• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« קריאה ביקורתית ומתוך שברון לב
תודה שניצחנו »

בין מדינות, בין המינים

3 ביולי 2003 על-ידי נעמה

סיפור מן המלחמה ההיא מאת גוון אדלמן. מאנגלית: זיוה יבין, מטר, 123 עמ'

פורסם במעריב, 7.2.2002

קיטי פוגשת את ג'וזף בחנות ספרים בניו-יורק. היא יושבת על הרצפה וקוראת, הוא עומד בפתח ומתבונן בה. "גבר מבוגר עם כתפיים רחבות, כרס ושיער לבן פרוע". כך הוא מוצג. הם יוצאים לשתות קפה והוא מספר לה מדוע עזב את וינה, שבה נולד. זה היה ב-1938, שנה טובה לחופשות, הוא אומר. מבית הקפה הם מגיעים הישר אל בית המלון שבו הוא מתגורר. ג'וזף בן שישים. קיטי בת שלושים ושתיים. "אהבת מאי וספטמבר" הוא השם הפיוטי שיש האוהבים להדביק בהקשר הזה. אבל אל מי נמשכת קיטי יותר: אל ג'וזף או אל עברו בדמות המלחמה וסיפוריה?

ג'וזף הוא סופר ומחזאי נודע, כך מתברר לקיטי, השואפת להיות סופרת בעצמה. הוא מאכיל אותה באצבעותיו לחם שחור, דג מלוח וריבה, מתעורר שטוף זיעה מסיוטי הלילה שלו ומלמד אותה שתמיד צריך להיות מוכן. המלחמה לעולם לא תיגמר, יקירתי, הוא אומר לה בעצב. ג'וזף מספר לה בעיקר על העולם שהיה ואיננו ועל אופן היעלמו. איך ההיעלמות החריבה את חייהם של כל מי שנגעו באותו עולם. עוד הוא מספר על ילדותו בווינה, על ימי המלחמה שעבר באמסטרדם, הניסיון לאסוף את הרסיסים בארץ-ישראל, ושוב באירופה.

ג'וזף הוא, ללא ספק, הדמות המורכבת והמעניינת יותר בספר. פרא אדם, בעל הליכות וולגריות שמנומקות על רקע הלקחים הייחודיים שהפיק מן המלחמה. קיטי מתפקדת בעיקר ככלי קיבול לסיפוריו, רקע נוח להצגת היחיד שלו. "את מקשיבה לסיפורים שלי מפני שאין לך כאלה משלך", הוא עולב בה בשלב מסוים.

זוהי אהבה תובענית, מתישה ובלתי-אפשרית, שסופה צפוי מראש. ג'וזף, בסופו של דבר, מעייף את קיטי. היא מחפשת סדר, הוא יכול לתת לה רק טירוף. ואולי, אחרי שמיצתה את החוויה, עליה למצוא איש צעיר, נקי והגון, שלא יודע מה עלול לקרות בעולם שלנו (כלשונו של ג'וזף) ושעתידו לפניו. לא מבוגר שלמד לכבוש את צערו כה עמוק עד שהוא שוכח לעיתים שהוא שם. אין זה פלא, על כן, שמילותיה של קיטי עצמה כסופרת מתחילות לזרום אחרי הפרידה, אחרי שהיא משתחררת מצלו.

במקור נקרא הספר 'סיפור מלחמה'. זה מאפשר, כמובן, לטעון אותו ביותר ממשמעות אחת שנותן לו השם העברי שהוענק לו. לא רק סיפורי המלחמה ההיא, גם אהבת ההווה עשויה להצטייר כסיפור של מלחמה. ואילו בזכרוננו הקולקטיבי, 'המלחמה ההיא' מורה רק על מלחמה אפשרית אחת. בין כך ובין כך, זהו ספר קריא מאד. אחרי שסיימתי אותו, בטיסה חזרה משוויץ, היה לי די והותר זמן לסרט שהקרינו במטוס. הסיפור מסופר לסירוגין: זכרונותיה של קיטי, בגוף שלישי, עם התבוננות ההווה שלה שעה שהיא נוסעת, לאחר שנים, אל הלוויתו של ג'וזף באמסטרדם. ברכבת, כמובן. יש סמלים שלעד יישארו חזקים מאתנו.

כל ביקורות הספרים

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • יש ללחוץ כדי לשלוח קישור לחברים באימייל (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם בספרים | מתויג ביקורות ספרים, גוון אדלמן, סיפור מן המלחמה ההיא |

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפו ל 648 מנויים נוספים
  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • הבלוג בפייסבוק

  • הטוויטר שלי

  • מפתח

  • ארכיון

  • רשימות אחרונות

    • ומעין תנחומותי עוד לא דלל
    • שובל של חסד
    • גישה לרשומות פסיכיאטריות – מה הבעיה
    • ניגוד העניינים של גאולה אבן-סער
    • עיגון משפטי לזכויות אדם אינו מספיק: זכויות חולים כמקרה בוחן
  • סימניה

    מסכת השקרים של ההפיכה המשטרית
    המשבר הפוליטי והחוקתי בישראל
    מחשבת את קצה לאחור
    בחזרה לאדם השלם
    המתה בסיוע רפואי בקנדה
    כן, רק לא ביבי
    הומוסקסואלים לא שמאלנים
    למה הארץ הולך על הראש של העבודה ומרצ
    מדוע וכיצד ללמד היסטוריה
    פשעי ציות ופשעי סירוב, שם וכאן

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה מקצועית אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חמלה חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כאב כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.

WPThemes.


  • הרשמה רשום
    • קרוא וכתוב
    • הצטרפו אל 648 שכבר עוקבים אחריו
    • כבר יש לך חשבון ב-WordPress.com? זה הזמן להתחבר.
    • קרוא וכתוב
    • התאמה אישית
    • הרשמה רשום
    • הרשמה
    • להתחבר
    • העתקת קישור מקוצר
    • דווח על תוכן זה
    • View post in Reader
    • ניהול מינויים
    • צמצום סרגל זה