החיפוש האינסופי – שיחות עם מדענים מאת צבי ינאי. ספריית אופקים/עם-עובד, 145 עמ'
פורסם במעריב, 6.10.2000
צבי ינאי הוא לבטח אחד האנשים רחבי האופקים והדעת, שמסתובבים בינינו. כששמו של מי שהיה, בין השאר, עורך כתב-העת המיתולוגי 'מחשבות' ומנכ"ל משרד המדע, מתנוסס על כריכת ספר חדש, מובטח לנו מותג מסקרן, שוודאי גם ימכור לא רע.
'החיפוש האינסופי' לא לוקח סיכונים: הוא נעשה במתכונת שכבר קצרה הצלחה בכל הקשור למפגש עם הפילוסופיה. בריאן מאגי רשום על הפטנט הזה, של מפגשים טלוויזיוניים, שהוהדרו לספר שיחות, הן ב'אנשי הגות' והן ב'הפילוסופים הגדולים', שתורגמו שניהם לעברית. מאגי שוחח עם פילוסופים בני-ימינו על פילוסופים אחרים, ואיפשר בכך לקוראים להתוודע אל חלק מן התימות היסודיות שבהן עסקה הפילוסופיה מאז ומעולם. אחד הדברים, שבולטים מיד לעין ב'חיפוש האינסופי' הוא היותו ספר צנום מאד, ובמובן מסוים, שעליו אעמוד בהמשך, הכמות משפיעה כאן על האיכות.
ינאי מפגיש את קוראיו עם מיטב המדענים בארץ בתחומים שונים. הוא משוחח איתם על פיצוח סוד החיים, מהותו של החומר והתודעה. במבוא מציג ינאי את ההתקדמות המדהימה של המדע במאה העשרים, התקדמות שלא הצליחה לפזר את העמימות והמורכבות, שנראית לעין בסופה. הלקח המרכזי של פיסיקת הקוואנטים, אומר ינאי, דומה להפליא למה שכסנופנס הצביע עליו כבר לפני 2500 שנה (ומשמש כמוטו לספר): לעולם לא יהיה אדם שיידע את טבע הדברים לאשורם.
כך, הפליאה מול תופעת הזמן היא אותה פליאה כמו בימי קדם. הפיסיקאי יקיר אהרונוב מנסה להסביר שלמרות התחושה הפנימית החזקה שלנו אין דרך להוכיח שהזמן עובר מזמן אחד לזמן שני. הפיסיקה הקיימת לא הצליחה להנהיר את הקשר בין עבר, הווה ועתיד. מה באמת אנו יודעים על המוות, מעבר לוודאות הגעתו? מה בעצם מתרחש בגוף האדם, שגורם לו למות ומדוע זה קורה? אלו השאלות שמציב ינאי לצבי עצמון, עורך כתב-העת 'גלילאו', שמצביע על הקשר בין המוות להתרבות, ומבהיר כיצד אפשר להתבונן על המוות כעל אסטרטגיית אבולוציה, שמגבירה את סיכויי ההישרדות של הצאצאים.
השאלה כיצד אפשר להבחין בין אדם למחשב עומדת במרכז השיחה עם דוד הראל ממכון ויצמן, שטוען, כי דווקא הפשטות, כתוצר של הליכי החשיבה המסובכים של המוח האנושי, היא מלת המפתח. אדם ממוצע, שמוכנס לאולפן טלוויזיה, יזהה תוך חמש שניות את המקום ככזה. לעומת זאת, המחשב החזק בעולם לא יהיה מסוגל להגיע בכוחות עצמו למסקנה באיזה מק ום מדובר, גם אחרי חודש סריקות של המקום. כדי ליצור את מה שאנו מכנים שכל ישר (קומונסנס), נדרשות כ-30 עד 50 מיליון עובדות. מדובר בעובדות שיוצרות, לדוגמה, את ההבנה שאם אשה מסוימת היא אמך, היא חייבת להיות מבוגרת ממך.
העובדות, כמובן, אינן מספיקות, יש להבין גם את הקשר ביניהן ואת הדינמיקה של יצירת הקשרים חדשים. עם פרץ לביא מהטכניון והפסיכולוג מיכה אנקורי הוא מנהל שיחה משותפת על התפקיד הכפול של החלומות, כפונקציה ביולוגית וכצוהר לנפש האדם. הסוציוביולוגיה, שמנסה לבאר את התפתחות ההתנהגות כאבולוציה של גנים, עוררה ויכוחים סוערים במדעי הטבע והחברה כאחד. חוה יבלונקה, מהמכון להיסטוריה ולפילוסופיה של המדעים באוניברסיטת תל אביב, מסבירה שהפרט יוצר בהתנהגותו את סביבת הסלקציה שלו, אשר פועלת על סיכויי השרידה והרבייה שלו עצמו. ממש כמו התולעים, שמשנות את תכונות האדמה ויוצרות בכך סביבה חדשה להן ולצאצאיהן, כך האדם יוצר תרבות אשר מגדירה את הסביבה שמעצבת את קיומו ומשפיעה על עתידו. עם משה צוקרמן, מאותו מכון, מקיים ינאי שיחה מרתקת על החיבור או הקרע בין מדע לאמנות, ההבדל בין יצירת מציאות לגילויה, מעמדן של עובדות ופרשנות וההתפכחות מהרציונליות.
השיחות לא קצרות, הן קצרצרות. מאורכן ברור, שלא רק שאין הן מתיימרות למצות את הנושא, הן אפילו לא מסוגלות להוות מבוא קצר ויעיל לתחום. נכון יהיה לראותן כטעימה על קצה המזלג מהנושא שבו בקיאים בני שיחו של ינאי, טעימה שתגרה את קוראיו לצלול לעומקו של התחום.
אלא שהניסיון לא להאריך יתר על המידה ובו-בזמן לומר משהו משמעותי, לא תמיד צולח. 'החיפוש האינסופי' מניח את קיומו של ידע קודם בתחומי המחקר שבהם הוא דן. כאשר הקורא בקיא ולו במידת-מה בתחום הנדון, קרוב לוודאי שהוא ייצא נשכר מתובנה, עובדה חדשה, או פשוט מהאופן שבו מאורגן ומנוסח תחום הידע בשיחה. אך כאשר אין לו כל מושג, השיחה עלולה לעבור מעל ראשו.
אפשר להתרשם מידענותו של ינאי במגוון רחב של תחומי מדע, אך אני חוששת, שלא תמיד הוא מצליח להציג באופן בהיר בפני הקורא המשכיל אך ההדיוט, שלו נועד הספר, תמונה ברורה ומובנת של תחום הידע שבו עוסק בן שיחו. חלק מן הבעיה טמון בפורמט הקצר שלא מאפשר לפתח את השיחה כך שתספק גם את התשתית ההכרחית להבנתה, לפחות מבחינת שאלות היסוד שבהן היא עוסקת. אין ספק, שאין זו משימה קלה להעביר תחומי ידע מורכבים ומעמיקים כך שיהיו מובנים גם למי שאינו מומחה בהם, אך היא גם לא בלתי-אפשרית. ומי שלא נרתע מלהוציא את זמנו על שיחות עם מדענים, לא יחשוש גם מספר עבה יותר.
