• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« ניצחון המידה הרעה
הערה על פלגיאריזם »

ערירותו הנוראה של הלב

21 במאי 2003 על-ידי נעמה

השמכאן מאת גי דה מופאסאן. מצרפתית: אביבה ברק, הספריה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד סימן קריאה, 264 עמ'

פורסם במעריב, 15.10.1999

מופאסאן בעברית הוא תמיד חגיגה, מה גם ששלושים הסיפורים שלפנינו מובאים בתרגומה המצוין של אביבה ברק, שגם בחרה וכינסה אותם בקובץ זה. מאחרית הדבר הקצרה של ברק, מתברר כי מופאסאן היה בעל הספק מדהים בכתיבה: תוך שתים-עשרה שנה כתב שישה רומנים, עשרים כרכים של נובלות וסיפורים קצרים, ויותר ממאתיים כרוניקות בעיתונים שונים. מופאסאן מוכר לקורא העברי מאותם סיפורים משלו שנלמדים, או נלמדו בזמנו בשיעורי הספרות בבית-הספר: סיפורו הידוע 'המחרוזת' היווה הדגמה קלאסית לסיפור פואנטה.

מופאסאן של ה'שמכאן' הוא מופאסאן שונה מאד, אם כי בחלק מהסיפורים קיים יסוד של גילוי או הפתעה מסוימת. ב'הפגישה', פוגש הברון דטראי את אשתו בנפרד ברכבת מפאריס לניס. בפגישת האקראי מוצא הברון כי אשתו יפתה לאין שיעור מאז פרידתם, עליה ציווה לאחרי שראה אותה בפגישה אינטימית עם גבר אחר. בעצם, הוא מגלה כי הוא רוצה שתשוב לחיות בביתו וזוהי גם פקודתו, זכות הבעלים על רכושו. אלא שלברונית יש תוכניות אחרות ובמהרה הוא מגלה כי אין הוא אלא קלף-משחק בידיה. חוסר הוודאות בה הוא נותר עם סיום הסיפור אופייני לעולמם של כמה מגיבורי 'השמכאן', וגם למצב הידיעה של הקוראים בסיפורים.

בעיקר מאפשר הקובץ לקוראיו לגלות את עולמו הרוחני של אמן הסיפור הזה, שהמאבק של גיבוריו בעולם שמסביבם אינו אלא התגלמות מאבקם עם עצמם ועם עולמם הפנימי, על השדים שנחשפים לעיניהם המבועתות. בסיפור 'פיירו', מבקשת גברת לפבר להיפטר מכלבה הקטן, אותו אימצה מפחד הגנבים, בגלל קמצנותה החולנית. פיירו הקטן מורד לבור הזבל, זירה למחזות קשים ונוראים: כל כלב המושלך לשם ניזון משאריות קודמיו, עד שנזרק לבור כלב אחר. או אז מתרחש מאבק לחיים ולמוות, כשהחזק יותר טורף את חברו החלש, וכן הלאה.

סיוטי החרטה שפוקדים את גברת לפבר לאחר שפיירו מושלך לבור, גורמים לה לשוב ולבקר אותו, ולמשמע נביחותיו המתוקות, להשליך לו אוכל לבור. כך היא שבה ועושה מדי יום, עד שעולה שוב ההתלבטות בין פיירו לבין קמצנותה, כאשר יום אחד מתברר שכלב נוסף הושלך לבור, ובהיותו חזק יותר גוזל מפיירו את מזונו. עד כאן, מחליטה גברת לפבר: היא לא תאכיל מעתה את כל הכלבים הנטושים של הכפר, רק כי פיירו חלש יותר. אומרת ומסבה את גבה, מותירה את פיירו להיות קורבן נוסף לחוק החזקים.

