הצהרת האמונים של חברי הכנסת היא בנוסח "אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת". חברי הכנסת אינם מתחייבים בהצהרתם לשמור אמונים לחוקיה של מדינת ישראל. נוסח כזה מופיע בהצהרת האמונים של שרים, ששעה שהם מושבעים הם מתחייבים לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה.
הוועדה הציבורית להכנת הצעה לקובץ כללי אתיקה לח"כים, מציעה לתקן את הצהרת האמונים כך שתתוסף לה גם התחייבות לשמור על כבוד הכנסת וחבריה ולנהוג בהתאם לכללי האתיקה של חברי הכנסת. בנוסף היא הציגה חלק כללי של ערכי יסוד, שיקדים את כללי האתיקה הפרטניים.
חבל שבהזדמנות זאת לא הוצע להוסיף התחייבות מפורשת של שמירת אמונים לחוקי מדינת ישראל. הלקונה הזאת מוסברת לעיתים בכך שמכיוון שחברי הכנסת הם מחוקקים, ובסמכותם לבטל ולתקן חוקים ישנים או לחוקק חוקים חדשים, הם אינם יכולים להיות מחויבים לחוקים הקיימים. יותר משזהו הסבר זה נשמע כתירוץ, ולא מן המוצלחים ביותר: כל עוד החוק לא שונה, חברי-הכנסת מחויבים לפעול על-פיו בדיוק כמו כל אזרח מן השורה. מחויבות זו איננה עומדת להם למכשול ביוזמה לשנות את החוק. גם החסינות המוקנית לח"כים אין משמעה שחרורם מן החובה הכללית לציית לחוק. חברי הכנסת אינם מעל החוק והם חייבים להצהיר אמונים גם לחוקיה של מדינת ישראל, כצעד ראשון לביצור שלטון החוק ואחר-כך גם להעלאת הרמה האתית שלהם עצמם.
קרוא וכתוב 