• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« r u a bright?
דרך וקול משלו »

במערבון יש חדש

25 ביוני 2003 על-ידי נעמה

האשה משבט טונטו וסיפורים אחרים מהמערב הפרוע מאת אלמור לאונרד. מאנגלית: נורית לוינסון, מודן, 327 עמ'

פורסם במעריב, 19.11.1999

לפני שאלמור לאונרד נהיה לכותב בולט של ספרי מתח, שמיטב הסרטים ההוליוודיים בשנים האחרונות מבוססים עליהם ('ג'קי בראון' של טרנטינו הוא רק דוגמה אחת), הוא כתב מערבונים, כאלו המאוכלסים בבוקרים ואינדיאנים שהיו חביבים עלינו בילדותנו. 'האשה משבט טונטו' הוא אוסף של 19 סיפורים כאלו, שנדפסו בכתבי-עת שונים בין שנות ה-50 לשנות ה-80. סגנון הכתיבה פשוט, ישיר וחסכוני; לא סתם סיפר לאונרד, בראיון שנתן ל'גרדיאן' ב-1998, כי ארנסט המינגווי הוא הסופר שהשפיע עליו ביותר.

מערבונים הם סוג של סיפור מוסר. במירעם, הם מייצגים ניגוד פשטני בין הטובים לרעים, והקריאה או הצפייה בהם מחזירה את הסדר לתקנו. אצל לאונרד הכל הרבה יותר מורכב, והקו המפריד בין הטוב לרע, אם הוא ניתן בכלל לשרטוט, עובר לא בין הדמויות – ודאי לא בין הלבנים לאינדיאנים – אלא בתוכן. מכיוון שהטוב והרע מוגדרים באופן יותר מורכב, ניצחון הטוב אינו ברור מאליו, לא תמיד מתרחש, וגם בהגיעו הוא מלווה פעמים רבות בפיתול עלילתי מפתיע. כל זה, יש לומר, מייצג תפיסה אנושית, לא כתיבה פוליטית חתרנית, שיכולה היתה להתגלות במערבונים הנכתבים במחצית ובשלהי המאה העשרים, לאחר שכבר למדנו די צרכנו על ההגמוניה של הקול הגברי הלבן בסיפור ההיסטוריה.

'האשה משבט טונטו', הסיפור הראשון בקובץ, שגם נתן לו את שמו, הוא ביטוי צרוף לחמלה האנושית שרוחש לאונרד לגיבוריו הספרותיים, ולאופן שבו הם מתמודדים עם הנורמות המעיקות של החברה שבה הם חיים. באופן מייצג לכל אשה באשר היא, נותרת גיבורת הסיפור חסרת שם לאורך הסיפור כולו ומכונה רק "האשה". הסימנים שקיעקעו על פניה בני שבט מוהבי, שלהם נמכרה לאחר שנחטפה, מסמלים את בעלותם עליה ואת מאסר העולם שלו נדונה מאחורי הסימנים האלו, שמודיעים לכל העולם על גורלה.

עבור בעלה, שאליו שבה לאחר שתים-עשרה שנה, היו הסימנים והשנים שבהן חיה בקרב האינדיאנים כסימני צרעת, והוא בודד אותה לחלוטין מן העולם החיצון, דואג רק לפרנסתה המינימלית. היחסים הנרקמים בין רובן וגה, שחוזר אל האשה לאחר שפגש בה במקרה ליד ביתה המבודד, הם ענוגים ומכמירי לב. בדרכו העדינה, מנסה וגה לשחרר את האשה לחופשי מהאזיקים שנכפו עליה: הקיעקוע, רכושנות הבעל ונציגיו האלימים, אך בעיקר האופן שבו אזקה היא את עצמה תוך הפנמת המוסכמות המציגות אותה בקלונה, כביכול.גם אם תצליח להשתחרר, ותקבל את המסר המרכזי שמנסה וגה להעביר לה – שהיא אחת ומיוחדת – נותר הוא גיבורו האמיתי של הסיפור: הפעיל, הגורם לשינוי, ובעיקר מייצג הנורמות של הסיפור.

