• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« כושר מהיר לבטטת הרשת
סקר מערכות הפעלה תמים או התקפת טרור אכזרית? »

האמריקאים כבר עושים את זה. ובישראל?

18 במאי 2003 על-ידי נעמה

מכיוון שכולנו יודעים שלכל דבר יש מחיר, אין זה מפתיע שהרשת, על כל האפשרויות שהיא פותחת בפנינו, גובה מחיר במטבע קשה של סכנה לפרטיות. אבל יש הבדל בין הידיעה שהאנונימיות לכאורה בה אנו פועלים ברשת היא פיקטיבית, כי מדובר בשטח ציבורי שכל צעד שאנו עושים בו ניתן למעקב, לבין הגילוי שמדובר בתחום שהוא פרוץ לחלוטין בכל הנוגע ליכולתו של השלטון לחדור ברגל גסה אל תוך ביתנו הוירטואלי. באירופה, כך מתברר, פועל מוסד אמריקאי – אן.אס.איי (National Security Agency) שברשותו טכנולוגיה המאפשרת לצותת וליירט כל סוג של תקשורת אלקטרונית. חיבורו לשדרת האינטרנט מקנה לו גישה לתקשורת המבוססת על פרוטוקול TCP/IP. משמעות הדבר היא כי שירותי הביטחון יוכלו להתחקות אחרי כל דואר אלקטרוני שאתם שולחים אם הם יחליטו שזה מעניין אותם.

ה"גרדיאן" הבריטי דיווח בחודש שעבר על פרויקט "אשלון", שבמקור נקרא P415 – מערכת גישה גלובלית לתקשורת בינלאומית, הכוללת מערכות לווין וניטור שממוקמות באתרים אסטרטגיים. זהו פרויקט משותף אנגלו-אמריקאי, ששתי התחנות הגדולות ביותר שלו ממוקמות בבריטניה. המערכת מסוגלת ליירט מיליוני מסרים אלקטרוניים בשעה. דווקא אירופה, שעומדת בפני אישור תקן כלל-יבשתי להגנה על פרטיות נתונים, בעקבות החוקים המקומיים המתקדמים של מדינותיה, גילתה שהיא מצויה תחת מעקב וציתות מצד מדינות ידידותיות, שמתרחבים לתקשורת האזרחית על כל סוגיה.

בארה"ב עצמה מתנהל בעצם הימים האלו מאבק נגד ניסיונו של ממשל קלינטון להגביל את זכותם של האזרחים להצפין את תקשורת הרשת שלהם. ההוראות של משרד המסחר האמריקאי אסרו עד לאחרונה לייצא את טכנולוגיית ההצפנה אל מחוץ לגבולות ארה"ב. גם ברשת לא ניתן היה לאזרחי חוץ להוריד את התוכנות המתאימות. ב16- בספטמבר פורסמו הוראות מקלות, המאפשרות בעיקר ייצוא מוצרי הצפנה שמשתמשים בשרשרת של 56 ביט (רמת DES), שהיא רמת הצפנה בינונית, ופטור לחברות שמשלבות במוצריהן מפתח שחזור (כלומר, מעניקות לממשל אפשרות לפענח תקשורת המוצפנת במפתחות אלו). אבל אזרחי ארה"ב, המדינה שהעלתה על נס את זכותו של האזרח להיעזב לנפשו, מודאגים מכוונתו של הממשל לאסור על הצפנה גם בתוך ארה"ב, ומההשלכות שיש לכך על יכולתם לשמור על פרטיותם. ארגונים שונים מנהלים בקונגרס קמפיין נגדי רחב היקף, שמונע באופן חלקי מאינטרסים כלכליים אך גם מתוך הרצון להבטיח על זכותם של אזרחים להגן על מידע אישי רגיש.

כדרכם, עוטפים השלטונות את מעשיהם בעטיפת צלופן מרשרשת של הגנה על האינטרסים שלנו: מלחמה בטרור, בסמים, בפדופיליה ומה לא. למעשה, אין זה אלא תחום נוסף שבו הם מתרגלים, בכישרון מעורר הערצה, את סמכותם לקרוא לכל דבר אינטרס ביטחוני, ולהפר בשמו את זכויותינו ואת סוד שיחנו.

ומה בישראל? גם אם אין לה ברגע זה את הטכנולוגיה הדרושה ליירט דואר אלקטרוני (קשה לדעת), היא יכולה להיות בידיה מחר. זו רק שאלה של זמן. ומלבד זאת, שיתוף הפעולה בין המדינות מאפשר לשירותי הביטחון שלהן להעביר את המידע בקלות רבה. בצו הצופן הישראלי, שהוצא על-ידי שר הביטחון ב-1974, ניתנה הסמכות הבלעדית לפקח על כל נושא ההצפנה והשימוש בה לקצין קשר ואלקטרוניקה ראשי. כפי שמודה הממשלה עצמה, באתר טכנולוגיית המידע, הצו במתכונתו הנוכחית מקשה וכמעט חוסם לחלוטין את היכולת לעסוק באבטחת מידע. "ההגדרות הגורפות המצויות בו הנן כמעט אבסורדיות היום, וגורמות לאזרחים רבים להיות עבריינים…" מוסיפה הממשלה ומשתלחת בעצמה. משום מה נשמטת מן הביקורת העצמית העובדה שבמדינה דמוקרטית ניתנות סמכויות אזרחיות, ולא סתם אלא כאלו שעניינן נוגע ישירות לחופש הביטוי ולצנעת הפרט, לקצין צבא בכיר. אולי כי הממשלה שלנו מתעניינת בעיקר ביכולת לאבטח את המידע שלה, ולא בהפרת הזכויות של אזרחיה.