גורלו המר של כלב מתלווה גם לסיפור 'האכסניה', בה נותרים שני גברים לשמור על אכסניית הרים בחורף קשה ומושלג. כשאחד מהם איננו חוזר מטיול הבוקר שלו, יוצא השני לחפש אחריו, אך לשווא. הוא נותר לבדו ב מרחבי השלג הבוהקים, ושוב לא תהיה לו מנוחה. הבדידות האיומה מטריפה עליו את דעתו, ובטירופו, נדמה לו כי רוח חברו שבה להטרידו, ומאשימה אותו כי לא חיפש אחריו די. את מחירו של טירוף הבדידות הזה הוא ישלם בחייו.

העיצבון והדכדוך שורים לא רק בביעותי הלילה או בסיוטיה של נפש שיוצאת מדעתה, אלא מלווים את החיים האנושיים באשר הם. המספר של 'האושר' מיטיב לתאר את בני-הלוויה הקבועים האלו של חיי אדם, לפי גירסת מופאסאן:

דומה עליך אז שהכל עומד להסתיים, החיים והיקום גם יחד. אתה תופס פתאום את עומק עליבותם של החיים, את הבדידות השורה על הכל, את אינותם של הדברים, ואת ערירותו הנוראה של הלב המרדים את עצמו ושוגה בחלומות שווא עד המוות(עמ' 137).

ב'האושר' לא נידונה הגיבורה לגורל הזה, משום שהיא קמה ועושה מעשה. בחירתה בקצין זוטר בן איכרים גוזרת עליה, אמנם, חיים פשוטים בארץ גזירה, תוך ניתוק ממשפחתה, מעמדה וכל קשריה, אך היא יודעת אושר.

ההגיון הפנימי של רוב הסיפורים, לעומת זאת, איננו מוביל לאושר אלא, כדברי ברק, לשיגעון, התאבדות או מוות. זוהי תוצאת החרדה הגוברת והולכת מפני המוכר שהופך לזר, מסתורי ומאיים. לא העולם החיצוני הוא שמאיים על האדם: נפשו המסוכסכת היא העושה זאת. דומה כי כתיבתו הקדחתנית של מופאסאן, הדחף להספיק עוד ועוד לנוכח חייו המתקצרים והולכים, היתה הפתרון שמצא לביעותים שאיימו עליו לא פחות מאשר על דמויותיו.

כל ביקורות הספרים

Bookmark and Share

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • יש ללחוץ כדי לשלוח קישור לחברים באימייל (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

אהבתי

אהבתי טוען...

פורסם בספרים | מתויג אביבה ברק, ביקורות ספרים, השמכאן, מופסאן |

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפות ל-643 עוקבים

  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • רשימות אחרונות

    • עיגון משפטי לזכויות אדם אינו מספיק: זכויות חולים כמקרה בוחן
    • רופאים שותפים לפשע
    • ייזהר הרופא: גינקולוגים במופע התקרבנות
    • אלימות ותעתוע: הגבריות הרעילה של ויל סמית
    • ספרטה הקטנה
  • סימניה

    אין צורך לנסוע לפולין
    כלואים מאחורי מסך המגע
    קבלת החלטות רפואיות ע"י קטינים
    הענק העדין של הפילוסופיה
    ודגלם עלינו שנאה
    התכנית "עובדה" כמופע יחצ"נות
    סמלים לאנושיות במלחמה לא אנושית
    למה פוטין כבר הפסיד את המלחמה
    ללמוד להתבונן לתוך הסבל
    כיסאות לבריאות

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • אות מיס פיגי

  • הטוויטר שלי

    הציוצים שלי
  • מפתח

  • ארכיון

  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בית המשפט העליון בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חמלה חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שוויון שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

בלוג בוורדפרס.קום.

WPThemes.


  • הרשמה רשום
    • קרוא וכתוב
    • הצטרפו אל 643 שכבר עוקבים אחריו
    • כבר יש לך חשבון ב-WordPress.com? זה הזמן להתחבר.
    • קרוא וכתוב
    • התאמה אישית
    • הרשמה רשום
    • הרשמה
    • להתחבר
    • העתקת קישור מקוצר
    • דווח על תוכן זה
    • View post in Reader
    • ניהול מינויים
    • צמצום סרגל זה
%d בלוגרים אהבו את זה: