שבוע "פורה"במיוחד היה לרשות המחוקקת שלנו. הכנסת האריכה בחצי שנה נוספת את חוק האזרחות והכניסה לישראל: הוראת שעה, המונע איחוד משפחות של פלסטינים עם תושבי ישראל, ואישרה בקריאה טרומית הצעת חוק פרטית שנתמכה ע"י ועדת השרים לענייני חקיקה, שנועדה להגביל מעמד אזרחי לזרים שאינם יהודים. ההצעה מציינת במפורש בדברי ההסבר כי מטרתה "למנוע את הבעיה הדמוגרפית הקשה" והיא תפגע קשות בילדי עולים ובילדי עובדים זרים. המדהים הם המספרים: כ-90 אלף ילדים חיים בישראל ללא כל מעמד חוקי וכמעט 142 אלף ילדים הם נטולי אזרחות. משרד הפנים לא מחכה לחוק וכבר היום ממרר את החיים לזוגות "מעורבים" וילדיהם, בעיקר לזוגות שאינם נשואים (בדרך-כלל כי אינם יכולים להינשא בארץ על-פי חוק), שמהם הוא דורש "הוכחות חותכות וחד-משמעיות לאבהות" ובמקרים מסוימים לא רושם כלל את הילדים.
ומה אומר המשפט הבינלאומי? האמנה בדבר זכויות הילד קובעת בסעיף 7 כי יש לרשום ילד מיד לאחר לידתו וצריכה להינתן לו הזכות לקבל אזרחות. זכויות אלו מוגנות גם בסעיף 24 לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות. ישראל צד לשתי האמנות.
בהארכת הוראת השעה שמכוחה נמנע מפלסטינים תושבי השטחים הנישאים לאזרחי ישראל להיכנס או/ו לקבל מעמד אזרחי בישראל (למעט מקרים חריגים שבחריגים), נסתם הגולל על האפשרות שהממשלה תנסה למנוע את התערבות בג"ץ בכך שתחליט לא להאריך את הוראת השעה. בג"ץ ייאלץ לומר את דברו בעתירות התלויות ועומדות, אלא אם יחליט לדחות את החלטתו בחצי שנה נוספת כדי לראות איזה חוק אזרחות "יבשלו" לנו אז. בינתיים יש כבר עתירה לצו-ביניים נגד החקיקה המאריכה. ואילו היועמ"ש מציע הקלות בחוק: למי שמעל גיל 35, לנשים הנישאות לישראלים, ולמי שכבר נמצא בארץ. הקטגוריה האחרונה מתבקשת במיוחד (אם כי היא מנוסחת באופן צר מדי), שכן מי שכבר נישא פיתח ציפיות מבוססות שינהגו בו על-פי מדיניות מסוימת, גם אם לא קנה לו זכות על-פיה. השאלה היא מדוע לחוקק חוק גורף ופוגעני שכבר זכה לגינוי בין השאר מוועדת האו"ם לזכויות האדם, המנטרת את האמנה לזכויות אזרחיות ופוליטיות, ואז לתת "הקלות"? אפשר היה לדבוק במדיניות של בדיקה זהירה ומדורגת שהיתה מנת חלקם של המבקשים איחוד משפחות גם קודם, שכן מעמדם היה כפוף לשיקול דעתו של שר הפנים, שהופקע ממנו בהוראת השעה.
בג"ץ יצטרך לקבוע האם הוראת השעה עומדת במבחן חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, בכל הקשור לאפליית האזרחים הנישאים. אבל שאלה חשובה בעיני היא האם ישראל איננה מפירה את סעיף 1.3 לאמנה הבינלאומית בדבר ביעורן של כל צורות האפליה הגזעית, הקובע: "שום דבר באמנה זו לא ניתן לפרשו כפוגע באופן כלשהו בהוראות חוק של מדינות בעלות האמנה לעניין לאומיות, אזרחות והתאזרחות, ובלבד שאותן הוראות אינן מפלות לאומיות מסוימת" (ההדגשה שלי). הוראת השעה שוללת מעמד אזרחי מקבוצה המוגדרת בה "תושבי אזור יהודה, שומרון וחבל עזה, למעט תושב יישוב ישראלי באזור". לשון נקייה כדי לומר הפלסטינים תושבי השטחים.
עוד בנושא:
קרוא וכתוב 