• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« אליס בחדר הנשים
"אחרי החגים" »

התחתנתם? תעזבו

18 באוגוסט 2003 על-ידי נעמה

הארץ, 18.8.2003

ההצדקות לחוק האזרחות החדש, שבא למנוע זכות ישיבה בארץ לפלשתינאים הנישאים לאזרחי ישראל, מצרפות נימוקי ביטחון לנימוקים של שמירת אופיה היהודי של המדינה. לא אתייחס כאן לסיכונים הביטחוניים הנשקפים מיחידים מסוימים, שיש לבדוק בקפידה האם החוק הגורף מתמודד עמם באופן סביר ומידתי, אלא לקבוצה השנייה של הנימוקים. שמירת אופיה היהודי של ישראל היא מטרה, המציבה למבקשים להצדיק באמצעותה את החוק החדש, וגם למתנגדים לו, אתגר מורכב בהרבה.

על-פי הדין הבינלאומי הנוהג, שום מדינה בעולם איננה מחויבת להעניק את אזרחותה לזרים, למעט במקרים חריגים מאד של העדר אזרחות. לכל היותר היא מחויבת, בנסיבות מסוימות, לאפשר לזרים מסוימים להיכנס לשטחה (כמו במקרה של פליטים הנמלטים מרדיפה). ועדיין, חובה על כל מדינה שלא לנקוט אפליה פסולה בהחלטתה לאלו זרים להעניק אזרחות.

גם המצב החוקי הקודם ששרר בישראל לא העניק לבני-זוגם של אזרחים ישראלים אזרחות אוטומטית, אלא לכל היותר "הקלות" (במסלול החתחתים), וההליך היה נתון לשיקול דעתו של שר הפנים. החוק הקודם נתן בידי המדינה די כלים כדי לבחון את המבקשים להצטרף אליה, במעמד זה או אחר.

אין בחוק החדש איסור על אנשים להינשא לבחיר/ת-לבם ואין הזכות לחיי משפחה מטילה חובה ישירה וברורה על המדינה לאפשר אותם דווקא בשטחה; קל וחומר להעניק לשם כך אזרחות, במיוחד לזרים הנמנים עם בני הקיבוץ הלאומי הנלחם עימה. ועם זאת, לא ניתן לטעון ביושר, כי אין זו פגיעה בזכות לחיי משפחה אם דורשים מאזרח לעזוב את ארצו כדי לקיים את חיי המשפחה שלו.

אמנם, הזכות לחיי משפחה איננה מוחלטת; היא מאוזנת עם זכויות ואינטרסים אחרים, והתערבות בחיי המשפחה פסולה רק אם היא שרירותית. אך לזכותו של אזרח להתגורר במדינתו עם בן או בת זוגו, לאו דווקא לקבל אזרחות בעבורם, יש מעמד של חזקה הדורשת נימוקים כבדים במיוחד כדי לבטלה.

בלי להיכנס לשאלה, האם החוק החדש מפלה את בני-הזוג הזרים המבקשים להיכנס למדינה, החוק לבטח גורם לאפליה של קבוצה מבין אזרחי המדינה עצמה; שכן כמעט בכל המקרים, הנישאים לפלשתינאים מהשטחים הם ערבים אזרחי ישראל. כל זאת בניגוד לשוויון הזכויות שחייבת המדינה להבטיח ואף התחייבה לכך בהכרזת העצמאות. השקפת העולם של אזרחים אלו בעניין אופיה הרצוי של המדינה, כל עוד הם מקדמים אותה באמצעים דמוקרטיים, איננה רלוונטית כאשר מדובר ברצונם לממש את חייהם המשותפים עם בחיר/ת לבם במדינתם. האמירה שמכיוון שמדובר בערבים שנישאו לפלשתינאים, המדינה שבה עליהם לממש את איחוד המשפחות שלהם היא פלשתין (שטרם קמה), שהרי ישראל היא מדינה יהודית, מקפחת את זכויותיהם לעומת אזרחים שבחרו בבני-זוג אחרים.

הדיון איננו בזכותה של המדינה "להגביל את הכניסה אליה לפי מבחנים שיבטיחו כי אופיה הלאומי, התרבותי, הסדר הציבורי בה, ביטחונה ועתידה לא ייפגעו", כפי שכותב אברהם טל ("גדר חוקית למדינה", הארץ, 11.8). מדובר באוכלוסייה שהמדינה נכנסה אליה, לא היא אל המדינה. במה חטאה אוכלוסייה אזרחית שלמה, שנולדה במדינה ולא היגרה אליה, שעליה להיענש בעזיבת הארץ?

אינני חולקת על זכותו של העם היהודי למדינה שבה יממש את ריבונותו המדינית ויבטא את תרבותו הלאומית, המגיעה לו מתוקף זכותו להגדרה-עצמית. אך מטרה, ראויה ככל שתהיה, איננה יכולה להכשיר את כל האמצעים הננקטים כדי להגשימה.

לכל המאמרים

Bookmark and Share

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • יש ללחוץ כדי לשלוח קישור לחברים באימייל (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם במאמרים עיתונאיים | מתויג אפליה, הוראת שעה, הזכות לחיי משפחה, חוק האזרחות והכניסה לישראל |

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפו ל 648 מנויים נוספים
  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • הבלוג בפייסבוק

  • הטוויטר שלי

  • מפתח

  • ארכיון

  • רשימות אחרונות

    • ומעין תנחומותי עוד לא דלל
    • שובל של חסד
    • גישה לרשומות פסיכיאטריות – מה הבעיה
    • ניגוד העניינים של גאולה אבן-סער
    • עיגון משפטי לזכויות אדם אינו מספיק: זכויות חולים כמקרה בוחן
  • סימניה

    מסכת השקרים של ההפיכה המשטרית
    המשבר הפוליטי והחוקתי בישראל
    מחשבת את קצה לאחור
    בחזרה לאדם השלם
    המתה בסיוע רפואי בקנדה
    כן, רק לא ביבי
    הומוסקסואלים לא שמאלנים
    למה הארץ הולך על הראש של העבודה ומרצ
    מדוע וכיצד ללמד היסטוריה
    פשעי ציות ופשעי סירוב, שם וכאן

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה מקצועית אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חמלה חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כאב כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

בלוג בוורדפרס.קום.

WPThemes.


  • הרשמה רשום
    • קרוא וכתוב
    • הצטרפו אל 648 שכבר עוקבים אחריו
    • כבר יש לך חשבון ב-WordPress.com? זה הזמן להתחבר.
    • קרוא וכתוב
    • התאמה אישית
    • הרשמה רשום
    • הרשמה
    • להתחבר
    • העתקת קישור מקוצר
    • דווח על תוכן זה
    • View post in Reader
    • ניהול מינויים
    • צמצום סרגל זה