• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« לא רק ספרות, גם השקפה חברתית
בציור הדיוקן רואה האמן אל הנפש פנימה »

האם הספרות מאושרת

28 ביוני 2003 על-ידי נעמה

מבית ומחוץ. מאמרים ורשימות ביקורת מאת עדה צמח. פרוזה אחרת, עם עובד, 273 עמ'

פורסם במעריב, 18.5.2001

בספר קטן זה כינסה וערכה עדה צמח מרשימות הביקורת שלה, שהתפרסמו במשך השנים בעיתונים ובכתבי-עת שונים. רשימות על הספרות העברית מכונסות בחלקו הראשון ורשימות על הספרות העולמית בחלקו השני, ומכאן שם הספר.

לכאורה, פרוייקט יומרני, שכן למי, מלבד לתלמידי ספרות ולחוקרים המתעניינים בסופר זה או אחר, יש ראש ועניין בימינו לקרוא מאמרי ביקורת; ועוד כאלו המכונסים יחד בספר אחד, לא כאלו המתפרסמים מדי פעם, במינון מדוד, בעיתון השבת, משם בעיקר מוכרות (לטובה) רשימותיה של צמח. למעשה, אפשר לקרוא את הרשימות המכונסות כאן גם בלי לקרוא תמיד את הספר שהוא מושא הביקורת. הקורא מוזמן להצטרף לעדה צמח במסעה בשבילי הספרות והתרבות הישראלית והכללית, ומובטח לו שתלווה אותו במסעו זה מורת-דרך מיומנת, נבונה וצנועה, שתתרכז במראות המעניינים הנגלים לעין ולא בעצמה. כתיבתה של צמח מאופקת, עניינית ובלתי-מתלהמת.
היא בבחינת אוצר גנוז בשיח הביקורתי במחוזותינו, שאם הוא מתקיים, הוא עושה זאת פעמים רבות מדי ברעש ובצלצולים, בעלבונות ובנאצות. וכה מתגעגע הלב לאותן מסות ביקורת של פעם, שאורכן מאפשר להן לומר דבר של טעם בלי קוצר נשימה, ואף לנמק; ולמבקר של פעם, רחב-האופקים, בעל הידיעות, שעושה מלאכתו קודם כל מאהבת הספרות ורק אחר-כך, אם בכלל, מסגירת חשבון. העובדה שיורם ברונובסקי – אולי אב-הטיפוס של כל אלו בימינו – נאסף אל אבותיו, רק מחדדת עד לבלי נשוא את הגעגוע הזה.

והנה, באורח פלא, יוצא לאור הספר הזה, ומזמין אותנו לתור לצידה של צמח את מחוזותיה של הספרות, בין הריאליזם הסובייקטיבי של ברנר אל נס הפגישה אצל עמליה כהנא-כרמון, מחסד התואם אצל יהושע קנז, עבור במראית פני השטח של אורלי קסטל-בלום ועד למפעל התרגום של פרוסט לעברית. ועוד היא מוסיפה כמה מאמרים על עניינים עקרוניים, כמו מהות וייצוג בספרות, המעבר מקטגוריית ה"יפה" אל ה"מעניין", ועוד.
אהבתי במיוחד רשימה קצרצרה בשם 'החדש שהיה', שבה עורכת צמח הבחנה בין סיפורת מאושרת לסיפורת מוטרדת; לא ממש קטגוריות ספרותיות שכיחות וצפויות. ובעצם, אומרת לנו צמח בפתח הרשימה, בלגלוג קל, אין היא שייכת לאותם שמסווגים וממיינים (שכן העולם, כידוע, מתחלק לשניים: אלו שמחלקים כל דבר לשניים ואלו שלא). אלא שלהוותה של צמח, מתחוור לה, שהערבוביה שמשתררת שעה שאין מבצעים כל חלוקה, היא בלתי-אפשרית. בלב כבד, איפוא, היא פונה אל החלוקה הנדרשת כדי לתת סדר בכאוס, וזו שלה מבחינה, כאמור, בין סיפורת מאושרת לסיפורת מוטרדת.

