קרוא וכתוב

נכתב יחד עם אלי הכהן, פורסם בקפטן אינטרנט, 13.4.1999

בעוד שנים, כשילמדו הילדים בבתי הספר על המלחמה המתרחשת בתקופה זו בבלקן, יעסוק פרק מיוחד בהיבטים האלקטרוניים והממוחשבים של המלחמה. בפעם הראשונה שימשה רשת האינטרנט כלי במאבק. במלחמה בקוסובו עמדה הרשת בחזית. בחזית התקשורתית היא משמשת כמקור מידע בלעדי כמעט, מן הטעם הפשוט שלא הגיע כמעט מידע ממקורות אחרים; ואילו בחזית הדיגיטלית התנהלו בה קרבות בין הצדדים, ממש לצד הקרבות הממשיים, בניסיון להשתלט ואולי לשלוט במקורות מידע. הרשת עמדה במבחנה הראשון: היא סיפקה מידע במקום שבו העיתונאים לא היו יכולים לבצע את מלאכתם (רוב העיתונאים הזרים גורשו על ידי שלטונות סרביה). ארבעה היבטים עיקריים יש לדרמה המקוונת: העברת מידע ומיטע (דיסאינפורמציה), אפשרות ביטוי עצמי, תעמולה ולוחמה ממוחשבת לנטרול היריב.

החזית התקשורתית

כשעוד לא כולם הבינו מי נגד מי, סיפקה הרשת את הרקע לסכסוך ושימשה מקור מידע על המתרחש. רדיו B-92, רדיו יוגוסלוויה החופשית, מקור מידע חשוב, משדר ברשת האינטרנט זה שנים. ב-2 באפריל, כשסגרו שלטונות סרביה את התחנה ועצרו למשך שעות אחדות את סשה מירקוביץ, מנהל התחנה, עברה התחנה לשדר בלעדית ברשת. השידורים התנהלו בסיוע ספק אינטרנט מאמסטרדם. בשבוע שעבר החליטו השלטונות שגם שידורי האינטרנט הם יותר מדי. הם הורו בצו מיוחד לאנשי התחנה לחדול מן השידורים ומינו מנהל מטעם, במקומו של מירקוביץ. B-92 היתה אמורה לחזור לשדר ב-5 באפריל, אך נכון לכתיבת שורות אלו טרם חידשה את שידוריה. במקביל, ניסו כל העת האקרים סרביים, שסביר להניח שפעלו בשליחות רשמית, להפיל את האתר. מול אלה לא איחרו להופיע אתרי תמיכה ברדיו.

כשהרשת היא מקור המידע היחיד, עולה במלוא חריפותה שאלת האמינות. לדיווחם של אתרים אלבניים על הטבח המתנהל בקוסובו נלווה מידע שמצטייר כאמין ויסודי. כמו, למשל, רשימות שמיות של המוצאים להורג ופרטים כמו גיל, מקום מגורים, מקצוע וכדומה. דיווח על שריפת הכפר פאסטאסל תוך הוצאה להורג של אנשיו, לווה, יומיים לאחר מכן, בפרסום רשימה שמית של 40 בני אדם שחוסלו שם. הצלבת המידע עם אתר אלבני אחר העלתה כי אכן כך הם פני הדברים.

גם התכתבות אלקטרונית עם חלק מהאנשים שמפעילים את האתרים האלבניים היא מקור מידע ודרך להעברתו. בהקשר זה, כדאי לציין את המינידרמה שבחשיפתו לעולם של סרט וידיאו שצולם בידי פליט אלבני, תוך סיכון חייו. הפליט מסר את החומר לכתב הבי-בי-סי וזה שודר ברשת ובטלוויזיה. היה זה מקור ראשון לתמונות מזעזעות שתיעדו רצח בדם קר של כ-100 גברים, שליש מהם שכניו ומכריו של הצלם.

