קרוא וכתוב

התפרסם בקפטן אינטרנט, 29.12.1998

שנת 1998 התאפיינה במאבק גובר על אופייה של הרשת. כעת כבר ברור שהרשת לא תישאר המרחב הפתוח, החופשי לחלוטין, הדמוקרטי והמבוזר שאולי פעם חלמו כי הוא אפשרי. הסכנה מופיעה משני כיוונים: מהממשלות, ומהתאגידים העסקיים הגדולים. אלא שהתמונה מורכבת יותר מכפי שהיא נראית במבט ראשון. נגד חלק מהסכנות שמציבות החברות אפשר להתגונן רק באמצעות חקיקה, שתגביל את כוחן. ואילו הפיקוח הממשלתי מביא אתו סכנות משלו, מגמות שגם הן לא בדיוק לטובת תושבי הרשת. הממשלות הרי רוצות לשלוט עליה כמו על כל דבר. המאבק הזה, בין החולמים על האינטרנט כמרחב פתוח ודמוקרטי, שמשנה את יחסי הכוח ומאפשר לכל אחד לקבל ולהעביר מידע באופן חופשי, לבין הניסיון לכוון אותו מבחוץ, על-ידי אינטרסים פוליטיים או כלכליים, איפיין את השנה שחלפה. הגשמת חזון אנרכיסטי, ככל הנראה, האינטרנט כבר לא יהיה. אבל אפשר לצפות בביטחון שהמאבק הזה יימשך, ילבש פנים חדשות ויתפרש על חזיתות נוספות, גם בשנה הבאה. והתחזית הזו מלהיבה, בסך-הכל. אנחנו נמצאים רק בתחילת העידן המקוון, ועדיין יכולים לעצב אותו, לקחת חלק בניסוח כלליו, או להתמרד נגד כל כלל שמנסים לכפות עלינו. הנה 10 נקודות ציון שאפשר לסמן בשנה שעברה כדי לאפיין את המאבק הזה. 

1. ממשלת ארה"ב נגד מיקרוסופט

נגד מיקרוסופט הוגשו כל כך הרבה תביעות השנה, שזה מתחיל לבלבל. החקירה הפדרלית שנפתחה נגד מיקרוסופט בשנת 1990, הבשילה השנה לכדי הגשת כתב אישום. במוקד התביעה, ניצול המונופול שיש למיקרוסופט במערכות הפעלה כדי למנוע תחרות בשוק המחשבים, באופן שממפר את חוקי ההגבלים העסקיים של ארה"ב. המשפט, שנמצא כעת בחופשה לרגל החגים, זוכה לסיקור צמוד בכל האתרים, ובחלקם מלווה בשידורי וידאו של העדויות. במשפט נוסף זכתה סאן בתביעתה ממיקרוסופט להוציא את מחלונות 98 יישומי ג'אווה עוקפי סאן. מיקרוסופט היא גורם מרכזי בחיי הרשת, והמחשבים בכלל, ולכן לעתידה יהיו השלכות על חיינו הווירטואליים, וגם האמיתיים. זוהי החברה שכולם אוהבים לשנוא, וכולם תלויים בה. מה נעשה עם מיקרוסופט אחרי המשפט? אם תוצאותיו לא ישנו את העולם, הן ישנו לבטח את הרשת ואת יחסי הכוחות בה.

2. מדיום להמונים? התאגידים הגדולים ממשיכים להשתלט

עסקת השנה, רכישת נטסקייפ בידי אמריקה און-ליין וסאן, היא מבחינות רבות תוצר לוואי של מעמדה של מיקרוסופט. אבל למי שניסה בהרגלי הגלישה שלו גם לבטא משהו שחרג מעבר לנוחות המיידית, זהו ללא כל ספק סופה של תקופה. גולשים בעלי מודעות השתמשו בנטסקייפ משתי סיבות. ראשית, זהו דפדפן טוב יותר. שנית, ולא פחות חשוב, זה לא מוצר של מיקרוסופט. אבל ממש כמו מי שלא רוצה מישהו כשר ביטחון ומקבל אותו כראש ממשלה, מצאנו את עצמנו, לפתע, חבוקים בזרועותיה של אמריקה און-ליין, סמל ההמוניות ברשת. קודם אי.סי.קיו, עכשיו נטסקייפ; עושה רושם כי ב 1999, לאן שלא נביט, נראה אותה. מצד שני, כדי להילחם במיקרוסופט, צריך לאחד כוחות. זה בדיוק מה שמנסות סאן, אמריקה און-ליין ונטסקייפ לעשות, כשנוח להן, ולצורך זה משתנות חדשות לבקרים ההערכות ההדדיות שלהן זו על זו. החזית הדיגיטלית בשנה הבאה תושפע מהאופן בו ימשיכו להיווצר ולהתפרק קואליציות של התאגידים השליטים.

