קרוא וכתוב

"נשחקת תמיכת הציבור בשיטה" ו"יותר ישראלים חושבים שמותר לסרב פקודה" הן שתי כותרות שקיבל היום בהארץ הדיווח על מדד הדמוקרטיה, שמפרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה. מתחת לגרפים הצבעוניים המלווים את הידיעה, עמוסים במלבנים, עיגולים מפולחים ועקומות, יגלו חדי-העין הערה חוזרת ונשנית: מדגם בקרב יהודים בלבד.*

כן כן, צריך לקרוא (לפחות) פעמיים כדי להאמין: המכון הישראלי לדמוקרטיה עורך סקר בין יהודים בלבד על גישותיהם ביחס לדמוקרטיה, ומייחס את ממצאיו ל"ישראלים". האם שאלות כמו האם דמוקרטיה היא צורת השלטון הטובה ביותר והאם אתה (לא את, חלילה) רוצה לחיות בישראל בעתיד הרחוק הן שאלות שיש איזו שהיא סיבה מהותית להפנות רק ליהודים? או פשוט הסיבה הרגילה והשגורה שרק יהודים נחשבים? רק בשאלה הנוגעת למידת הגאווה בהיות ישראלי, מצוין הבדל בין יהודים לערבים (שזכה להבלטה ההולמת בידיעה), משמע שלפחות חלק מהשאלות הופנו גם לערבים.

לי נראה שהפעילות הבאה – והדחופה ביותר – שצריך לקחת על עצמו המכון הזה היא חינוך לדמוקרטיה של עצמו. לפני שאתם מממנים לח"כים כנסים בבתי-מלון יקרים, מקימים מערכי הדרכה ומפרסמים אין-ספור המלצות, שננו 100 פעמים ביום וכתבו בכתיבה תמה: דמוקרטיה היא מדינת כל אזרחיה. במובן זה שהזיקה המכוננת את השלטון הדמוקרטי היא הזיקה האזרחית, לא הדתית, הלאומית או האתנית.
או אולי, יותר פשוט, להחליף את השם.

* מדובר לפחות באותם גרפים המופיעים בידיעה. לא מצאתי בינתיים באתר המכון את הסקר כולו, למעט הקישור לעיל למדד הדמוקרטיה, המפנה לפרסום hard cover שיצא ולא ברור אם הוא כולל את הסקר האחרון המדובר.
העובדה שמדובר בציבור היהודי בלבד מוזכרת פעם אחת בפתח הידיעה והיא עצמה נטולת כל התייחסות ביקורתית לעניין, אם רוצים בשולי הדברים לחשוב גם על תפקידה של עיתונות.