• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« הרשאה לענות
Bloomsday »

עבר שבוע (ט')

12 ביוני 2004 על-ידי נעמה

כדין אך לא כדת

החידוש בהצעה לרישום אזרחי של זוגיות שיקנה לבוחרים בו את כל זכויות הנישואין איננו בתוכְנה. היא קרובה מאד להצעת 'המסלולים המקבילים' שהיתה אחת ההצעות שהועלו ונבחנו על-ידי פרופ' פנחס שיפמן, מומחה לדיני משפחה מהאוניברסיטה העברית. החידוש הוא בכך שאם הדיווח נכון, הושגה על-כך הסכמה פוליטית נדירה בין מפלגות חילוניות לדתיות.

בעיני זה איננו ההסדר האופטימלי: זה צריך היה להיות נישואים אזרחיים כהסדר מחייב, הבלעדי שמציעה המדינה, כאשר הרוצים בכך יכולים להוסיף עליו טקס דתי על-פי אמונתם. זאת בהנחה שנָתַנּוּ לעצמנו תשובה מניחה את הדעת מדוע על המדינה להתערב בהסדרת חייהם האישיים של אזרחיה, שהיא השאלה הראשונית שיש לשאול בהקשר הזה (ויש לה גם תשובות מתשובות שונות).
אבל הטוב מאד הוא תמיד אויבו של הטוב. החשוב בהצעה הנוכחית הוא שההסדר המוצע מקנה לבוחרים בו את כל הזכויות של זוג נשוי. זה שלא קוראים לו 'נישואין' הוא עניין שולי, בסופו של דבר. לא כדאי יהיה להכשיל את ההצעה הזאת בתואנה שהיא תיצור "מעמד סוג ב'" (לעומת נישואין), כפי שהיו שהתבטאו בעבר לגבי הצעות אחרות. בנסיבות הקיימות, בהנחה שכל הקצוות ייקשרו וכל ההיבטים יקבלו מענה (למשל, התנאים להתרת הרישום בבית הדין למשפחה), ראוי לתמוך בה. יש לה אפילו פוטנציאל להרחבה רדיקלית יותר, ולא נרחיב מחשש שימהרו לסגור את הפתח…

משפחה חדשה
הפורום למען בחירה חופשית בנישואין

ייערצייט (*)

בשקט בשקט עבר לו עוד יום שנה של הכיבוש. 37 שנים. דור שלם צמח פה שלא הכיר מציאות אחרת, והוא כבר מגדל ילדים בעצמו. לא בלתי-נפוץ למצוא בהקשרים שונים את ההפרדה האנליטית בין 'ישראל' ל'שטחים' כשמדברים על סוג המשטר, כביכול "כאן" דמוקרטיה (על כל פגמיה) ו"שם" – כיבוש. זמני, אתם יודעים. אחרי כל-כך הרבה שנים, כבר כמעט ואי-אפשר להמשיך לקיים את ההבחנה הזאת.
אינדיקציה אחת לתחזיות לגבי ההמשך אפשר היה לקבל בידיעה על כך שאונר"א, הבונה מחדש במחנה ג'נין את הבתים שנהרסו על-ידי צה"ל לפני יותר משנתיים, התאימה את רוחב הרחובות ביניהם למידתם של הטנקים של צה"ל, כדי שאלה יוכלו לעבור בנוחות ולא יהרסו שוב את הבתים, בפלישתם הבאה.

שֶרי שלנו

השלום בתוכה והכסף בידיה

היא חזרה. רווח לי. לא יכולתי לישון בלילות כששֶרי, הבת האובדת, ישבה על נהרות בבל בפלורידה (או wherever) ולא יכלה לשוב לארץ המובטחת בגלל ההתנכלויות של מס הכנסה, משטרת ישראל, התקשורת וכל השאר. הלב נחמץ. אני לא זוכרת מתי בדיוק עזבת אותנו, שֶׁרי, אבל לפחות בחלק מן החודשים שבהם התייבשת בחופי פלורידה, במדינת ישראל אנשים עובדים לא קיבלו משכורת; עובדים אחרים המשיכו לא לשלם מס הכנסה לא משום שהעלימו הכנסות אלא משום שהם אינם מגיעים בכלל לסף המס; רבים אחרים עדיין מובטלים (חלק מהם את אולי מכירה). מוזר במיוחד היה לשמוע את התחינה שוברת הלב לשמור על פרטיותך בסופה של מסיבת עיתונאים מתוקשרת במיוחד.

חידוש מסעיר

מפלגת העבודה שוב זוחלת לממשלה.

* אני לא ממש מומחית באיות יידי. ראיתי דיון ער באיזה שהוא מקום על האיות השגוי של המדור החדש במוסף הארץ. האמת שהבעיה במדור הזה היא לא האיות אלא הרמה הירודה שלו. משהו בסגנון של עלון בי"ס בתיכון. יכול להיות שהמוניטין שיצאו למותג הזה כשהופץ באינטרנט רק ליודעי ח"ן, או נכון יותר למי שנשאו חן (בעיני עורכיו), הושפעו מעצם ההנאה להשתייך למועדון סגור?

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשלוח את זה לחבר בדואר אלקטרוני (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם בשונות |

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפות ל-644 עוקבים

  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • רשימות אחרונות

    • השראה בגבעת הקפיטול
    • רפואה הפוגעת בכבוד האדם איננה "חווית טיפול"
    • שנהיה תמיד בצד הנותן?
    • חיים ששווים פחות: הסולידריות מתה מקורונה
    • פסיכולוגית הולכת לטיפול
  • סימניה

    חיסונים, התניות ונשיאה בעלויות
    אבישי בן-חיים הוא מנוול
    השורה התחתונה
    ישראל חייבת להבטיח חיסון פלסטינים
    היועמ"ש בלם ניסיון הפיכה
    כבשן האש ושמם הטוב של האנסים
    חושבת מדברת חושבת מדברת
    20 עצות להגנה על הדמוקרטיה
    סיפור של פירוק והרכבה
    בצד הבטוח של הדברים

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • אות מיס פיגי

  • הטוויטר שלי

    הציוצים שלי
  • מפתח

  • ארכיון

  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה מקצועית אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בית המשפט העליון בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שוויון שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.

WPThemes.


ביטול

אתם חייבים להיות מחוברים על מנת לשלוח תגובה.

טוען תגובות...
תגובה
    ×
    loading בטל
    הרשומה לא נשלחה - בדוק את כתובות המייל בבקשה!
    הפעולה נכשלה, בקשה נסה שוב
    מצטערים, הבלוג שלך אינו יכול לשתף רשומות בדואר אלקטרוני.
    פרטיות וקובצי Cookie: אתר זה משתמשי בקובצי Cookie. המשך השימוש באתר מהווה את ההסכמה שלך לשימוש באלו.
    לקבלת מידע נוסף, כולל מידע על השליטה בקובצי Cookies, ניתן לעיין בעמוד: מדיניות קובצי ה-Cookie