3. פרשת ביל השני: הדוח וההדחה

דוח סטאר היה המזון הווירטאולי האולטימטיווי השנה. יעיד העומס ששרר ברשת בשעות הראשונות לפרסומו. ואת זה ידעו גם נבחרי ארה"ב. עוד בטרם הוחלט אם לפרסם את הדוח לציבור, ובאיזו מתכונת, כבר ניהל הקונגרס משא-ומתן. עם אמריקה און-ליין. חברי הקונגרס פשוט צפו את העומס שיוטל על השרתים שלו, והיו זקוקים לרוחב גישה נוסף. מיליוני בני אדם עיינו בדוח סטאר ברשת. ערב פרסום הדוח, ביקרו רק באתר של מאט דרדג' 1.1 מיליון גולשים. הרשת לא קרסה אבל קצב הגלישה הואט קשות. ה Industry Standard טוען כי האינטרנט מילא בפרשה זו את התפקיד שמילאה הטלוויזיה בעימות בין קנדי לניקסון ב-1960, בו התגלו סגולותיה בהמלכת והדחת מועמדים. צריך רק לבדוק אם העומס הזה לא לא לווה, במקביל, בירידה דרמטית בכניסות לאתרי פורנו, לאור אופיו המציצני של הדוח. ברשת נעשה שימוש גם בשלבים המאוחרים יותר של הפרשה, כאשר מאות אלפי חתימות נאספו בקמפיין דואר אלקטרוני, נגד הדחתו של קלינטון. בינתיים זה לא הועיל לו, כידוע.

4. האח הגדול: פיקוח, חקיקה והתערבות ברשת

ידיו הארוכות של המימשל נשלחו לרשת גם השנה. לאחר שבשנה שעברה בוטל חוק המהוגנות בתקשורת (CDA), נכנסו השנה לתוקף שני חוקים להגנת ילדים ברשת; מפני חומר מזיק ומפני שימוש לרעה במידע שהם מספקים. כנראה שבמימשל מניחים שכולנו נתמוך בהגנה על נשמתם הרכה של ילדינו, ולכן יהיה קל, יחסית, להעביר חוקים כאלו. דרך נוספת בה התערבו בחיי הרשת שלנו היא על-ידי חסימת אתרים וסינון תכנים. לא רק פורנוגרפיה ואתרי סקס כיכבו ברשימה האסורה השנה; הליגה נגד השמצה השיקה תוכנה שחוסמת אתרים בעלי אופי גזעני. ומה הלאה? על חופש הביטוי נצטרך להמשיך להילחם, כנראה. תחום אחד בו נוטה המימשל שלא להתערב, הפתעה הפתעה, קשור לעשיית רווחים. דוח מגזינר המליץ למימשל האמריקאי שלא להתערב במסחר החופשי ברשת. גם האזרחים הקטנים של הרשת ירוויחו, ככל הנראה, מההחלטה שלא למסות בעתיד הנראה לעין עסקאות שמבוצעות בה. אבל שלא תטעו, הכוונה היא להיטיב עם החברות.

5. דמוקרטיית הרשת מתגוננת: החוקה לעזרת הגולשים

מגיני חופש הביטוי לא ממש מאושרים מההתערבות ברשת ובתכניה, בין אם באמצעות חקיקה ובין אם באמצעות תוכנות סינון. השנה נרשמו כמה הצלחות משפטיות במאבק הנגדי, שגייס לעזרתו את התיקונים לחוקת ארה"ב, שמשמשים ככתב-הזכויות האמריקאי. יישום החוק להגנה מקוונת על הילד נמנע בעקבות צו משפטי שניתן בתביעה שהשותפים לה היו, בין היתר, האגודה האמריקאית לזכויות האזרח ועיתון הרשת סלון מגזין. ספרייה ציבורית בוירג'יניה חויבה להסיר את תוכנת הסינון שהתקינה על מחשביה, בטיעון שהשימוש בה מנוגד לתיקון הראשון לחוקה. בישראל אין חוקה, כידוע, ומייק אלדר הוריד מיד את האתר שלו כשהתבקש על-ידי הצנזורה. החקיקה ומאבקי הנגד משקפים בלבול מסוים ביחס לאפשרויות של המדיום החדש, שיקח זמן עד שהוא יתבהר.

