• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« איך נוהג הניו-יורק טיימס בעיתונאי שסרח
כביש עוקף לשיח הדמוקרטי »

באה מאהבה

16 במאי 2003 על-ידי נעמה

הדגים של ימת סטו מאת רורי פילגרים. מאנגלית: מרים יחיל-וקס, מחברות לספרות, 358 עמ'

פורסם במעריב 16.5.2003

ב'דגים של ימת סטו' מספרת רורי פילגרים, אמריקנית ממוצא יפני, את סיפורה של משפחתה לאורך שלושה דורות. הסיפור כולל מלחמות ותהפוכות אישיות וחברתיות רבות ביפן של המאה ה-20 (בתחילת הספר תמצאו שרטוט של אילן היוחסין של המשפחה, שמסייע להתמצא בשמות הזרים לאוזן המערבית ובקשרים ביניהם). גיבורת הספר היא הארוקו ובמרכזו נשות המשפחה, שנחישותן לשרוד ולקיים את הקשרים המשפחתיים, על אף כל הקשיים, מהווה את הדבק המשפחתי המאחד, כמו גם את הציר המניע את העלילה קדימה.

אחד השינויים המרתקים, שהספר מלווה, נוגע ליחסים בין גברים לנשים, על מעמדם וחלוקת התפקידים ביניהם, במשפחה ומחוצה לה. אלו אינם אלא שיקוף של קודים חברתיים נוקשים, הבולטים לעיני המבקרים ביפן גם כיום. היכולת להתבונן בהם מבפנים, באמצעות עיניהן של בנות המשפחה לאורך השנים, מאפשרת לחוש סימפטיה רבה לצד הביקורת.

הארוקו, שהתבגרה בתקופת השינויים עצמם, נדונה לתסכול הנובע מהידיעה שהיא היתה יכולה להפיק מעצמה הרבה יותר, אילו בחברה שבה גדלה היו פתוחים בפניה ערוצים שהיו מיועדים רק לגברים. סבתה קיי מספרת לה, שמעולם לא היה לה זמן לדאוג להשכלה שלה עצמה, וכי כל חייה חשבה רק על אושרו של בעלה ועל בריאותם של ילדיה. אך גם הארוקו וגם הקורא יכולים לזהות את הסיפוק הקיים בהצהרתה המסכמת – "הבית הוא הבסיס לאושר" – גם אם מתבקש להפריד בינה לבין צידה השני של המשוואה המרירה, שהיא מעמידה בדבר חשיבות הידיעה לנהל בית כהלכה, שהולכת ומתמעטת אצל הנשים בימינו.

שיבתה של הארוקו ומשפחתה ממנצ'וריה ליפן ההרוסה פיסית, כלכלית וחברתית, לאחר מלחמת העולם השנייה, מעמתת אותה ואותנו עם הניסיון המתמשך להמשיך ולשרוד מול מוראות המלחמות, ההיעקרות והירידה מן הנכסים. אנו תוהים, האמנם יכולים קשיי החיים לחשל אותנו מבלי להקשיח את ליבנו. בין השיטין, עולה מ'הדגים של ימת סטו' תזכורת אקטואלית מתמיד לנוראותן של מלחמות ההורסות את חייהם של בני האדם. אומץ הלב האנושי, כפי שמשרטט אותו הספר, מצוי לא בשדה הקרב, אלא בפרטים הקטנים של החיים, שנמשכים למרות המלחמות ולאחריהן, ובדבקות בחיים האלה. אלה מזקקים את חשיבותם של הבית הישן ושל המשפחה כעוגן בחיים, גם כאשר היא רחוקה מלהיות מושלמת, והיא תמיד כזאת. אין ב'דגים של ימת סטו' מרידה, אלא רק השלמה; אבל בת לווייתה היא האופט ימיות: "כשהפרחים נעלמים, בדיוק אז העלים החדשים מוכנים להיפתח", נזכרת הארוקו בדברי סבתה.

קשה לשים את האצבע על הנקודה המדויקת שאחראית ליופיו של הספר הזה. אין בו עלילה מרתקת במיוחד, סגנון מתוחכם או מסר עמוק. מה שיש בו הוא החיים עצמם, שהם יפניים ואוניברסליים בו-זמנית (וזהו, תמיד, אחד מסודותיה של ספרות "מקומית" טובה). פילגרים מספרת על כמיהה לשורשים, על ההכרח להשתנות וההשלמה עמו, על המשחק המורכב בין חובה לבחירה, ועל הצורך האנושי בהשתייכות. הסופרת מצליחה לטוות עבותות של קשר בינינו לבין דמויותיה ולהפוך אותן לחלק מעולמנו, תוך שאנו עוקבים אחרי גורלן בחרדה. העדינות והאיפוק שמאפיינים את הסיפורת היפנית שובים, שוב ושוב, בקסמם. במשפט אחד, זהו ספר שבא מאהבה.

כל ביקורות הספרות

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשלוח את זה לחבר בדואר אלקטרוני (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם בספרים | מתויג ביקורות ספרים, הדגים של ימת סטו, יפן, רורי פילגרים |

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפות ל-644 עוקבים

  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • רשימות אחרונות

    • השראה בגבעת הקפיטול
    • רפואה הפוגעת בכבוד האדם איננה "חווית טיפול"
    • שנהיה תמיד בצד הנותן?
    • חיים ששווים פחות: הסולידריות מתה מקורונה
    • פסיכולוגית הולכת לטיפול
  • סימניה

    20 עצות להגנה על הדמוקרטיה
    סיפור של פירוק והרכבה
    בצד הבטוח של הדברים
    ואף מילה על ביבי
    הן לא היסטריות
    מדינה תחת מעקב
    סופה של הבדידות
    כרב ראשי, איני יכול יותר לשתוק
    כן, נשים עם דוקטורט נקראות ד"ר
    איסור נגיעה

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • אות מיס פיגי

  • הטוויטר שלי

    הציוצים שלי
  • מפתח

  • ארכיון

  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אורי בלאו אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בית המשפט העליון בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שוויון שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.

WPThemes.


loading בטל
הרשומה לא נשלחה - בדוק את כתובות המייל בבקשה!
הפעולה נכשלה, בקשה נסה שוב
מצטערים, הבלוג שלך אינו יכול לשתף רשומות בדואר אלקטרוני.
פרטיות וקובצי Cookie: אתר זה משתמשי בקובצי Cookie. המשך השימוש באתר מהווה את ההסכמה שלך לשימוש באלו.
לקבלת מידע נוסף, כולל מידע על השליטה בקובצי Cookies, ניתן לעיין בעמוד: מדיניות קובצי ה-Cookie