אודות המחבר מאת ג'ון קולפינטו. מאנגלית: צילה אלעזר. זמורה ביתן, 2003.
פורסם במעריב, 23.11.2003

שני גברים צעירים חולקים דירה שכורה קטנה בניו-יורק. הראשון, קאל קנינגהאם, רוצה להיות סופר, אך בינתיים הוא עובד כמחסנאי בחנות ספרים ומעביר את לילותיו בבילויים, שהוא מתרץ לעצמו כאיסוף חוויות לרומן שהוא מתכנן לכתוב. השני, סטיוארט צ'רץ', הוא סטודנט למשפטים בקולומביה, שבולע בשקיקה את סיפוריו של קאל על חוויותיו עם נשים. בשלב מסוים מתברר לקאל ששותפו שולח ידו בכתיבה. הסיפור הקצר שהוא נותן לו לקרוא פשוט מושלם. הבועה של קאל מתנפצת: כיצד הצליח להונות את עצמו ולחשוב שהוא מוכשר ויכול להיות סופר? גילוי כישרונו של סטיוארט, ממש מעבר לקיר, מאיים לרסק אותו אל קרקע המציאות. כשסטיוארט יוצא מן הדירה בבוקר שלמחרת, מתגנב קאל אל חדרו כדי למצוא את היצירה הארוכה יותר, שעליה רמז לו. הוא נדהם לגלות שסטיוארט "לקח" את סיפוריו שלו, על חוויותיו בניו-יורק, והלביש אותן צורה אמנותית מושלמת.
של מי הסיפור הזה? מיהו המחבר של יצירת הספרות? זה שכתב אותה או זה שסיפר אותה? קאל ההמום חש כי לא רק סיפוריו נגנבו אלא גם חייו. הוא לא מספיק להתלבט הרבה בשאלות האלו, משום שצלצול הטלפון קוטע את מחשבותיו רק כדי לבשר לו ששותפו לדירה נהרג בתאונה עת רכב על אופניו.
אם היו לו ספקות, הם נמוגים כעת. ברור לו שהסיפור שייך לו. סטיוארט רק כתב אותו. לבלר, לכל היותר. לכן, הצעד הבא הוא להתקשר לסוכן ספרותי, והרומן זוכה להצלחה מסחררת. קנינגהאם נהפך לסופר ידוע ומצליח. כסף, תהילה – מן הכל יש לו כעת בשפע. אך מתברר כי הוא איננו היחיד שהחזיק בעותק מן הרומן. נסיונותיו להתחקות אחרי העותק הנוסף מפגישים אותו עם ג'נט, שהיתה אהובתו של סטיוארט. לאחר נישואיהם הוא עוזב את ניו-יורק ומשתקע בוורמונט לחיי כפר שלווים. השאלה מי גנב את חייו של מי מסתבכת.
האידיליה לא תארך זמן רב. ככלות הכל זהו ספר מתח מרתק שכתוב היטב ושומר על קצב נכון. סטיבן קינג מצוטט על כריכתו: "לא יכולתי להפסיק לקרוא… ספר מתח נהדר". ואכן, דומה כי ג'ון קולפינטו, ש'אודות המחבר' הוא ספרו הראשון, אימץ בקפידה את הוראותיו של קינג ב'על הכתיבה', ורקח מהן מרקחת העונה על כל דרישות הז'אנר. הוא מצליח לשמר את המתח סביב השאלות המרכזיות של הסיפור, אולם מצליח פחות למצות את השאלות העמוקות יותר שהספר מעלה, לגבי ה"בעלות" על היצירה הספרותית ועל חייו של הזולת. התוצאה היא ספר קליל, לא יותר.