הגהות אחרונות.
ההגהה הלפני אחרונה חייבה השלמה של מראי-מקום שמספרי העמודים או פרטים אחרים נשמטו מהם. לרוץ לספרייה של האוניברסיטה עכשיו (טוב, לא עכשיו, זה שבת) ולנבור במדף כתבי-העת? מה פתאום, בשביל זה יש אינטרנט. בחיפוש אחד אפשר למצוא הכול. האינטרנט הזה זה משהו, כבר אמרנו?
מִפְתוּחַ.
3 ימים מהבוקר עד הלילה. טוב שהיה ראש השנה. (חתיכת קריעת … מה שנחסך ממי שכותב סיפורת). תיקונים.
הגהה סופית על המפתח – ביום ראשון. ערב יום כיפור, מתאים לי. בטח יישארו כמה טעויות (כי לכל העם בשגגה).
פילמים.
זהו. יורד לדפוס.
צפוי לצאת – מתי שהוא בסוף אוקטובר.
מתוך הטקסט על כריכת הספר
מעמדו הסמלי של חוק השבות מקשה הן על תומכיו והן על מתנגדיו לדון בו דיון שיטתי וענייני. ספר זה מנתח את חוק השבות ואת השאלות המוסריות והפוליטיות שהוא מעלה, תוך דיון עקרוני בסוגיות האזרחות וההגירה. הוא בוחן באיזו מידה מתיישב חוק השבות עם תפיסת הצדק הליברלית ואיזה מעמד צריכה לקבל, בהקשר זה, התביעה הפלסטינית לזכות השיבה.
הדיון במצב הישראלי מתקיים לאור האתגרים שמציבה הגירה למדינה הליברלית ולרעיון כי ריבונותה מקנה לה שליטה מוחלטת כמעט על גבולותיה ועל הנכנסים בהם. אתגרים שהופכים אותה לאחת מן הסוגיות הפוליטיות הבוערות של זמננו. כיצד ניתן ליישב בין סמכותה של כל מדינה להחליט מי יבוא בשעריה לבין תביעתם של המתדפקים על השערים לזכות בסיכוי הוגן באמצעות הגירה? האם קיימת זכות להגירה?
){kind=link}
