה”); על ההחלטה [...]
יום העצמאות תשנ”א
פורסם ב שונות, תגים אבא, בית חולים, יום הזיכרון, יום העצמאות, יעקב כרמי, מוות, רפואה ב 10 במאי 2011 |
אבא שלי מת בערב יום העצמאות לפני 20 שנה. צלצול הטלפון קרע את שנתי הטרופה, אליה שקעתי מוקדם באותו ערב, אחרי שחזרתי מבית החולים. אבא שלך במצב קשה, אמרה האחות. כל הדרך – מרחק שעת הנסיעה התקצר מעט בשל השעה המאוחרת – קיוויתי שאגיע לראות אותו חי. לא ידעתי שכבר בשעת הטלפון שלה הוא לא [...]
גמני: למי מותר לדבר כאן
פורסם ב שונות, תגים חברה, טקסים, יום הזיכרון, יום העצמאות, יום השואה, סמלים, שכול ב 8 במאי 2011 | 11 תגובות »
הדיסקליימר הכי נפוץ שראיתי בימים האחרונים לפני סטטוסים הוא “בתור משפחה שכולה מותר לי להגיד” או “גם אני בן/בת למשפחת השכול, אז…”. אחר כך באות הדעות: נגד/בעד טקסי יום הזיכרון; נגד/בעד הנפת דגל ישראל ביום העצמאות; נגד/בעד שירים מסוג מסוים ברדיו. טקסים הם עניין חברתי. טקסי זיכרון הם דרך שבה החברה בוחרת לזכור ולהנציח את [...]
את מי אנחנו רוצים לשכנע, את עצמנו?
פורסם ב פמיניזם, שונות, תגים האגודה לזכויות האזרח, הדרה, זיכרון מושתל, חרמות, כנסים, מרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית, עבירות מין ב 21 באפריל 2011 | 17 תגובות »
אפתח בשורה התחתונה (תיכף יבואו דוגמאות): לא נכון בעיני להדיר מכנסים אנשים המייצגים דעות אחרות, שונות מאוד ואולי אף מקוממות את המארגנים. זה לא נכון בעיני עקרונית, כי אם יש סוגייה שיש לגביה עמדות שונות אין שום טעם להביא לדיון רק את דובריה של עמדה אחת. עם מי הם אמורים לדבר, עם עצמם? הם כבר [...]
ד"ר לפילוסופיה
מרצה, חוקרת, כותבת, עורכת-
רשומות אחרונות
-
אתם אמרתם
- ido2267 על לא מן הפרושים ולא מן הצדוקים
- יריב על כי מעכשיו שום טוב כבר לא יכול לקרות
- רפאל על כי מעכשיו שום טוב כבר לא יכול לקרות
- איצחייק אליהו על לא מן הפרושים ולא מן הצדוקים
- oz123 על כי מעכשיו שום טוב כבר לא יכול לקרות
סימניה
אות מיס פיגיציוצים Twiting
- RT @Birnhack: New York Court: calling a heterosexual "gay" is no longer defamatory. via NY Times nyti.ms/JQvcNq #gay #defamation 1 hour ago
- RT @NickCohen4: The BBC and the minimising of massacres wp.me/ppQAh-Ej 1 day ago
- כי מעכשיו שום טוב כבר לא יוכל לקרות « קרוא וכתוב bit.ly/KLqWf2 "For nothing now can ever come to any good". Blogged, Heb. 1 day ago
- RT @normblog: "Kofi Annan's Syrian strategy echoes past failures in Bosnia and Rwanda" - Julian Borger in the Graun. bit.ly/NfcXP3 1 day ago
ארכיון
מפתח
קרוא
כְּתוֹב
יש לי יום יום תג
יזכור
-
אתם לא לבד
- 291,846 כניסות מאפריל 2010
©
