• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« כמה שווים חיים של פלסטיני?
השלמות »

עבר שבוע (ז')

6 במאי 2004 על-ידי נעמה

דממה

מה אפשר לומר לאדם הלום יגון, שבשנייה חרב עליו עולמו ונקטפו אשתו, ארבע בנותיו ותינוק שבדרך? איך אפשר להמשיך לחיות? בשבת שלפני הרצח הנפשע והמזעזע הזה קראו את פרשת 'אחרי מות-קדושים'. אחרי מוֹת, הוא מותם של בני אהרן נדב ואביהוא. כשמביא התנ"ך את סיפור המוות הזה כמה פרקים קודם לכן, בפרשת 'שמיני', הוא מספר על תגובתו של אהרן בשתי מילים: "וידום אהרן". מאז ומתמיד היו אלו שתי מילים מהנוקבות בתנ"ך בעיני. שכן אין תגובה אנושית יותר לִכְאב המוות והאובדן מדממה.

דם רע

הקטע הבא נכתב (במכוּון) לפני שנודעו התוצאות "המפתיעות" (ובחלקן המבישות, מבחינה מקצועית) של הבחירה לבית-המשפט העליון.

הרבה דם רע זורם בהליכים לבחירת שופטים לבית המשפט העליון. אינטרסים אישיים ושיקולים זרים משפיעים גם על הסיקור התקשורתי של הנושא, כששניים מן העיתונים (רמז: פעם הם נקראו עיתוני ערב) תופסים כל-אחד צד הקשור גם לעברם עם רשויות התביעה. לזכותו של השלישי אפשר לומר שהוא לפחות מוביל קו קצת יותר עקרוני. יש הרבה מה לומר נגד הבלוק של השופטים בוועדה. ראשית כי זה בלוק, שנית כי לא מדובר במועדון פרטי ושלישית – הפתעה הפתעה – גם השיקולים שלהם לא תמיד ענייניים.
אבל צריך להיזהר לא למשוך את השמיכה יותר מדי לכיוון השני, הפוליטי, הלא-מקצועי והרווּי דילים. אחרת, ברוח השבוע, השופטים עוד ייבחרו על-ידי מתפקדי הליכוד.

על אזרחים ובני-אדם

במחאה על הכאתו הברוטלית של הבימאי דוד בן-שטרית, אורגנה משמרת מחאה ביום שישי מול הקריה. בהודעה על המשמרת כתבו יוזמיה, בין השאר, "לא יתכן שאזרח ישראלי יותקף על לא עוול בכפו במקום ציבורי, ושזכויותיו הבסיסיות יופרו". הערה קטנה: לא יתכן ששום אדם יותקף על לא עוול בכפו, במקום ציבורי או בכלל. אין זו זכות השמורה לאזרחים בלבד.

איפה היינו בפיינל-פור

ערב של כדורסל בטלוויזיה הוא עיתוי אולטימטיבי לצאת לסרט ולכן במוצאי-שבת החלטנו לקפוץ לסינמטק, לראות את 'הילדים של ארנה'. בתור בכניסה פגשנו אושיית שמאל ירושלמית ובאולם עצמו נפנפנו לשלום לאושייה נוספת – כל הסימנים שהגענו לראות את הסרט "הנכון".

כשהתמונות התחילו לרוץ על המסך מלמלתי באי-נחת: זה לא נראה לי הסרט הנכון. טוב, הרגעתי את עצמי, זה בטח רק הפרומו. מה שהתבדה מיד: הכותרת הכריזה 'מסעות ג'יימס בארץ הקודש'. נכנסנו לאולם הלא-נכון… כששיחזרנו את הפאדיחה אמרנו לעצמנו שממש כמו בקומדיית מצבים, פירשנו צירוף מקרים כסימנים המעידים על התאמה למטרה. אבל מעז יצא מתוק: 'ג'יימס' הוא אמנם לא סרט תיעודי כמו 'הילדים' ועוסק בסוג אחר של דיכוי, לא זה של הכיבוש אלא זה של מהגרי העבודה; אלא שהזווית הקומית שלו עושה אותו לסרט באמת נחמד, מה שלא התאים לי שאושייה א' תגיד בכניסה לאולם על 'הילדים של ארנה'…
וכשיצאנו התברר גם שהסירנות הרבות ששמעתי מבחוץ באמצע הסרט, שבמוחי הקודח ייחסתי מיד לפיגוע שחלילה התרחש, לא היו אלא תרועות ניצחון לכבוד מכבי. סוף טוב.

בית חם – חלק ב' ואחרון?

עדכון: שלג המתוקה מצאה בית אצל אנשים טובים. רק אני נותרתי עצובה מאד, כי בשבוע שהיא שהתה אצלי במקלט זמני נקשרה נפשי בנפשה.

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשלוח את זה לחבר בדואר אלקטרוני (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

אהבתי

אהבתי טוען...

פורסם בשונות |

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפות ל-646 עוקבים

  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • רשימות אחרונות

    • ייזהר הרופא: גינקולוגים במופע התקרבנות
    • אלימות ותעתוע: הגבריות הרעילה של ויל סמית
    • ספרטה הקטנה
    • צדק ברפואה? – כן!
    • זכויות אדם בהנחה
  • סימניה

    קבלת החלטות רפואיות ע"י קטינים
    הענק העדין של הפילוסופיה
    ודגלם עלינו שנאה
    התכנית "עובדה" כמופע יחצ"נות
    סמלים לאנושיות במלחמה לא אנושית
    למה פוטין כבר הפסיד את המלחמה
    ללמוד להתבונן לתוך הסבל
    כיסאות לבריאות
    דוד פישר / המספר העגול
    להיות אשה באינטרנט

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • אות מיס פיגי

  • הטוויטר שלי

    הציוצים שלי
  • מפתח

  • ארכיון

  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בית המשפט העליון בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חמלה חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שוויון שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

בלוג בוורדפרס.קום.

WPThemes.


  • הרשמה רשום
    • קרוא וכתוב
    • הצטרפו אל 646 שכבר עוקבים אחריו
    • כבר יש לך חשבון ב-WordPress.com? זה הזמן להתחבר.
    • קרוא וכתוב
    • התאמה אישית
    • הרשמה רשום
    • הרשמה
    • להתחבר
    • העתקת קישור מקוצר
    • דווח על תוכן זה
    • View post in Reader
    • ניהול מינויים
    • צמצום סרגל זה
loading בטל
הרשומה לא נשלחה - בדוק את כתובות המייל בבקשה!
הפעולה נכשלה, בקשה נסה שוב
מצטערים, הבלוג שלך אינו יכול לשתף רשומות בדואר אלקטרוני.
%d בלוגרים אהבו את זה: