קרוא וכתוב

נכתב יחד עם אלי הכהן, התפרסם בקפטן אינטרנט.

בחורף האחרון פירסמה סוכנות הידיעות הסינית, ברשת ומחוץ לה, ידיעה יוצאת דופן. בין היתר נאמר שם כי משרד התחבורה הסיני הורה למנהלי חברות "אייר-צ'יינה" ו"שנחאי אייר-ליינס", לטוס ב-1 בינואר 2000; לכל יעד שהוא, ולא חשוב באיזה מטוס. כך, נאמר בידיעה, יוכיחו מנהלי שתי חברות התעופה הגדולות של סין כי התמודדותם עם באג 2000 הוכתרה בהצלחה. "השיטה הסינית" נעשתה עד מהרה למטבע לשון שגורה בעולם כולו, להוכחת מוכנותו של גוף כלשהו להתמודד עם הנעלם הגדול: האם וכיצד הוא יתפקד אחר חצות של יום ה-31 בדצמבר. גם בארץ הודיע שר התחבורה כי הוא יטוס ב-1 בינואר, אך חזר בו לאחר ששמע כי תאריך זה חל בשבת.

החיסכון מן השטן

הכל התחיל בשנות הששים. בשנים שהביאו לעולם את הביטלס ואת מרד הסטודנטים, הגדירו מתכנתי המחשבים, מתוך רצון לחסוך במקום יקר, את התאריך על בסיס שתי ספרות. קרוב ל-40 שנה אחר כך, עולה החיסכון הזה לעולם מאות מיליארדי דולרים בעת שהוא מנסה, במרוץ נגד הזמן, לוודא שמערכות מבוססות מחשב לא יתמוטטו ולא יגרמו לקריסת כל הפעולות היומיומיות שכוללות היבטים טכנולוגיים.

המחשבים יקראו את שנת 2000 כ-00. וכאן המבחן הגדול: מחשב שהוכן כהלכה ימשיך לתפקד כסדרו. אחר, שיזהה את השנה בטעות כ-1900, או כתאריך לא תקף כלל – יקרוס. התוצאות האפשריות: שיתוק תשתיות בסיסיות ושירותים חיוניים, כמו חשמל וטלפון; השבתת ציוד בבתי חולים, הפסקת פעילות הרמזורים ושיבוש במערכות המים והביוב; טירוף מערכות כלכלי, כמו למשל גבייה מחודשת של משכנתה שנפרעה מזמן, חישוב מס מופקע, הפסקת תשלומי הביטוח הלאומי, אי-הכרת כרטיס אשראי או משיכת-יתר מנופחת וכיוצא באלה בלבולים מוניטריים; קריסת מערכות תחבורה ובעצם – אפוקליפסה בכל תחומי החיים הקשורים בצורה זו או אחרת למחשב. כדי שנבואה זו לא תתגשם, יש צורך להשקיע הרבה עבודה, זמן וממון. בחמש השנים האחרונות החלו רבות ממדינות המערב במלאכה דקדקנית זו. מי שמבקש להתחיל את ההכנות רק עכשיו – סביר שייאחר את המועד.

אפשר להתחיל מהפעם השנייה?

ראשונות לקדם את פני באג 2000 יהיו ניו-זילנד ואוסטרליה; השנה החדשה, ככל שנה, תתחיל שם. פער הזמן בינן לבין שאר מדינות העולם הוא, איפוא, בחזקת מתנה יקרת ערך. משלחות מארצות הברית, אירופה ומדינות רבות נוספות ייצאו לאוסטרליה כדי לראות, ללמוד ולדווח מיד הביתה. כך למשל בתחום הבריאות. באופן טבעי, הנעלם במחשוב הרפואי מאיץ את דפיקות הלב של הרבה מומחים.

בארצות הברית המודעות לבאג שנת 2000 היא רבה. ארה"ב היא גם פורצת הדרך בתחום החקיקה. הקונגרס האמריקאי אימץ בסוף אוקטובר 1998 חקיקה המעודדת חברות וגופים לפרסם מידע על אודות מוכנות מערכות המחשב שלהן, ומעניקה להם חסינות בפני תביעות שיתבססו על מידע זה.

גם אם יתברר שחברה אמריקאית הוציאה הנחיות שגויות, מטעות או מזיקות, הן מגובות בחוק הקובע כי הפרסום נעשה בתום לב, לטובת האוכלוסייה. בישראל, לעומת זאת, גורם העדר ההגנה החוקית לחברות הגדולות למלא את פיהן מים, למרות שיש להן מה לומר לציבור. כדאי לזכור שחלק משמעותי בפתרון סוגיית באג 2000 כרוך בפתרון חקיקתי; למשל, סמכותו של ראש מל"ח (משק לשעת חירום) לגייס מילואים לעבודה ב-1 בינואר 2000 שחל, כאמור, בשבת.

בראשית החודש הודיע הבית הלבן כי 92% מכלל המחשבים הפדרליים מוכנים לשנת 2000. לעומת זאת, על פי אתר הסי-אן-אן, ל-64% מבתי החולים האמריקאיים אין כלל תוכניות התאמה. ה"וואשינגטון פוסט און-ליין" סיפר שכדי לעשות הסבה רק למערכות הממסדיות בבירה האמריקאית נדרש סכום של 31 מיליון דולר. אבל בסופו של דבר קיבל השלטון הפדרלי בקשה לתוספת של 110 מיליון דולר. בישראל לא הוקצו תקציבים מיוחדים לנושא. במגמת החיסכון הידועה שלו, הוציא משרד האוצר הנחיה שכל משרד יתמודד עם הבעיה בכוחות עצמו. כמו תמיד, מה שקונים בזול עולה ביוקר, ובתוצאות החיסכון הזה ודאי עוד נחוש.

כמו בבדיחה ששואלת אם אי אפשר להתחיל מן הפעם השנייה, מסרו אתרי החדשות ברשת שבארה"ב שוקלים לדחות את חגיגות פרוס המילניום ביממה. אתר הסי-אן-אן אפילו ערך סקר בקרב הגולשים ושאל אותם האם יש, לדעתם, טעם בדחייה כזאת. הרוב הגורף סבר שלא. אבל ככל שעוברים הימים והחודשים, מתברר שיותר ויותר עובדים, גופים וארגונים יתגייסו לעבודה אינטנסיווית ומאומצת דווקא בלילה שבין 31 בדצמבר 99' ל-1 בינואר 2000. וככל שהחלטות רבות יותר מתקבלות בעניין זה, מתחילה האפשרות לדחות את החגיגה ביממה, שקודם נשמעה מצחיקה, להיראות כמו רעיון לגמרי לא רע.

איך למדתי לאהוב את הפצצה

קיים פער תהומי באופן שבו מתמודדות מדינות העולם השונות עם הבאג. מדינות המערב המתקדמות והמפותחות מדורגות בצמרת טבלת המוכנות. דוח הסנאט האמריקאי בנושא, קבע, למשל, שישראל היא בין המדינות המתקדמות בתחום. (כתבה על המוכנות של ישראל תתפרסם בשבוע הבא). במקביל, פירסם הבנק העולמי רשימה חסרת תקדים על מידת מוכנותן של מדינות מתפתחות, או לא-מפותחות. הרשימה מסווגת לחמש דרגות מוכנות: גבוהה, גבוהה עד בינונית, בינונית, בינונית עד נמוכה ונמוכה.

תוכן הרשימה מדאיג מאוד; מתברר כי מדינות כמו רוסיה, אוקראינה, פקיסטן והודו הן בעלות מוכנות בינונית, על פי הסיווג של הבנק העולמי. למדינות אלה יכולת גרעינית וכל המערכות הגרעיניות הן מבוססות מחשב. רוסיה התעוררה בראשית השנה. יו"ר הוועדה המיוחדת שהוקמה לצורך הנושא, אלכסנדר קרופנוב, הודיע כי רוסיה העריכה שההסבות יעלו לה כחצי מיליון דולר. בתום בדיקה יסודית התברר כי מדובר בלא פחות משלושה מיליארד דולר. על מצבה הכלכלי של רוסיה אין צורך להרחיב. גורמי ביטחון פנו בבהילות לפנטגון ולצבא ארה"ב בבקשה לסיוע, שנענתה בחיוב, בשל הסכנה לביטחון העולם כולו. מומחים מהפנטגון ומומחי מחשוב של צבא ארה"ב אף יצאו לרוסיה כדי לעזור לה להתמודד עם הסוגייה.

איש אינו יודע לאשורו את מצב היערכותן של הודו – שרק לפני שבועות ספורים קיימה ניסוי של שיגור טיל המסוגל לשאת ראש נפץ גרעיני – ושל פקיסטן, שהגיבה בניסוי משלה. נשק גרעיני לא חייב להיות משוגר: מספיק שתקלה תגרום להתפוצצות בכור, או "רק" לדליפה. ההשלכות העולמיות ברורות מאליהן.

אפקט הדומינו

באג 2000 לא טומן בחובו רק חשש גרעיני אלא גם חשש קיומי. ונצואלה וערב הסעודית, לדוגמא, לא קיבלו כלל סיווג מן הבנק העולמי, מה שיכול להעיד על כך שמצבן אינו מלבב, בלשון המעטה. מדינות אלו נזכרות כאן משום שהן מהוות ספקיות אנרגיה ראשונות בחשיבותן לארה"ב, שמייבאת כ-50% מתצרוכת האנרגיה שלה. תקלות בייבוא ובאספקת אנרגיה משתי מדינות אלו עקב קריסת מערכות מחשוב ישפיעו, ללא ספק, על צריכת האנרגיה בארה"ב. כתוצאה מכך צפויה עליית מחירים וזו, כמובן, תשפיע על בורסות העולם. במדינות רבות, מערכות חיוניות כמו ייצור מזון ומוצרי צריכה בסיסיים הן ממוחשבות.

מדינות שנמצאות בתחתית הרשימה של הבנק העולמי, כמו זימבאבווה, קמבודיה, ליבריה, ניגרה ווייטנאם צפויות לבעיות כבדות. הרשות הפלשתינית מסווגת ברשימה כבעלת מודעות בינונית עד נמוכה. אחת התופעות שבאג 2000 ממחיש במלוא העוצמה, היא תלותן של מדינות העולם זו בזו. פגיעה רצינית באחת מהן תשפיע בהכרח לא רק על שכנותיה, ולא רק על כל המדינות המקיימות עמה קשרי-גומלין כלשהם, כמו קשר טלפוני או תעופתי, אלא על העולם כולו, שבמובנים חשובים רבים מהווה יחידה אחת.

התגובות לנושא נעות החל מהתעלמות והמעטה בערך הקשיים שייווצרו, וכלה בתגובת-יתר ופאניקה. בבריטניה נערך בתחילת השנה סקר דעת קהל. על פי תוצאותיו, אחד מכל שלושה נסקרים דיווח שבאג 2000 מאיים על ביטחונו האישי. 32% יסרבו לטוס בערב ראש השנה האזרחית החדשה. 37% סבורים שהארגונים בבריטניה לא שולטים בבעיית באג 2000. 64% סבורים שמדובר בבעיה לכל מערך השירות הציבורי.

באג 2000 – בכינויו המקצועי המקוצר Y2K (נראה שאנשי עולם המחשבים לא למדו כלום, והם שוב מקצרים), מככב באתרי משנה שהקימו מרבית אתרי החדשות הגדולים, ותחקירי העומק שמתפרסמים שם מפגינים את החשיבות שהם מייחסים לנושא. האתרים רוויים, בין השאר, בעצות למשתמש הקטן כיצד לבדוק האם הוא ומחשבו מוכנים לאלף החדש. אבל זו, כאמור, הבעיה הקטנה. התשובה לבעיות האמיתיות שמתעוררות טמונה במקרו – בהיערכות ארגונית ולאומית כוללת. בין היתר נשאלת באתרים אלה השאלה, אם מדובר בעוד דוגמה לכך שההתפתחות הטכנולוגית המואצת מביסה את עצמה.

ואם אמרנו אינטרנט, הרי שברור שהרשת תשרוד את איומי הבאג: היא הרי תוכננה מלכתחילה כדי לעמוד במלחמה לא קונוונציונלית, ולשמש רשת קשר כאשר כל מערכות הקשר האחרות יקרסו. השאלה "פעוטת הערך" היא, האם יוכלו 180 מיליון גולשי הרשת להתחבר אליה? בינתיים, ממשיכה הרשת להיות מקור המידע הגדול והמסודר ביותר לנושא באג 2000.

בחודש מאי 1998 הונח על שולחנו של שר האוצר, יעקב נאמן, מסמך חתום על-ידי אחד מפקידי האוצר הבכירים. בין היתר נאמר בו: "חלק מהמנהלים הכלליים במשרדי הממשלה אינם מעורבים מספיק בתהליך הסבת המערכות לשנת 2000 והתקדמותו, וכן אינם מודעים להשלכות ולבעיות, ולאחריותם לעניין. להערכתנו, רוב משרדי הממשלה אינם מודעים למורכבות הליך הבדיקה וחשיבותו להצלחת השלמת המשימה. נכון לסוף הרבעון הראשון של השנה (1998) טרם בוצעו מבדקים מלאים לרבות בדיקות אינטגרציה ובדיקת ממשקים באף משרד ממשלתי, ובנוסף לכך, אף משרד לא הוכיח או דיווח כי מערכותיו מוסבות במלואן".

המסמך הזה הוא כמעט בן שנה. מאז אמנם נעשו במשרדי הממשלה צעדים לקראת באג 2000, השאלה היא רק כמה. עובדה מדהימה אחת נותרה בעינה: שבעה חודשים לפני התאריך הגורלי, עדיין אין בישראל ממונה על נושא באג 2000. במחשבה שנייה, זה לא ממש מפליא.

משרד הפנים לא הפנים

בראשית חודש מארס השנה כינס ח"כ אלכס לובוצקי, תחת הכובע של משוגע לדבר, ועדת משנה לוועדת המדע של הכנסת, שמטפלת בבעיית באג 2000. בישיבה השתתפו נציגים של משרדי הממשלה, וכן חלק מנציגי החברות הממשלתיות. נציג משרד ראש הממשלה לוועדה הקריא החלטת סיכום שהתקבלה זמן קצר לפני התכנסותה של ישיבת ועדת המדע. במסמך שהקריא, דווח על הקמת מועצה מתאמת, שתמנה 50 איש, שתתכנס אחת לכמה חודשים, על-מנת לגבש תוכנית פעולה. בחדר הוועדה פרץ צחוק גדול.

לובוצקי, יו"ר הוועדה, אמר שהצחוק שפרץ חסך ממנו את הצורך להסביר עד כמה מגוחכת החלטה כזו – תשעה חודשים לפני תחילת שנת 2000. לדבריו, "העובדה שאין בממשלה גורם אחראי ומוסמך ברמה מיניסטריאלית לטיפול בבאג 2000, היא סקנדל מביש. סקנדל היא גם העובדה שאין בממשלה מטה לטיפול ולתיאום בנושא".
בינתיים הוסמך מנכ"ל משרד ראש הממשלה, משה ליאון, להיות הגורם הבכיר המרכז דיווחים בנושא באג 2000. אבל כפי שמשתמע מהתואר שקיבל, הוא רק מרכז מידע ואין לו כל סמכות לעסוק בסוגייה הקריטית של תיאום ואינטגרציה בין-מערכתית.

בערב פסח השנה התכנסה במשרד ראש הממשלה ישיבה שאליה זומנו נציגי כל משרדי הממשלה וכל החברות הממשלתיות, לדיון ראשון מסוגו בנושא באג 2000. הישיבה זומנה זמן קצר לפני אחד התרגילים המסכמים בנושא שהתקיים בהצלחה בארה"ב; שם הוחלט כי בסוף הרבעון השני של 1999 צריכים רוב גורמי הממשל והארגונים הגדולים להיות ערוכים ומוכנים.

ואצלנו? נכון לכתיבת שורות אלו, ועל-פי דיווחי הגופים עצמם, מוכן צה"ל בלמעלה מ90%. מערכות חברת החשמל בלמעלה מ-70%. מוכנותן של מערכות התעופה האווירית, על-פי דיווחיהן, נעה סביב ה90%. חברת "מקורות" ערכה בשבוע שעבר ניסוי בשאיבת מים בלי חשמל. אנשי מל"ח (משק לשעת חירום) עקבו אחר הניסוי, שעבר בהצלחה. על פי "מקורות", ישראל תקבל אספקת מים סדירה אפילו אם תקרוס מערכת החשמל למשך שבוע.
לעומת אלה, דומה שהבטן הרכה של באג 2000 בארץ היא הרשויות המקומיות, בהן המצב חמור. מתוך 260 רשויות מקומיות רק כמחצית ערכו סקרי מוכנות. פירוש הדבר הוא כי נושאים כמו מים, ביוב, רמזורים וכיוצא באלה דברים שאנו נעשים מודעים לחשיבותם רק כשאינם מתפקדים כהלכה, עלולים להוות בעיה רצינית. כבר היום ברור שמערך המחשוב של מערכות הרווחה בשלטון המקומי לא יפעל כראוי. יהושע מאירי, סמנכ"ל החברה לאוטומציה של השלטון המקומי, אמר שברור לו שלא יהיה מספיק זמן להכין מערך זה כנדרש.

ישיבה נוספת של ועדת המשנה של ועדת המדע של הכנסת, שהתכנסה לפני שבוע, התנהלו חילופי דברים בין נציגי משרד הפנים (שהרשויות המקומיות נמצאות תחת אחריותו) לבין יו"ר הוועדה. לדברי האחרון, "המשרד לא הפנים את אחריותו על הרשויות המקומיות, והוא נוקט מדיניות של ראש קטן, ומסתתר מאחורי הטענה שהרשויות הן עצמאיות ואין הוא יכול להתערב בהחלטותיהן. זוהי הנמקה טובה לוועדת החקירה שתקום מאוחר יותר, אך אין זו הדרך הנכונה".

מסע הסברה ביוני

מנכ"ל משרד רה"מ הבהיר למשתתפי ישיבה הבאג הראשונה (שנערכה, כאמור, באפריל השנה), כי המנדט שלו הוא לקבל דיווחים ולהעביר הערות למשרדים, ואילו האחריות למוכנות לבאג 2000 מוטלת על כל שר ושר. כדאי להזכיר למי ששכח, שאנו נמצאים שבועות ספורים לפני הבחירות, ונושא באג 2000 לא נמצא, בלשון המעטה, בראש סדר-העדיפויות של כל שר ושר. ולאחר הבחירות? כנראה סיבוב שני, ואז מלאכת המרכבה. קל וחומר שבתקופה זו הנושא לא ממש יטריד אף אחד.

רק במרוצת חודש יוני צפוי להיפתח מסע הסברה שמאורגן על-ידי המדינה בנושא. מסע הסברה כזה אהוב דווקא, בדרך-כלל, על שועי העם. הוא מספק להם הזדמנות פז להופיע על המרקע הקטן על חשבון התקציב הציבורי, ולמלא את תפקיד המרגיע הלאומי. מפתיע שהדבר לא קרה לפני הבחירות. מסע ההסברה יכלול הפצת עלונים, הסברה באמצעי התקשורת וברשת האינטרנט. פתיחת "קו חם" לציבור עדיין נשקלת. זאת בעוד שבארה"ב פועל כבר חמישה חודשים קו חם-חינם שכזה. על-פי הדיווחים, הקו הוא להיט.

בישיבת ועדת הכנסת לפני שבוע, דיווחה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, טניה שפניץ, כי צוות שהוקם בחן את הצורך בחקיקה שתגן על גופים שיפרסמו מידע בדבר מוכנותם לשנת 2000, בפני תביעות נזיקין. הצוות בדק את המצב בארה"ב, אוסטרליה, קנדה ומדינות נוספות, והגיע למסקנה שאין צורך בחקיקה מיוחדת לנושא, מכיוון שהנזק שייגרם בעקבותיה יהיה גדול מהרווח; הסייגים בחקיקה בחו"ל ארוכים מן החוק עצמו. משרד המשפטים חושש שחקיקה כזו תעודד הצהרות רשלניות, אך יהיה מוכן לשקול את החלטתו שנית.

בעיה? איזה בעיה?

אין זה מפתיע שהציבור, שלא מקבל מידע מסודר, כלל אינו מודע לבעיה. על-פי סקר של לשכת הפרסום הממשלתית, 50% מן הציבור לא מכירים כלל את בעיית באג 2000, ואילו 40% יודעים שמדובר ב"איזו שהיא בעיה" של ה-1 בינואר 2000. כשאחד ממשתתפי הישיבה במשרד ראש-הממשלה ציין שאין היסטריה בציבור סביב הנושא, השיב לו מיד משתתף אחר: "ברור שאין היסטריה, כי כרגע שמענו שאין מודעות".

אבל המודעות היא קריטית, והיעדרה הוא מרשם בדוק להיסטריה. גם בעיית העסקים הבינוניים והקטנים עלתה בישיבה; שכן ברור כיום שבמערך העסקים הגדולים, כמו הבנקים, מושקע מאמץ גדול. בישיבה השתתף מנכ"ל איגוד הבנקים, פרדי ווידר, שאמר שרוב הבנקים כבר ערוכים באופן כמעט מלא והם יוציאו הוראות לציבור כיצד לנהוג. יש גם עוקץ באליה: בישיבה בכנסת לפני שבוע דווח כי הבנקים בישראל ייסגרו ביום חמישי ה-30 בדצמבר 99 אחר הצהריים, וייפתחו שוב ביום שני ה-3 בינואר 2000. משמעות הדבר היא שלא נוכל לבצע עסקות במשך 72 שעות. רק הכספומטים ימשיכו לעבוד.

בעסקים הבינוניים והקטנים, לעומת זאת, מקבלי ההחלטות לא ממש יודעים במה מדובר, וחלקם אפילו לא נגעו בנושא. השאלה "האם את/ה מוכן/ה לשנת 2000?" מופנית היום על-ידי הבנקים ללקוחות עסקיים המבקשים הלוואה. בישיבת ועדת המשנה של ועדת המדע של הכנסת, שהתקיימה בדצמבר 98, הופיע אוליבייה רואש, חוקר מפאריס שהתארח באותה תקופה באוניברסיטת ת"א. רואש מסר לוועדה כי בסקר שערך התברר לו ש-42% מן המנהלים בישראל אינם מודעים מספיק להיקף הבעיה ולחומרתה, וכי הם סבורים שבעיית באג 2000 אינה מהווה איום לארגונם.

הפנינו את תשומת לבו של גורם במשרד ראש הממשלה לכך שעל שולחנו של טוני בלייר, ראש משלת בריטניה, מונחת הצעה להודיע לאוכלוסיית בריטניה להתכונן לתקופת היערכות חירום בת שבועיים. בלייר מתלבט עדיין, ונוטה, כנראה, שלא לעשות זאת, על-מנת לא ליצור לחץ. הצעה דומה מונחת גם על שולחנו של קלינטון, בה מדובר על כמה ימי היערכות וקריאה לאזרחים האמריקאים לנקוט אמצעים כראות עיניהם. לשאלה האם ישראל מתכננת יוזמה דומה, היתה התשובה הנחרצת שלילית: ממשלת ישראל אינה מתכוונת להכניס את הציבור ללחץ.

