• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« איזה חוק בדיוק?
נגד הנירמול ובעד החריגה מן המובן מאליו »

דבר השוליים אל המרכז

26 ביוני 2003 על-ידי נעמה

אני ג'ון/ לוסי מאת ג'מימה קינקייד. מאנגלית: משה רון, הספרייה החדשה-הקיבוץ המאוחד/ספרי סימן קריאה, 198 עמ'

פורסם במעריב, 5.5.2000

התבגרותה של נערה צעירה באחד מאיי הודו המערבית עומד במרכזן של שתי הנובלות שמרכיבות את הספר. כל רכיבי ההתבגרות המוכרים – מחשבות אובססיביות על המוות, קשרים עם נערות ונערים, גילוי המסתורין של הגוף והיחס האמביוולנטי אל השתנותו – נוכחים ב'אני ג'ון'. אך מה שעומד במוקד חייה של הגיבורה הוא הקשר הסימביוטי בינה לבין אמה, שהיא רוחשת לה אהבה והערצה גופנית ממש.

תהליך ההינתקות מן ההורים וגיבוש הזהות הנפרדת, שמלווה כל מתבגר, מתגלם כאן באופן משברי. ככל שהיתה האהבה עזה, כך עזות השינאה והסלידה שבאות במקומה. הדרך היחידה להיחלץ מן הקשר הסימביוטי, הבולעני, בין האם לבת – ששתיהן קרויות אני – היא ניתוקו באכזריות; ניתוק שמתגשם סופית כאשר עוזבת אני ג'ון את האי ומפליגה אל מעבר לים.

אך אני מפנה עורף לא רק לאמה אלא גם לכל תרבותה, שהיא מוצאת כבלתי-נסבלת פיסית ממש:

"הרגשתי כמה איני רוצה עוד לעולם לראות ילד מטפס על עץ קוקוס, עד כמה איני רוצה עוד לעולם לראות את השמש זורחת מדי יום ביומו (…) עד כמה אני מייחלת להימצא במקום שבו אין איש יודע עלי דבר ומחבב אותי דווקא בשל כך, עד כמה כל העולם שלתוכו נולדתי היה לי לעול בלתי נסבל והלוואי שיכולתי לכווצו לכדי משהו קטן שאוכל להחזיקו מתחת למים עד שימות" (עמ' 93).

כשקמה אני ג'ון מהמחלה הקשה שפוקדת אותה, היא נחושה בדעתה לעזוב לאנגליה, שם תלמד בבית ספר לאחיות.

בנובלה 'לוסי' אנו מוצאים את בת-דמותה של הגיבורה מ'אני ג'ון', שכעת משמשת אומנת לילדיה של משפחת מערבית, הנאבקת על מציאת זהותה בעולם החדש שאליו נקלעה. היא איננה שומרת על קשר עם אמה, אך עם ההקלה שהיא חשה לנוכח העובדה שיצאה מן המקום שאותו כה רצתה לעזוב, היא גם משתוקקת, בפינה מסוימת של ליבה, לשוב ולהיות בו; בעיקר בשל הוודאות המוכרת שהוא מספק, לעומת אי-הוודאות שאופפת אותה במקום החדש ובתרבות החדשה. לוסי מזדהה עם כל מי שחש כמוה או מבטא הבנה למצב התלישות שבו היא נמצאת: "הבנתי את התחושה שהמקום שבו נולדת אינו אלא כלא בלתי נסבל ואת השאיפה למשהו שונה לחלוטין מכל המוכר לך".

אבל לוסי גם מודעת להבדל ביחס החברה לגברים שמורדים בסדר הקיים ואף שהם נידונים לתבוסה מונצחים בספרים כגיבורים, לבין הנשים שמנסות לעשות אותו דבר: "אני לא הייתי איש; הייתי אשה צעירה מפינה נידחת, וכשעזבתי את ביתי עטיתי על כתפי את איצטלת המשרתת" (עמ' 160). כאשה וכבת העולם השלישי גם יחד, היא נידונה להישאר בשוליים, כמשרתת נחותה של מעמד האדונים.

