עוד בעקבות פרשת הניו-יורק טיימס
אין זה מקרה שפלגיאריזם הוא הונאה אך לא פשע, כותב ריצ'רד פוזנר, שופט בית-המשפט לערעורים של המחוז השביעי בארה"ב ופרופסור למשפטים באוניברסיטת שיקגו. הוא לא ממש גניבה ואין לבלבל אותו גם עם הפרת זכויות יוצרים. לטענתו, אנחנו מגזימים בשימוש בפלגיאריזם, כשיש פרקטיקות כתיבה רבות שמשתמשות בו בהכרח (כמו אלוזיות ספרותיות או "עיבוד" של יצירה מקורית). כאן יש לי הרגשה שדווקא פוזנר מתבלבל. שימוש מדויק במונח הוא תמיד חיוני, אבל האם באמת לא ברורה לנו ההבחנה בין שימוש ספרותי ביצירות קודמות לבין פלגיאריזם?
חיזוק האתיקה המקצועית, ולאו דווקא ההגדרות המשפטיות, הוא חיוני בהקשר זה. שקר הוא דוגמא טובה להבדלים בין מוסר וגם אתיקה מקצועית, לבין משפט. שקר איננו עבירה על החוק אלא בנסיבות מסוימות כמו עדות שקר, הונאה או התחזות. אבל שקר ככלל נחשב לפְּסוּל מוסרי, ולעבירה אתית באתיקות מקצועיות שונות. ושמתם לב שהוא לא אסור בעשרת הדיברות? רק הדחה לשקר ("לא תענה ברעך עד שקר").
מי שמעוניין/ת להרחיב בנושא, מוזמן/ת לעיין בספרה של סיסלה בוק, lying.
קרוא וכתוב 
פלגיאריזם, אם כבר נדרשנו לנושא.
Britannica:
“the act of taking the writings of another person and passing them off as one's own. The fraudulence is closely related to forgery and piracy—practices generally in violation of copyright laws".
פלגיאריזם רלוונטי במיוחד לאתיקה מקצועית של עיתונאים, של חוקרים ושל תלמידים. אבל זה תקף באופן רחב יותר: כשמשתמשים בחומרים שהם לא שלך, צריך תמיד להפנות למקור ולתת את הקרדיט המגיע. לפני כמה זמן, ארגון שנחשב לבעל מוניטין ציטט מלה במלה פסקה (ובה טיעון) מהדוקטורט שלי בעתירה שלו לבג"צ, בלי לציין שזאת לא המצאה שלו ובלי להפנות כנדרש (כמו שהוא עשה ביתר המקורות שבהם הוא השתמש בעתירה). אז במקרה של ספק, יש לאמץ את הגישה המחמירה: להפנות!
המסמך הבא מרכז התייחסויות לפלגיאיריזם בקודים אתיים של עיתונות ברחבי העולם:
http://www.presswise.org.uk/Plagiarism.htm
בתקנון מועצת העיתונות בישראל הסעיף הרלוונטי הוא 21, ציון מקור הפרסום, אבל כמובן סעיף 4 שכותרתו "נאמנות לאמת" נוגע בכך גם הוא.
http://www.amalnet.k12.il/sites/commun/law/comi0100.htm
ב”אתיקה של המחקר המדעי: ערכים וכללי יסוד” (מטעם המועצה הלאומית למו"פ), הסעיף הכללי הוא 4, "יושרה":
http://profiler.bgu.ac.il/resco/general%20policy/Documents/codeh.doc
לא תענה ברעך עד שקר פירושו לא תשקר לרעך, חד וחלק – בעשרת הדברות נאסר בפירוש לשקר, אבל כמובן שאנשים מפרשים כפי שנוח להם לפרש !
מאמר מעניין מסלייט, על זה שכולם בעיתונות עובדים באותה צורה.
http://slate.msn.com/id/2083377/