שוטר ליד כל רמזור

ארבעה פורומים מרכזיים הוקמו בישיבה של ועדת הכנסת: 1) פורום רשויות מקומיות, משרד הפנים ומשרד החינוך; 2) פורום כלכלי, הכולל את נציגי כל הבנקים; 3) פורום תשתיות; 4) פורום מערכות תומכות חיים, שיכלול את משרד הבריאות ואת כל קופות החולים. זה כמובן לא מספיק. חדר מצב, שיחייב את כל הגורמים לעשות אינטגרציה ביניהם, יכול להיות רעיון טוב, אך לפי שעה הוא לא אומץ. מערכת הבריאות, על-פי סמנכ"ל המשרד, ד"ר בעז לב, מתכוננת גם לכשל מערכתי כולל, והוכנה תוכנית אב לכל בית-חולים במקרה של כשל שכזה. נציגו בוועדת המדע אמר שקיימת בעיה אקוטית של תקציב, וכי המשרד זקוק עוד ל-20 מיליון שקל. משרד הבריאות עורך בדיקה של תאימות של ציוד תומך חיים (מכשירי החייאה), שאמורה להסתיים עד סוף אוגוסט. חיל הרפואה של צה"ל השלים את היערכותו בנושא באג 2000, וכל ציוד ההחייאה שלא היה ברור אם הוא מותאם, הוחלף בציוד חדש.

ראש מטה מל"ח (משק לשעת חירום), תא"ל (מיל.) ארנון בן-עמי, הודיע כי אנשיו מתכוננים אף הם לכשל מערכתי כולל; כשל כזה פירושו, למשל, שוטר ליד כל רמזור ואחות ליד כל מכשיר החייאה. בחברת החשמל, לעומת זאת, פועלת כבר יחידה שלמה כאילו כבר עכשיו שנת 2000, "ללא דופי".

מי שמקווה להרוויח פטור מדו"חות תנועה יכול לחזור לדריכות הרגילה. ראש אגף התכנון במשטרת ישראל, ניצב הרצל יוסוף, מסר לנו כי ביוני עומדת המשטרה לסיים את ההסבה של רוב המערכות הקריטיות, הממוחשבות ומשובצות המחשב. מדובר במערכות המחשוב, הקשר, המוקדים, וכל מה שקשור לתפעול שוטף ומיידי של המשטרה. מערך המברקה יהיה מוכן באוגוסט. כל הציוד המשטרתי יהיה מוכן, מכל מקום, עד התאריך הקובע. חלק קטן מהמערכות עבר שדרוג, ואילו את ציוד הקשר (רב-גל) מחליפים במלואו; המערכת החדשה אמורה היתה לעבור בדיקת תאימות בארה"ב בשבוע שעבר, ואחר-כך להגיע ארצה.

למה את כל המידע הזה אי אפשר להשיג און-ליין? אתר ההיערכות לשנת 2000 של משרד האוצר לא עודכן מאז ינואר 1999. כל מלה נוספת מיותרת. אבל משרד ראש הממשלה קיבל החלטה עקרונית, על-פיה יהווה האתר "כלי הסברה מהותי" החל מחודש יוני הקרוב, כאשר יתחיל מסע ההסברה הממשלתי. בתקווה שאז לא ישכחו לעדכן אותו.

בכלל לא באג

באג 2000 הוא בכלל לא באג, כתב אלן אולמן ב-Wired, הוא טעות תוכנה. באג הוא אי-ציות של התוכנה להוראות המתכנת. טעות תוכנה, לעומתו, היא פאשלה של המתכנת. זה בדיוק מה שקרה כאן: טעות היסטורית. אמרו מעתה: כשל 2000.

האם נוכל לגלוש באינטרנט בראשון בינואר 2000? נכון, זו אמנם לא השאלה החשובה ביותר לעומת הבעיות האחרות שצפוי שיתעוררו, אבל ללא מעט מתושבי ישראל זו שאלה חשובה מאוד. עבור גופים רבים האינטרנט איננו זירת בידור, אלא כלי עבודה ראשון במעלה, שהשבתתו כרוכה גם בנזקים כלכליים. החיבור לרשת, מנקודת המבט של סוגיית כשל 2000, מורכב מכמה ממדים. ראשית, על המשתמש לוודא שהמחשב האישי שלו לא יהיה זה אשר יגרום לבעיה. שנית, שספק האינטרנט וכל החברות האחרות שקשורות בדרך זו או אחרת לחיבור התכוננו כיאות. שלישית, שהתשתיות התומכות, אשר מהוות תנאי יסודי לחיבור או לשימוש במחשב – כמו קווי טלפון וחשמל – יפעלו כשורה.

בזק וחברת החשמל משתפות פעולה, יחד עם "מקורות" וחברות ממשלתיות נוספות, בפורום התשתיות שהוקם על מנת להתמודד עם בעיית באג 2000. במקביל, יזם מנהל השיווק של חברת החשמל פורום הסברה, בו ייפגשו דוברי הגופים החברים, שיעסוק בהזרמת מידע לציבור (קרוב לוודאי שתוך השתלבות במסע ההסברה הממשלתי המתוכנן ליוני). הבעיה העיקרית בקבלת מידע לגבי מידת מוכנותה של בזק לבאג 2000 נוגעת לעניין החקיקה, שנזכר בכתבה קודמת. מכיוון שבישראל לא קיימת חקיקה ספציפית המגינה על חברות וגופים מפני תביעות נזיקין בשל פרסום מידע על באג 2000, כל שיכול היה סגן דוברת בזק, רוני מנדלבאום, למסור הוא כי בזק, יחד עם כל הספקים שלה, "עושה הכל כדי לעמוד בלוחות הזמנים ולאפשר הפעלה רציפה".