6. זה לא עסקכם: המלחמה על הפרטיות

הרשת מציבה אתגרים חדשים להגנה על הפרטיות. השנה עלתה המודעות בקרב הגולשים למידע הרב שהם מספקים, בלי דעת, לאתרים בהם הם מבקרים. "כלב השמירה" הוא אתר חדש, לקידום המאבק לפרטיות, שנאמניו יבדקו את מדיניות הפרטיות של אתרים ברשת. על בסיס הדוחות ייבנה מאגר שידרג את האתרים לפי הציון שיקבלו. אבל החדירה לפרטיות לא מסתיימת במידע שהאתרים השונים מקבלים מאיתנו, ובשימוש לא נאות שהם עלולים לעשות בו. אירופה גילתה השנה שעל אדמתה מתבצע פרויקט אשלון, שמאפשר לסוכנות הביטחון הלאומית האמריקאית לצותת לכל תמסורת נתונים אלקטרונית וליירט אותה; כולל, כמובן, את הדואר האלקטרוני שלנו.

7. הצפן אותי למוות

היבט אחר של הפרטיות ברשת היא ההצפנה. הצפנה נמצאת תחת פיקוח ממשלתי הדוק בכל מקום, בגלל הפוטנציאל שלה לשרת פעולות לא-חוקיות, פשע וטרור. זה לא ממש משכנע את הלוחמים בעד הצפנה, שרואים בה רמיסה של הזכות לסוד שיחם. הבעיה מחמירה, עד כדי סכנת חיים, במדינות בהן הופך האינטרנט הופך לכלי מעקב אחרי מתנגדי משטר. בטכנולוגיית הרשת אפשר להשתמש כדי לעקוב אחרי אנשים, וגם כדי לשמור על פרטיותם. המאבק בין שתי הגישות האלו איפיין את השנה שחלפה, והוא עדיין רחוק מסיום.

8. זכויות יוצרים יש גם ברשת

למרות התחושה שהכל פרוץ, רק להושיט את היד ולקחת, הרי גם כאן מתחילים לעשות סדר. מהאופוריה של לחלוק את הכל עם כולם, הרשת היא הרי של כולנו, עוברים להכרה בכך שליוצרים יש זכות על פרי יצירתם גם אם הוא נמצא בסייברספייס. ממש לאחרונה חתם קלינטון על חוק שמטיל עונשים כבדים על הפרת זכויות יוצרים, גם אם היא אינה כרוכה בהפקת רווחים. בישראל, "מדינה של תוכנה אחת", כידוע, הנטייה שלא להבחין בין גניבה מסחרית לשימוש פרטי צריכה להדאיג במיוחד.

9. הזבל מקומו בפח, לא בתיבת הדואר שלנו

המאבק במטרד של דואר הזבל החריף השנה, ועבר למסלול המשפטי. בחלק ממדינות ארה"ב יש חקיקה נגד דואר זבל, והשנה הוגשה על בסיסה גם תביעה פלילית של מדינת וושינגטון, שנדחתה. בדיוניו בנושא, לא הגיע הקונגרס לכלל החלטה לגבי חוקים פדרליים. בארץ קיים חוק רק לגבי פקס. עיקר ההתנגדות באה מהחוגים העסקיים, אבל גם מגיני חופש הביטוי מודאגים מאיסור מוחלט על דואר זבל, וכן מהתקדים של רגולציה ברשת. אבל הטרנד החדש הוא לתקוף דווקא את המתנגדים להגבלה ממשלתית על דואר זבל. כנראה שזה מה שקורה לאחר שמקבלים אותו כמה פעמים. בינתיים לא נותר אלא להמליץ על שימוש בתוכנות שונות שחוסמות ספאם.

10. הרשת נגד ההאקרים

ההאקרים משמשים נשק טוב בידי הממשלות, כשהן רוצות להראות איזה נזק ייגרם ללא פיקוח על הרשת. בארה"ב סירב בית המשפט העליון לדון בבקשת ערבות לקווין מיטניק, ההאקר המפורסם בעולם, והוא ממשיך לשבת בכלא, בעוד משפטו נדחה שוב ושוב. גם אם ישוחרר יום אחד, ייאסר עליו השימוש במחשב (עם או בלי מודם) למשך כל חייו, והאתר שלו (וכל אתר שמוקדש לו) יצטרך לרדת מן הרשת. האנלייזר המפורסם שלנו, לעומת זאת, זכה לתגובה חצי-אוהדת מראש הממשלה, בטון מקנא מעט. אם תרצו, ההבדלים בתרבות הפוליטית והמשפטית בין ארה"ב לישראל, בקליפת אגוז.