אך לא רק מידע הועבר ברשת; היה ויש בה גם מיטע. בשבוע שעבר פירסם אתר משרד ההסברה הסרבי ידיעה על 19 חללים אמריקאים כביכול, שארונותיהם הועברו מיוגוסלוויה ליוון, בדרכם לארצות הברית. 19 ה"הרוגים" נהרגו בהפצצת נאטו, כך שלטונות סרביה, שציטטו עיתון אתונאי, "את'ניקי", ואת סוכנות הידיעות טניוג. הסרבים עשו מהידיעה כותרת ראשית, הרחיבו אותה וציטטו מקורות "מהימנים" במקדוניה שאישרו שאכן 19 ארונות הועברו דרכה ליוון. למחרת, הופיעו באתרי חדשות יווניים הכחשות גורפות מפי אנשי צבא וממסד בסלוניקי, שאליה הועברו כביכול הארונות. דובר צבאי יווני הזהיר את הסרבים כי שמועות מסוג זה הן "מסוכנות וחמורות".

לא היתה זו הפעם היחידה בה השתמשו הסרבים בדיסאינפורמציה. תיאורי הפצצות נאטו על מוקדי ממשל וצבא נהפכו, בדיווחיהם, להפצצות על גורמים אזרחיים. בעוד שכאשר אכן מופצצים אתרים אזרחיים צופה העולם בתמונות ומקבל שמות, בפעמים אלו הנפגעים עלומים וזהותם לא נמסרת. סיפור דומה נחשף על ידי אתר נאטו והבי-בי-סי און-ליין, שסיפרו כי על פי מידע חדש נמצא איברהים רוגובה – מנהיג האלבנים בקוסובו – במעצר בית בפרישטינה. זאת כאשר הסרבים טענו, תוך פרסום מידע רב באתרים הרשמיים שלהם, לקיום פגישה בין מילושביץ לרוגובה לפני שבועיים. דובר נאטו קבע כי פגישה כזאת לא התקיימה מעולם וכי התמונות שהוצגו על ידי הסרבים צולמו לפני שנתיים.

בצד העברת המידע, הוקדשו אתרים רבים להצגת עמדות על המתרחש. הללו השכילו לנצל את הרשת כדי להציג עמדות שאינן חלק מן הזרם המרכזי, וככאלו מגיעות פחות אל צרכני התקשורת המערביים, אלו שעמדתם נסקרה ללא הרף באתרי החדשות, ועמדו במוקד המשאלים המקוונים של "דעת הקהל".

מאמר בולט של נועם חומסקי פורסם באתר Znet. המאמר מביא זווית ביקורתית על התרחשויות ומגמות בעולם. משפטנים מאוניברסיטת בלגרד פירסמו קריאה נואשת "לכל מי ששלטון החוק יקר ללבו", להתנגד למתקפת נאטו על יוגוסלוויה, שבוצעה תוך הפרת החוק הבינלאומי.

החזית הדיגיטלית

בשבועות האחרונים מנסה סרביה הממוחשבת להשיב אש מקוונת לתוקפיה. אתר נאטו הופצץ בפקודות Ping – פקודה הבודקת את מידת ומהירות תגובת מחשב היעד – שגרמו לו לקרטע וניטרלו אותו זמנית. כמו כן, הוצף האתר בדואר אלקטרוני, כאשר לפי דובר נאטו, ממשתמש אחד הגיעו למעלה מ-2,000 אי-מיילים ליום. חלק מדואר הזבל נשא עמו וירוסים. התוצאה: במשך ימים ושעות לא עמד אתר האינטרנט של נאטו בציפיות גולשי העולם, ושרת הדואר שלו איים לקרוס. עוד תופעה מעניינת: המתקפה בקוסובו גרמה לממשל האמריקאי להוריד מאתר ה-NSA) National Security Agency) מידע על תנועות לוויינים, שבעקבות ההתקפה ביוגוסלוויה נהפך לרגיש.