הפרטיות היא מסוג הזכויות שאנו לומדים להעריך את חשיבותן רק כאשר היא מופרת. החוק הישראלי מגן עליה בשני חוקים מרכזיים: חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק הגנת הפרטיות. ואולם החוק היחיד שמתייחס לתקשורת אלקטרונית על כל סוגיה, כולל תקשורת בין מחשבים והעברת מידע על כל צורותיו הוא חוק האזנת סתר. חוק זה קובע כי כאשר המשטרה מבקשת להאזין לשיחות הטלפון של מישהו, עליה לקבל לשם כך אישור מנשיא של בית-משפט מחוזי. כ-1,200 אישורים כאלו ניתנים בשנה, 60% מהם עניינם עסקי סמים. השב"כ צריך לקבל את אישורו של השר הממונה, ראש-הממשלה. מספר האישורים שמקבל השב"כ איננו מפורסם, אבל יש לשער שהוא אינו נופל מזה של המשטרה, ומדובר רק בציתותים המאושרים. כל מי שזכרונו אינו קצר מדי יודע שההיסטוריה של השב"כ לא מבטיחה שהכל שם נעשה על-פי חוק. למעשה, לא קיים חוק שמסדיר את פעולת השב"כ. חוק כזה עומד להגיע אל שולחן הכנסת, וראו זה פלא: בסעיף 7 בהצעת החוק, אשר מגדיר את ייעוד השירות ותפקידיו, נאמר, בין השאר: "כן מופקד השירות על שמירה וקידום של אינטרסים ממלכתיים חיוניים אחרים של המדינה – והכל כפי שתקבע הממשלה ובכפוף לכל דין". משמעות הדבר היא הרחבה שסופה אינו נראה לעין של סמכויות השב"כ, באופן שאינו נסבל במשטר דמוקרטי. באופן מעשי, יכולה הממשלה להחליט מחר שיירוט הדואר האלקטרוני שלכם הוא "אינטרס ממלכתי".

מה בכל זאת צריך לעשות? בכל טכנולוגיה חדישה יש להשתמש בצורה מושכלת. לשם כך צריך קודם כל לקבל מידע מקיף על האפשרויות שהיא פותחת, ואחר-כך גם להטיל מגבלות על השימוש בה מתוך המחשבה באיזו חברה אנחנו מעוניינים לחיות. מהטכנולוגיה המתקדמת כדאי ליהנות, אבל על הזכות לומר: "זה לא עסקכם!" אסור לוותר.

וואלה! היום, 4.1.1999

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשלוח את זה לחבר בדואר אלקטרוני (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם במאמרים עיתונאיים |

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפות ל-644 עוקבים

  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • רשימות אחרונות

    • השראה בגבעת הקפיטול
    • רפואה הפוגעת בכבוד האדם איננה "חווית טיפול"
    • שנהיה תמיד בצד הנותן?
    • חיים ששווים פחות: הסולידריות מתה מקורונה
    • פסיכולוגית הולכת לטיפול
  • סימניה

    20 עצות להגנה על הדמוקרטיה
    סיפור של פירוק והרכבה
    בצד הבטוח של הדברים
    ואף מילה על ביבי
    הן לא היסטריות
    מדינה תחת מעקב
    סופה של הבדידות
    כרב ראשי, איני יכול יותר לשתוק
    כן, נשים עם דוקטורט נקראות ד"ר
    איסור נגיעה

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • אות מיס פיגי

  • הטוויטר שלי

    הציוצים שלי
  • מפתח

  • ארכיון

  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אורי בלאו אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בית המשפט העליון בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שוויון שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

בלוג בוורדפרס.קום.

WPThemes.


loading בטל
הרשומה לא נשלחה - בדוק את כתובות המייל בבקשה!
הפעולה נכשלה, בקשה נסה שוב
מצטערים, הבלוג שלך אינו יכול לשתף רשומות בדואר אלקטרוני.
פרטיות וקובצי Cookie: אתר זה משתמשי בקובצי Cookie. המשך השימוש באתר מהווה את ההסכמה שלך לשימוש באלו.
לקבלת מידע נוסף, כולל מידע על השליטה בקובצי Cookies, ניתן לעיין בעמוד: מדיניות קובצי ה-Cookie