מאריה, מעסיקתה של לוסי, מרעיפה עליה רוב אהבה. אך גם היא רוצה שלוסי תראה את הדברים דרך עיניה האישיות והתרבותיות. ואילו לוסי מחפשת את דרכה שלה, ואת ראייתה המיוחדת. בסופו של דבר מאריה איננה אלא תחליף-אם ולוסי מכירה בכך שגם כאשר היא אוהבת וגם כאשר היא שונאת אותה, שתי התחושות נובעות מכך שהיא מזכירה לה את אמה. על-כן תעקור לוסי גם מבית מעסיקיה אל העצמאות המוחלטת, והבדידות, בדירה משלה. הוודאות היחידה שבה היא אוחזת כעת היא ידיעתה שהיא רוצה להיאבק על דרכה שלה, שאיפה שגם האנשים שאוהבים אותה ביותר מסכלים:

"באתי לידי כך שחשתי שאהבתה של אמי אלי לא נועדה אלא להפוך אותי לבבואה שלה; ולא ידעתי למה, אבל חשתי שטוב מותי מחיי ובלבד שלא אהיה רק בבואה של מישהו" (עמ' 128).

הקולוניאליזם המערבי, יחסי גברים ונשים וכובש-נכבש על כל מורכבותם, ועל המקום השולי שלעולם תקצה התרבות המערבית לנכבשיה לשעבר, נמצאים ברקע מרומז מאד ב'אני ג'ון', ועוברים למרכז התמונה ב'לוסי'. כאן מנסחת קינקייד, דרך קולה של לוסי, את התובנות החדות שיכול לספק רק מי שמסתכל על המרכז מן השוליים. היא מפליאה לתאר לא רק את המאבק למצוא את הזהות האישית, שעובר כל מתבגר, אלא את מאבקו העקרוני יותר של האינדיבידואל למצוא את קולו מבעד לזיוף הסובב אותו, דרך המסכות שכופה עליו תרבותו שלו או זו שנכפתה עליו באלימות.

כל ביקורות הספרים

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשלוח את זה לחבר בדואר אלקטרוני (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם בספרים | מתויג אני ג'ון/לוסי, ביקורות ספרים, ג'מימיה קינקייד |

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפות ל-644 עוקבים

  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • רשימות אחרונות

    • השראה בגבעת הקפיטול
    • רפואה הפוגעת בכבוד האדם איננה "חווית טיפול"
    • שנהיה תמיד בצד הנותן?
    • חיים ששווים פחות: הסולידריות מתה מקורונה
    • פסיכולוגית הולכת לטיפול
  • סימניה

    20 עצות להגנה על הדמוקרטיה
    סיפור של פירוק והרכבה
    בצד הבטוח של הדברים
    ואף מילה על ביבי
    הן לא היסטריות
    מדינה תחת מעקב
    סופה של הבדידות
    כרב ראשי, איני יכול יותר לשתוק
    כן, נשים עם דוקטורט נקראות ד"ר
    איסור נגיעה

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • אות מיס פיגי

  • הטוויטר שלי

    הציוצים שלי
  • מפתח

  • ארכיון

  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אורי בלאו אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בית המשפט העליון בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שוויון שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.

WPThemes.


loading בטל
הרשומה לא נשלחה - בדוק את כתובות המייל בבקשה!
הפעולה נכשלה, בקשה נסה שוב
מצטערים, הבלוג שלך אינו יכול לשתף רשומות בדואר אלקטרוני.
פרטיות וקובצי Cookie: אתר זה משתמשי בקובצי Cookie. המשך השימוש באתר מהווה את ההסכמה שלך לשימוש באלו.
לקבלת מידע נוסף, כולל מידע על השליטה בקובצי Cookies, ניתן לעיין בעמוד: מדיניות קובצי ה-Cookie