לכבוד פתיחתו מחדש של פסל החירות למבקרים, הנה קטע משירה של אמה לזארוס The New Colossus שנכתב בזמנו לכבוד הפסל וחרוט על המעמד שלו.
"…הבי לי את נידחייך, את ענייך,
את ההמונים המצטופפים השואפים לנשום אוויר חופשי,
שנפלטו מחופים הומי-אדם.
שלחי אותם, את חסרי-הבית, סחוּפי הסופה – אלי.
אשא את הלפיד ליד שער הזהב!".
יש לי סנטימנטים לקטע שהבאתי כאן בתרגום חופשי שלי. הוא שימש כמוטו של עבודת הדוקטור שלי.
כשביקרתי בניו-יורק לפני למעלה משנה היה הפסל סגור אבל ממילא נראה לי שמוזיאון ההגירה ב-Ellis Island מעניין הרבה יותר.
"הבי לי את ההמונים המצטופפים"? ספרו את זה להמונים המצטופפים בתורים המיוזעים בשגרירות האמריקאית, ממתינים לקבל ויזת תיירים… וגם אז היעד לא מובטח. פקיד ההגירה בשדה התעופה בארה"ב יכול לסרב להכניס גם בעלי ויזה, איננו צריך לנמק ואין שום אפשרות ערעור. שלא כמו בישראל, אין כל אפשרות לעתור לבית משפט כלשהו כנגד ההחלטה שלא להכניס אתכם לארה"ב. סמכות מוחלטת.
