• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« תודה שניצחנו
הודו על המדרגות »

התמודדות נשית דחוסה

4 ביולי 2003 על-ידי נעמה

גפן התשוקה מאת צ'יטרה בנרג'י דיוואקרוני. מאנגלית: צילה אלעזר, מחברות לספרות, 368 עמ'

פורסם במעריב, 4.7.2003

'גפן התשוקה' הוא ספר המשך ל'אחות לבי' אך גם ספר העומד בפני עצמו. אנו פוגשים את שתי הגיבורות, הדודניות והחברות בנפש, אנג'ו וסודהא, כעת בארה"ב, שם הן מתאחדות מחדש לאחר פרידה ארוכה ותלאות. שתיהן נמצאות בתקופה רגישה במיוחד בחייהן. דיוואקרוני מרבה לכתוב על חוויית ההגירה ועל נשים המהלכות על קו התפר שבין שתי תרבויות: תרבות מוצאן והתרבות שאליה היגרו, תוך שהן פוסחות בין הרצון להימלט מקשיי הראשונה לבין הקושי להסתגל אל האחרונה.

אך 'גפן התשוקה' הוא קודם כל סיפור על אהבה, גורל ובחירה. אנג'ו היגרה לארה"ב לאחר נישואיה לסוניל. בתחילת הספר מסתיים הריונה בהפלה המשפיעה קשות על חייה ועל נישואיה בהמשך. סודהא, לעומתה, נמלטת מהודו וממשפחת בעלה, שדרשה ממנה להפיל את עוברה משהתברר כי זוהי בת. קשייה כאם חד-הורית מצטרפים אל החששות האוניברסליים הנוגעים לשאלה האם היא אם טובה דיה. היא מגיעה לביקור אצל אנג'ו בתקווה מהולה בחששות כבדים, הנעוצים בעובדה שבעבר התאהב בה סוניל עמוקות, ממש ערב נישואיו. ואכן, כמעט כמו בטרגדיה קלאסית, צועדים כאן הגיבורים אל גורלם ואל אובדנם, כשהם הורסים בדרכם את כל הטוב שבנו. בסופו של דבר בוחרת סודהא לעזוב פעם נוספת, אך היא עושה זאת רגע מאוחר מדי, לאחר שחיי הנישואין של אנג'ו וסוניל נהרסו ללא תקנה.

דרכן של שתי הגיבורות נראית שונה: אנג'ו מגלה עולם שלם, שלא הכירה באוניברסיטה, שם היא נרשמת ללימודי כתיבה יוצרת ומתוודעת אל ההשכלה והעצמאות, שמזמנת לה תרבות המערב. סודהא בוחרת בסופו של דבר לשוב להודו, שמשמרנותה נמלטה קודם לכן. למעשה, שתיהן בוחרות בחיים שונים מחייהן הקודמים, שכן סודהא מעדיפה לראשונה שלא להינצל עלידי גבר שמציע לה לחסות בצילו. עצמאותה מושגת באורח מעט פרדוקסלי. למרות שהיא משיבה ריקם פני שלושה גברים, היא משיגה עצמאות באמצעות השתעבדות לטיפול סיעודי בגבר אחר, המאפשר לה לשוב עמו להודו ולהעניק לבתה תקווה לעתיד טוב יותר.

דיוואקרוני בוחרת כאן בפרוזה דחוסה ועמוסה, אפילו יתר על המידה. היא מספרת את 'גפן התשוקה' כמעט בכל האמצעים האפשריים: גוף שלישי וגוף יחיד, קרעי זכרונות וזרם התודעה, חלומות, מכתבים ועבודות שכותבת אנג'ו בקורס הכתיבה היוצרת שלה. לעיתים חשתי שהעומס מוגזם, וכי אני מעדיפה את הכתיבה המדודה יותר שבה בחרה דיוואקרוני בעבר, למשל בקובץ הסיפורים הנפלא 'הטעויות הנעלמות של חיינו'. אך בסופו של דבר, יש בסגנון זה תנופה רבה, וכאשר נכבשים בו ובעומק הרגשות שהוא מטעים אותנו, חשים פחות בפגמיו.

דומה, כי דיוואקרוני מנסה לגייס כל דרך אפשרית כדי להעמיד אותנו על עוצמת הרגשות שמאיימת להטביע את גיבורותיה. לבטיהן כנשים בוגרות ועצמאיות, המנסות לנווט בין תכתיבי משפחתן ותרבות מוצאן לבין הסביבה המודרנית; בין כמיהתן לאהבה ורצונן ביציבות לבין שאיפתן לעצמאות; בין התשוקה לשמר ידידות-נפש לבין מבחנים קשים מנשוא, שבהם מעמידים אותה רגשותיהן, בחירותיהן ובחירותיהם של אחרים. אנו מצליחים להזדהות עימן ולהתגבר על עומס היתר הסגנוני, משום שגם אם איננו חווים את רגשותיהן בעוצמה כה רבה, אלו הם מוטיבים המצויים בחיי העומק של כולנו.

כל ביקורות הספרים

  • Click to share on Facebook (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשלוח את זה לחבר בדואר אלקטרוני (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם בספרים | מתויג ביקורות ספרים, גפן התשוקה, דיוואקרוני |

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפו אל 626 שכבר עוקבים אחריו

  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • רשימות אחרונות

    • עולם הולך ומצטמצם
    • כזבי המציאות ואמת הבדיון
    • אנטומיה של חורבן
    • הנזק של ריבלין לשלטון החוק
    • אזהרה מפני אשליית המציאות המוכרת
  • סימניה

    החוצה
    ג'ון באנוויל משוחח עם ג'ון לה קארה
    איך האינטרנט משנה את השפה המוכרת
    פרס נובל שמבזה קורבנות רצח עם
    משפט צדק בבית המשפט ובתקשורת
    "מין" בבית המשפט העליון של ארה"ב
    הרהורים בעקבות פרשת נוה וכרייף
    עם הפנים לתהום
    מכפישים, מתנצלים, מכפישים

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • אות מיס פיגי

  • הטוויטר שלי

    הציוצים שלי
  • מפתח

  • ארכיון

  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אורי בלאו אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בית המשפט העליון בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שוויון שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

בלוג בוורדפרס.קום.

WPThemes.


loading ביטול
הרשומה לא נשלחה - בדוק את כתובות המייל בבקשה!
הפעולה נכשלה, בקשה נסה שוב
מצטערים, הבלוג שלך אינו יכול לשתף פוסטים בדואר אלקטרוני.
פרטיות וקובצי Cookie: אתר זה משתמשי בקובצי Cookie. המשך השימוש באתר מהווה את ההסכמה שלך לשימוש באלו.
לקבלת מידע נוסף, כולל מידע על השליטה בקובצי Cookies, ניתן לעיין בעמוד: מדיניות קובצי ה-Cookie