גם אתרי המידע האלבניים היוו מוקד למתקפות האקרים. חלק מהאתרים שהופלו עלו שוב לרשת, אך חלקם, כמו אתר שהעלה עצומה נגד ההרג בקוסובו, עדיין לא חזרו לפעול. התקשורת הרוסית המקוונת סיפרה על ניסיונות של האקרים מבלגראד ומפרישטינה לפרוץ אל אתר האינטרנט של הבית הלבן ולנטרל אותו. על פי הבי-בי-סי און-ליין, אין זה ברור אם התקפות אלו נעשו בסיוע המדינה או שהיו פעולתן של קבוצות פרטיות.

באתר אלבני אחד לפחות, עסקו ועוסקים מפעיליו בטיווח כוחות נאטו: הם מפרסמים ברשת מידע אודות מפעלים צבאיים סרביים, בסיסים ומוקדי פעילות, מתארים את מיקומם, ומדרבנים את כוחות נאטו לפעול שם.

כל הצדדים ניצלו את הרשת ניצול מרבי לפרסום תעמולה. משרד ההגנה הבריטי הציע באתר שלו חדשות בסרבית, כדי לענות למה שכינה "שקרים ותעמולה" מבלגראד; לטענת שר ההגנה הבריטי, קיבל האתר תוך 24 שעות 1,400 היטים מהרפובליקה הפדרלית של יוגוסלוויה. גם שר החוץ הבריטי, רובין קוק, התגייס למאבק המקוון. הוא פירסם הודעה לסרבים באתר משרד החוץ של ממשלתו והתראיין לרדיו B-92.

ההתגייסות הכלל עולמית באה לידי ביטוי מאסיווי בצורת אתרי התרמה וסיוע. המדור לחיפוש קרובים, שזכור לנו היטב מתקופות מלחמה אחרות, לבש אף הוא צורה מקוונת. הדואר האלקטרוני, שגם בימים כתיקונם משמש כיישום הנפוץ ביותר ברשת, שימש באופן טבעי להעברת מידע, הצהרות עמדה ובקשות.

יוזמי הפרויקט "פרטיות לקוסובו" העמידו שרת מאובטח לרשות תושבי קוסובו, כדי להגן עליהם מפני פעולות עונשין של השלטונות, שיתקשו לעקוב אחרי תוכן הדואר ונמעניו. עם זאת, הקשר של התושבים האלבניים עם בני משפחותיהם במערב, ועם העולם כולו, כמעט ונותק לחלוטין במשך תקופות מסוימות.

כל מוקד של מתיחות עולמית מתבטא ברתיחה מיידית של קבוצות הדיון ורשימות הדיוור, מלווה ברגשות חריפים במיוחד. באלו שאנחנו עקבנו אחריהן, הוצמד השם "אדולף" לשחקנים הראשיים מכל הצדדים (קלינטון, מילושביץ, רוגובה ואחרים). הרשת נותנת לאנשים אפשרות לאוורר רגשות ברמה שלא היתה קיימת קודם; קצב המשלוח לקבוצות הדיונים הוא מדהים, ומזכיר את תקופת מלחמת המפרץ ומצבי משבר גלובליים אחרים. נוגעים ללב במיוחד מסרים של ילדים ובני נוער.

האינטרנט מהווה, איפוא, במשבר קוסובו, כלי משחק חדש במארג היחסים הבינלאומיים. את מימדיו, עוצמתו ורישומו קשה עדיין להעריך. ייתכן, ייתכן מאוד, שבלעדיו (ובלי המדיה האלקטרונית בכלל), היה גורלם של הפליטים רע יותר. בעולם שעל סף האלפיים לא תהיה עוד תוחלת לניסיונותיהם של משטרים רודניים להסתיר, לסגור ולטייח. אין בימינו אפשרות לשום משטר לבצע פשעים כנגד האנושות בסדר גודל גדול באורח סמוי מן העין. זוהי, ללא ספק, אחת מהתוצאות של מהפכת המידע המקוון.