"אנחנו עושים הכל"

התשובה הסטנדרטית והלא-מספקת הזו חוזרת על עצמה. דוגמא נוספת? בבקשה: "חברתנו מטפלת בבעיית באג 2000 בעזרת המומחים הטובים ביותר בשוק והציוד הטוב ביותר שעומדים לרשותנו, כדי לבחון את המערכות שלנו ולוודא שלא יחול נתק בשום תאריך", נאום חברת "פלאפון" (מ"סלקום" אגב, לא הגיע תגובה עד לסגירת הגיליון). נקודת החיבור בין "בזק" לממשקי החברות הסלולריות, כמו לממשקים של חברות אחרות, עלולה כמובן להיות בעייתית מאוד. בדיונים פנימיים שהתקיימו בנושא במשרד התקשורת הובעה הערכה של גורם מקצועי כי היערכות חברות התקשורת בארץ תסתיים זמן קצר מאוד לפני תום המילניום, ולא יוותר די זמן לקיים בדיקות ומבחני ביצוע יסודיים כנדרש.

אבל יש כאלו שמספקים יותר מידע. נטוויז'ן, למשל, העלתה לאתר שלה ברשת דפי-מידע תחת הכותרת "תאימות לשנת 2000". בנוסף לעדכון על פעילותה השוטפת של החברה בנושא, ימצאו שם לקוחותיה גם הנחיות כיצד להכין את המחשב הביתי, כולל קישורים לאתרים רלוונטיים. ההיערכות ברמת החברה כוללת זיהוי, מיפוי ובדיקה של מערכות המחשב והתקשורת, שדרוג או החלפת מערכות שיתגלו כלא-תואמות, והחלפת ספקים שאינם מוכנים.

נטוויז'ן מכינה "תכנית להתאוששות מאסון" (DRP), שתאפשר המשך מתן שירות מקסימלי במקרה כשל או תופעות נלוות לכשל שנת 2000. המידע הזה כבר מפורט בהרבה מאשר "אנחנו עושים הכל". נטוויז'ן פתרה את בעיית ההגנה החוקית בדרך פשוטה: בתחתית הדף מופיעה הגבלת אחריות, והבהרה שהמידע הוא אינפורמטיבי ואינו מטיל על החברה אחריות, מכל סוג שהוא. המידע וההמלצות בנוגע להיערכות יישלחו גם במכתב אישי ללקוחות, שיפנה למידע המלא באתר. בנטוויז'ן אומרים כי הטכנולוגיה הלוויינית תאפשר לחברה להתחבר ישירות לשדרת האינטרנט העולמית במקרה של כשל ב"בזק".

גם ב"אינטרנט זהב" מתכוננים ומעדכנים. הם החלו לסרוק את כל הציוד שברשותם, כשהציוד העיקרי – נתבים, מתגים, ציוד וקווי תקשורת ושרתים מכל הסוגים – כבר עבר תיקון והתאמה מתחייבים. התמונה שמסתמנת היא "בסה"כ חיובית", כדבריהם. "אינטרנט זהב" היא חברה חדשה יחסית, שעובדת עם טכנולוגיה חדישה ועם ציוד חדש שתומך, ברובו הגדול, בבעיית שנת 2000. באשר למידע ללקוחות, האחריות האמיתית, מבחינתם, היא על היצרנים עצמם, וגם הרשת עצמה רוויית עצות. מסמך אינפורמטיבי הוצא מטעמם ללקוחות עסקיים וכל הלקוחות יקבלו אותו בדואר אלקטרוני.

התמונה מבחינת החיבור לרשת אינטרנט דומה, אם כן, לתמונת המצב בתחומים אחרים: מתכוננים, מקווים, לא מבטיחים, משתדלים, או כמו שאומרים באחת החברות: "גם אם הכל אצלנו יעבוד פיקס, לא ברור מה יקרה בקווים הבינלאומיים, וב-Back Bone (שדרת האינטרנט הראשית בארה"ב) עצמו".