הסיפורת המאושרת ניכרת בביטחה הגמורה שהיא בוטחת בעצמה ובאמצעים המשמשים אותה. עיקרון חיקוי או ייצוג המציאות מקובל עליה ואין לה הרהור שני אחריו והיא מספרת את סיפורה בטבעיות ובלי קשיים שאי אפשר להתגבר עליהם. תפיסת המציאות העומדת בבסיסה, באופן לא מפתיע, היא של עולם סדור והרמוני, ותואם בינו לבין התפיסה והלשון האנושית.

הסיפורת המוטרדת, לעומתה, ניזונה מתחושה בסיסית של אזלת-יד, של אי-נחת, של דאגה ואף חרדה לעתים, מתוך גילוי הבלתי-אפשרי שטמון בה עצמה. הטעם העיקרי לאובדן הביטחון העצמי של הסיפורת הוא מה שמכונה "המפנה הלשוני", שגרם לספרות (ולפילוסופיה) להסיט את מבטה מהעולם אל עצמה ואל האמצעים שבהם היא מספרת (או קולטת) אותו. מרגע שהספרות החלה להרהר בטבעה של הלשון וביכולתה של זו לתאר כהלכה את המציאות, לא איחרו להגיע גם הספקות בנוגע למציאות עצמה. עד מהרה התגלה אותו בלתי-אפשרי שמכרסם ביסודותיה ובעצם קיומה, בעוד היא מבקשת להציל רסיס של דבר שיציל אותה מכיליונה העצמי.

אלא שתחילת המפנה הזה אינה בדורנו, אינה עניין חדש או מודרני: ראשיתו כבר ב'דון קישוט' לסרוונטס; למעשה, אומרת צמח, זהו אחד מסימני ההיכר החשובים של הרומן עצמו. תוך כדי כך, מהפכת צמח תפיסות שגורות על אודות המודרני בספרות העברית. המודרני כבר ארע מזמן, ומאז לא התרגש עלינו מודרני חדש יותר; אין צורך אלא לשוב אל ברנר ואל גנסין כדי להיווכח בכך.

סידרת 'פרוזה אחרת' ממשיכה, בדרכה השקטה אך הבטוחה, להביא לנו את השונה ואת המיטב. הצטערתי קצת על שהעטיפה הקודמת של ספרי הסידרה – נייר חום גס כנייר אריזה – הוחלפה בעטיפת כסף חדישה יותר וצנועה פחות. שמחתי לגלות שמה שיש בקנקן נותר כשהיה.

כל ביקורות הספרים

Bookmark and Share

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשלוח את זה לחבר בדואר אלקטרוני (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם בספרים | מתויג ביקורות ספרים, מבית ומחוץ, עדה צמח, פרוזה אחרת |

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפות ל-645 עוקבים

  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • רשימות אחרונות

    • רפואה הפוגעת בכבוד האדם איננה "חווית טיפול"
    • שנהיה תמיד בצד הנותן?
    • חיים ששווים פחות: הסולידריות מתה מקורונה
    • פסיכולוגית הולכת לטיפול
    • מי יגן על החולים?
  • סימניה

    20 עצות להגנה על הדמוקרטיה
    סיפור של פירוק והרכבה
    בצד הבטוח של הדברים
    ואף מילה על ביבי
    הן לא היסטריות
    מדינה תחת מעקב
    סופה של הבדידות
    כרב ראשי, איני יכול יותר לשתוק
    כן, נשים עם דוקטורט נקראות ד"ר
    איסור נגיעה

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • אות מיס פיגי

  • הטוויטר שלי

    הציוצים שלי
  • מפתח

  • ארכיון

  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אורי בלאו אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בית המשפט העליון בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שוויון שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

בלוג בוורדפרס.קום.

WPThemes.


loading בטל
הרשומה לא נשלחה - בדוק את כתובות המייל בבקשה!
הפעולה נכשלה, בקשה נסה שוב
מצטערים, הבלוג שלך אינו יכול לשתף רשומות בדואר אלקטרוני.
פרטיות וקובצי Cookie: אתר זה משתמשי בקובצי Cookie. המשך השימוש באתר מהווה את ההסכמה שלך לשימוש באלו.
לקבלת מידע נוסף, כולל מידע על השליטה בקובצי Cookies, ניתן לעיין בעמוד: מדיניות קובצי ה-Cookie