סיפורי 'האשה משבט טונטו', עם כל המרחק התרבותי בינינו כקוראים לבין גיבוריהם, מדברים אל ליבנו בישירותם ובאותם מימדים כלל-אנושיים, שחורגים מגבולות המקום והזמן. 'המערב הפרוע' השתרש כמטבע לשון שמסמלת היעדר חוק וסדר, מקום של שלטון בעל הכוח האלים, ממש כשם ש'ימי הביניים' משמשים לנו מטאפורה לנורמות מאובנות ומיושנות, שעומדות בניגוד לכל קידמה.

דומה שגם תחת המוסכמה הזו חותר לאונרד בסיפוריו, אשר חושפים לעתים קרובות דילמות מודרניות לעילא בין חוק לצדק, שמערערות סטריאוטיפים גזענים משני הצדדים. הסיפורים מספקים מבט שונה על תופעת האלימות:

יום יבוא, בעוד שנים אחדות, ורובן וגה ילך לכנסיה – בבנסון, יכרע על ברכיו בתא הווידוי, ויאמר לכומר: 'ברכני אבי, כי חטאתי. עברו שלושים ושבע שנים מן הווידוי אחרון שלי… מאז נאפתי עם הרבה נשים אולי שמונה מאות. לא, לא כל-כך הרבה, בהתחשב בעבודה שלי, אולי רק שש מאות'. והכומר יאמר: 'נשים רעות או נשים טובות?' ורובן וגה יאמר: 'כולן טובות, אבי'. והוא יספר לכומר שגנב, באותה תקופה, כעשרים אלף ראשי בקר, אבל אולי רק חמישה-עשר סוסים. הכומר ישאל אותו אם ביצע אי-פעם רצח. רובן וגה יאמר: 'כן, כמובן, אבל זה לא היה בשביל לרצוח. אתה מבין את ההבדל? לא הרגתי מישהו כדי שהוא ימות, אלא כדי להציל את עצמי' (עמ' 5).

נדמה שההבדל האנושי והמוסרי הזה נשחק דווקא בחברה שלנו, האלימה ללא צורך בנימוק, הפרועה כל-כך, שכל מאפייניה המודרניים לא יצליחו לטשטש את העובדה שזה זמן רב היא אינה מסוגלת לספק טעמים למעשיה. כדאי לקרוא את לאונרד גם בשל המבט השונה שהוא מספק לנו על עצמנו.

כל ביקורות הספרים

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • יש ללחוץ כדי לשלוח קישור לחברים באימייל (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם בספרים | מתויג אלמור לאונרד, ביקורות ספרים, האשה משבט טונטו |

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפו ל 648 מנויים נוספים
  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • הבלוג בפייסבוק

  • הטוויטר שלי

  • מפתח

  • ארכיון

  • רשימות אחרונות

    • ומעין תנחומותי עוד לא דלל
    • שובל של חסד
    • גישה לרשומות פסיכיאטריות – מה הבעיה
    • ניגוד העניינים של גאולה אבן-סער
    • עיגון משפטי לזכויות אדם אינו מספיק: זכויות חולים כמקרה בוחן
  • סימניה

    מסכת השקרים של ההפיכה המשטרית
    המשבר הפוליטי והחוקתי בישראל
    מחשבת את קצה לאחור
    בחזרה לאדם השלם
    המתה בסיוע רפואי בקנדה
    כן, רק לא ביבי
    הומוסקסואלים לא שמאלנים
    למה הארץ הולך על הראש של העבודה ומרצ
    מדוע וכיצד ללמד היסטוריה
    פשעי ציות ופשעי סירוב, שם וכאן

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה מקצועית אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חמלה חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כאב כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

בלוג בוורדפרס.קום.

WPThemes.


  • הרשמה רשום
    • קרוא וכתוב
    • הצטרפו אל 648 שכבר עוקבים אחריו
    • כבר יש לך חשבון ב-WordPress.com? זה הזמן להתחבר.
    • קרוא וכתוב
    • התאמה אישית
    • הרשמה רשום
    • הרשמה
    • להתחבר
    • העתקת קישור מקוצר
    • דווח על תוכן זה
    • View post in Reader
    • ניהול מינויים
    • צמצום סרגל זה