סירחון ברשויות המקומיות

מדוחות פנימיים של משרד הפנים מתקבלת תמונת מצב קודרת ביותר באשר למוכנותו של המשרד לכשל 2000. אותה תמונת המצב עולה גם מדוח המבקר המדינה, שמתייחס לאחריות משרד הפנים לנושא הסבות שנת 2000 ברשויות המקומיות. מבקר המדינה קובע חד-משמעית כי הנושא מצוי באחריותו המיניסטריאלית של משרד הפנים, למרות שהמשרד לא ראה עצמו כאחראי; משרד הפנים, בהתבסס על חוות-דעת של היועץ המשפטי שלו, מתכחש לאחריותו לנושא. משרד ראש-הממשלה פנה למשרד הפנים בתביעה לפעול במסגרת אחריותו המיניסטריאלית על הרשויות המקומיות ולדווח על כך. רק בשבועות האחרונים הוקמה מינהלת לטיפול בנושא במשרד הפנים, בראשותו של גדי אייזנרייך. נכון לימים אלה, כשליש מן הרשויות לא ערכו עדיין סקרי מוכנות. בחלק מן הרשויות נערכו כבר סקרים וניסויים ראשונים, חלקם מוצלחים יותר וחלקם פחות. באחת הרשויות, הביא ניסוי שאיבת מים לשאיבת-יתר, שאף גרמה לנזקים קלים.

מה צפוי לנו? כשליש מן הרמזורים במדינת ישראל עתידים לא לפעול; מערך המיחשוב בתחומי הרווחה של הרשויות לא יעמוד, כנראה, בציפיות. כך, למשל, מוקד המצוקה לקשישים בתל-אביב (נודע לנו כי חברת "מוטורולה" מתכוונת להחליף שם את כל מערך הקשר של המוקד עוד לפני ינואר 2000. המעקב יימשך); איגוד הכבאות הארצי אף הוא לא ערוך כהלכה עדיין. רק לאחרונה הוקצו כספים לעניין זה ממשרד הפנים. ניסוי ראשון בתחום הכבאות יתקיים בקרוב בחיפה.

באג 2000 הולך להיות סיפור מסריח: צפויות בעיות ביוב קשות צפויות באיזורים שונים. עיקר הבעיה היא ברשויות המקומיות הקטנות, שם יש חוסר מודעות מוחלט כמעט לנושא. רק בימים אלה מתחיל משרד הפנים לשגר שאלוני מוכנות, שנראים יותר כשאלוני התעניינות, מה בכלל נעשה ברשויות המקומיות בתחום זה. למי שזקוק לביטחון בכל אי-הוודאות הזו, אפשר להבטיח כי דוחות החניה העירוניים יירשמו כרגיל. הרי לפקחים אין כל בעיה לחזור לשיטה הידנית. למרות פניות חוזרות לחברה לאוטומציה של השלטון המקומי, לא התקבלה תגובתה עד ירידת הכתבה לדפוס. אנשי השלטון המקומי ודאי יודעים למה.

החברה למניעת באג 2000

תוצאותיו המלאות של סקר שעשתה לשכת הפרסום הממשלתית על פי הזמנת משרד רה"מ, על מודעות הציבור לבאג 2000, מתפרסמות כאן לראשונה:
51% מכלל הנשאלים מכירים את המושג באג 2000 .49% לא מכירים.
43.5%  ציינו תאריך בו, לדעתם, ישפיע הבאג. מתוכם, 16.5% ציינו את ה-1.1.2000. 33.5% ציינו תחומים בהם, לדעתם, ישפיע הבאג. מחשבים ומאגרי מידע: 13.5%. בנקים: 11%. תעופה: 4.5%. חשמל: 4.5%. כל תחום: 4.5%.
היו נשאלים שסברו כי הבאג ישפיע רק על ביטוח לאומי, רק על מס הכנסה, רק על כרטיסי אשראי וכן הלאה.
ציוד או מכשור בבית שיושפע מהבאג. מחשבים: 15%, טלוויזיה: 3%, טלפון: 3%, וידאו: 2%, מכשירי חשמל כלליים: 3%. היו שסברו כי הבאג ישפיע רק על המקרר או מערכת הסטריאו.
27% מכלל הנשאלים ענו כי הם מעוניינים לקבל מידע על באג 2000 והשפעותיו. 22% אינם מעוניינים.
20% סברו כי המדינה צריכה לספק את המידע לאזרחים, 13.5% סברו כי משרד התקשורת צריך לספק את המידע, 2% סברו כי זו מלאכתם של העיתונים, ורק אחוז אחד העדיף את הטלוויזיה. משרד הפנים ומשרד האנרגיה הוזכרו גם הם, וכן "החברה שמונעת את באג 2000".
הסקר הוסיף ושאל באלו תחומים מעוניינים הנשאלים לקבל מידע אודות הבאג. על תאריכים בהם עלול הבאג להשפיע רצו לשמוע 57%. על מכשור וציוד ביתי שעלול להיפגע רצו 65% לקבל מידע. 54.5% רצו לקבל מידע על פעולות שעושים הממשלה ומוסדות ציבור למניעת באג 2000, ו65% רצו לדעת של תחומים בשירות ציבורי שעלולים להיפגע. 71% מעוניינים לקבל מידע על האופן בו צריך האזרח להתנהג בקשר לשירותים ציבוריים כמו בתי-חולים, טיסות ובנקים.
53% הביעו עניין בפתיחת קו חם. המספר צנח ל-22% במקרה והשירות יעלה כסף.