• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
רשומות
תגובות
« כשהתקינות הפוליטית מחליפה את היושרה
נושאת הבשורה »

מורה המוסר

5 באוגוסט 2003 על-ידי נעמה

אחד המנהגים הפחות מוצלחים שסיגל לעצמו אליקים רובינשטיין בתפקידו כיועץ המשפטי לממשלה, הוא כתיבת "דוח ציבורי" לגבי מקרים שבהם החליט על סגירת תיק או על אי-פתיחת חקירה. המקרה האחרון הוא החלטתו לא לפתוח בחקירה פלילית נגד שרון בשל מעורבותו בשינוי החלטה 755 של מועצת מינהל מקרקעי ישראל לגבי שינוי יעוד הקרקעות, החלטה שיש לו בה אינטרס אישי כבעל קרקעות. מקרים קודמים היו של ויצמן (כנשיא) ושל נתניהו (כרה"מ). במקרים אחרים היו אלו סתם קביעות של "הלכות מוסר" לגבי עניינים שעמדו על סדר-היום הציבורי.

אליקים רובינשטיין. יועץ משפטי או מורה מוסר?

ראשית, צריך לברך על עצם פרסום הנימוקים שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש-הממשלה, שכן זהו ללא ספק נושא בעל עניין ציבורי. זאת ללא קשר לשאלה האם ההחלטה מוצדקת אם לאו.

שנית, אני מאד בעד העלאת הסטנדרטים האתיים של הזירה הציבורית ולהטמעת ההכרה בכך שלא כל מה שאיננו פלילי הוא ראוי. יש לי רק שתי בעיות.

האחת היא שהיועץ המשפטי לממשלה כשמו כן הוא: יועץ משפטי ולא מורה מוסר. שתחום ההתמחות שלו הוא משפט ולא אתיקה. במה, אם כן, יש לחוות-דעתו יתרון על-פני חוות-דעת שיתן כל-אחד אחר?

השנייה נוגעת להקשר: כאשר היועץ המשפטי מחליט שלא לנקוט בהליכים, כל השאר נתפס רק כספח להחלטה הזאת, כך שלאמירות מעבר לכך אין השפעה על האווירה הציבורית. אדרבה, זה עלול אפילו להיתפס כמס שפתיים שולי ביחס להחלטה העיקרית.

זאב סגל בהארץ מצביע על תרומתו של בית-המשפט העליון לקושי להעמיד אישי ציבור לדין על העבירה של הפרת אמונים

  • שתף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Google+ (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • Click to email (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם בחוק ואתיקה | מתויג אליקים רובינשטיין, יועמ"ש | 5 תגובות

5 תגובות

  1. ב- 5 באוגוסט 2003 בשעה 11:38 דודי

    דברים דומים כתב אדם ברוך במעריב – שמוטב ליועץ להתמקד בצד המשפטי ולא המוסרי. (ברור שהפרדה מוחלטת לא תיתכן ואינה רצויה).


  2. ב- 5 באוגוסט 2003 בשעה 11:47 אבי

    אינה תפקידה של פרקליטות המדינה?
    אם כן (אני באמת לא יודע), אני חושב שהפיכת פרקליטות המדינה לראשות הנבחרת באופן ישיר על ידי העם תועיל מאוד לדמוקרטיה שלנו.


  3. ב- 5 באוגוסט 2003 בשעה 19:08 yoav56

    אליקים אולי לא יכול לנושאים האלו. הוא רכרוכי מידי.כחלק מהתבהמות החברה, פשיטת אמות המוסר, גם מר אליקים היקר לוקח חלק בעשייה הקלוקלת הזו, ומחליט שלא להחליט. בכול זאת אינו מעוניין לסכן את תפקיד חייו בעליון.


  4. ב- 5 באוגוסט 2003 בשעה 22:43 נעמה

    משרת היועץ המשפטי לממשלה, בישראל, מאגדת בתוכה סמכויות רחבות היקף: ייעוץ לממשלה, ייצוגה בערכאות ואכיפת החוק הפלילי. היועמ"ש עומד, למעשה, בראש התביעה הכללית. ע"פ פסיקת בית המשפט העליון מ-1993, חוות דעתו המשפטית של היועמ"ש מחייבת את רה"מ ואת הרשות המבצעת כולה. כלומר, הוא הפרשן המוסמך של הדין.
    סעיף 25 לחוק יסוד: הממשלה קובע, כי לא תיפתח חקירה פלילית נגד רה"מ אלא בהסכמת היועמ"ש ולא יוגש כתב אישום נגד ראש ממשלה אלא בידי היועמ"ש.
    דיון נרחב מתקיים בשנים האחרונות בתביעה לפצל בין תפקידו של היועמ"ש כיועץ משפטי לממשלה לבין תפקידו כראש התביעה הכללית.

    אינני חושבת שהרעיון של בחירה ישירה של פרקליטות המדינה או היועמ"ש הוא מוצלח. הבחירה צ"ל מקצועית. לאחר הפלופ של פרשת בראון, מונתה ועדה ציבורית שהמליצה על הליך לבחירת היועמ"ש: ועדה ציבורית (כיום בראשות שופט ביה"מ העליון בדימוס גבריאל בך) שחברים בה נציגי מערכת המשפט, האקדמיה, לשכת עורכי הדין, הממשלה והכנסת, ממליצה לממשלה מבין רשימת מועמדים. בנוסף לחברי הוועדה עצמה, רשאים להציע מועמדים (לסינון הוועדה) גם רה"מ ושר המשפטים.
    אני סבורה שזהו הליך נאות ומקווה שיביא גם לבחירת מועמד/ת ראוי/ה.

    למעוניינים לקרוא בנושא מומלץ לפנות לנייר עמדה מס' 6 של המכון הישראלי לדמוקרטיה, היועץ המשפטי לממשלה: סמכות ואחריות, מאת גד ברזילי ודוד נחמיאס.


  5. ב- 6 באוגוסט 2003 בשעה 09:01 אבי


התגובות סגורות.

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפו אל 602 שכבר עוקבים אחריו

  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • גוגל+
  • יומני היקר

    ערב השקה לכבוד ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי" ב-9.5 באוניברסיטת תל אביב

  • רשימות אחרונות

    • האצבע הרטובה של נתניהו
    • ערב השקה לספרי החדש
    • גילו את זכויות האדם. של העצירים.
    • ספר חדש – והפעם שלי!
    • הבראת הרפואה – לא בלי החולים!
  • סימניה

    שתיקה: המורשת של טראומת ילדות
    הסוף של זכויות האדם?
    מקרה Masterpiece: זה אישי
    יהודים יודעים מהי אנטישמיות ומה לא
    חושך לגויים
    חברתו הטובה ביותר של המוות
    חמש נקודות על ביטול הגירוש
    חרפת האנטישמיות בשמאל
    שווים יותר מאחרים
    נוגדי דיכאון הצילו אותי, אך הרעו את מצבי

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • אות מיס פיגי

  • הטוויטר שלי

    הציוצים שלי
  • מפתח

  • ארכיון

  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אורי בלאו אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אמנת רומא אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בית המשפט העליון בלוג ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חירות חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שוויון שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

בלוג בוורדפרס.קום.

WPThemes.


בטל
loading בטל
הרשומה לא נשלחה - בדוק את כתובות המייל בבקשה!
הפעולה נכשלה, בקשה נסה שוב
מצטערים, הבלוג שלך אינו יכול לשתף רשומות בדואר אלקטרוני.