• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« כ"ט בנובמבר: האלטרנטיבות למדינה היהודית
הלקח של אושוויץ »

קראתי בעיתון

2 בדצמבר 2003 על-ידי נעמה

כמו כל מי שאני מכירה שדברים מפיה הובאו בעיתון והיה לה קשה להכיר אותם, גם אני התחלתי להתייחס בזהירות המרבית למה שאני קוראת בו. עוד לא הגעתי לקיצוניות הגורסת שהדבר היחיד המדויק בעיתון הוא התאריך, ובכל-זאת אני תוהה מדוע אחרי שישבתי עם עיתונאי שעתיים קשה לו להביא ציטוט אחד מדויק מפי; מה כל-כך קשה להבין את מה שנוסח בקפידה באזני הכתבת; איך זה שכשמתפרסמת כתבה על עניין אחר שאני בקיאה בפרטיו המרחק בין העובדות למדוּוח גדול כל-כך, או שאפילו שמות לא נכתבים נכון. חלק מהבעיה היא מה שידוע כ"הוצאה מהקשר": בדיחה חבוטה של פוליטיקאים שנבהלים ממה שיצא מפיהם אבל מבוססת על תופעה אמיתית הנובעת מנטילת חלקי משפטים שנאמרו בהקשרים שונים בשיחה ושתילתם יחד לכדי טיעון או פסקה סדורה, שהקשר בינה לבין הנאמר במקור תלוש.

בכלל לא ידעתי שאני כזה

המלכוד הוא שהתקשורת הממוסדת עדיין מהווה את מקור המידע העיקרי שלנו ואין לנו מקורות אמינים אחרים להסתמך עליהם. גם אם אנחנו גולשים לאתרים אזוטריים ואוהבים לדבר על ביזור המידע והשליטה בו בעידן האינטרנט, נעדיף להסתמך על מקורות שנוח לנו להאמין שהם בודקים ומצליבים את המידע שהם מקבלים, ואולי קצת פחות מוּעדים למניפולציות של מספקי המידע או לפחות לוקחים אותן בחשבון.

למרות שעיתונאות היא מהמקצועות הפחות מוערכים בישראל, על-פי הסקרים הנערכים בה, ועל השאלה "האם אתם נותנים אמון בתקשורת" נוטים רבים להשיב בשלילה, התמונה שונה כאשר מתבוננים על ההתנהגות בפועל ולא על התשובה הפורמלית שניתנת כשנשאלים על-כך. בפרקטיקה רובנו מסתמכים על מה שכתוב בעיתון ("היה כתוב בעיתון") ובדרך-כלל קוראים אותו באופן נאיבי, כלומר נוטים להאמין שמה שכתוב בו אכן משקף את המציאות.

בעולם המודרני אי-אפשר להגיע לכל המידע שקיים סביבנו. לכן הצורך במסננים, מתווכים וקובעי טעם, שיבְררו עבורנו את המידע ה"מעניין" או ה"חשוב", ויסדרו לנו אותו בהיררכיה של חשיבות: מה בעמוד הראשון ומה בלפני-אחרון, מה בכותרת ראשית ומה בכותרת שולית, מה מקבל תמונה ומה כלל לא מדוּוח. צריך רק לזכור שזה איננו "העולם" אלא ייצוג מתוּוך שלו, עם הרבה אינטרסים בדרך.

חשוב בגלל הארכיון

גם הטענה של "למחרת עוטפים אתו דגים" – שעל-פיה זה לא כל-כך חשוב אם פגעו בשמך הטוב או סתם עשו אותך לצחוק ב"ציטוטים" שאין כל קשר ביניהם לבין מה שאמרת, שכן ממילא אורך-החיים של הסערה התורנית בארץ היא יומיים – איננה מדויקת. הרי בפעם הבאה שעיתונאי (אחר) יכתוב עליך, הדבר הראשון שהוא יעשה יהיה לבדוק את הארכיון בעיתון ולמחזר את השגיאות.

אז מה עושים? אין פתרון קסמים. אני יודעת שמה שהייתי רוצה לראות זאת לא רק עיתונות יותר דייקנית ואמינה אלא גם כזאת שמחילה על עצמה את הסטנדרטים שהיא דורשת מאחרים, שמתנהלת ביתר שקיפות באשר לאינטרסים שלה עצמה וממצה את הדין עם עיתונאים סורחים כמו שהיא תובעת לעשות עם הפוליטיקאים או הפקידים הבכירים. בקיצור, שמפסיקה להתייחס אל עצמה כאל פרה קדושה בעוד היא שוחטת בחדווה את כל הפרות האחרות…

בינתיים הקפה של הבוקר (המאוחר, רצוי…) עם העיתון הוא הזמן האהוב עלי ביותר ביום. אבל כמו שאת הראשון אני שותה בלי סוכר, את השני אני קוראת עם יותר מקורט של ספקנות.

העין השביעית
מועצת העיתונות
תקנון האתיקה של העיתונות

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשלוח את זה לחבר בדואר אלקטרוני (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

אהבתי

אהבתי טוען...

פורסם בחוק ואתיקה | מתויג אתיקה עיתונאית, תקשורת |

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפות ל-646 עוקבים

  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • רשימות אחרונות

    • ייזהר הרופא: גינקולוגים במופע התקרבנות
    • אלימות ותעתוע: הגבריות הרעילה של ויל סמית
    • ספרטה הקטנה
    • צדק ברפואה? – כן!
    • זכויות אדם בהנחה
  • סימניה

    קבלת החלטות רפואיות ע"י קטינים
    הענק העדין של הפילוסופיה
    ודגלם עלינו שנאה
    התכנית "עובדה" כמופע יחצ"נות
    סמלים לאנושיות במלחמה לא אנושית
    למה פוטין כבר הפסיד את המלחמה
    ללמוד להתבונן לתוך הסבל
    כיסאות לבריאות
    דוד פישר / המספר העגול
    להיות אשה באינטרנט

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • אות מיס פיגי

  • הטוויטר שלי

    הציוצים שלי
  • מפתח

  • ארכיון

  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בית המשפט העליון בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חמלה חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שוויון שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

בלוג בוורדפרס.קום.

WPThemes.


  • הרשמה רשום
    • קרוא וכתוב
    • הצטרפו אל 646 שכבר עוקבים אחריו
    • כבר יש לך חשבון ב-WordPress.com? זה הזמן להתחבר.
    • קרוא וכתוב
    • התאמה אישית
    • הרשמה רשום
    • הרשמה
    • להתחבר
    • העתקת קישור מקוצר
    • דווח על תוכן זה
    • View post in Reader
    • ניהול מינויים
    • צמצום סרגל זה
loading בטל
הרשומה לא נשלחה - בדוק את כתובות המייל בבקשה!
הפעולה נכשלה, בקשה נסה שוב
מצטערים, הבלוג שלך אינו יכול לשתף רשומות בדואר אלקטרוני.
%d בלוגרים אהבו את זה: