היועץ המשפטי לממשלה החליט שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד הח"כים בוים וחזן מהליכוד בשל התבטאויותיהם על רצחנות הערבים. בוים נשא דברים באזכרה לנפגעי טרור ותהה, בהקשר של הטרור הרצחני, האם מדובר בפגם גנטי באיסלאם בכלל ובפלסטינים בפרט. בעקבות הסערה שפרצה אמר חזן כי ערבים רוצחים יהודים כמעשה הטבוע אצלם בדם. אין ספק כי מדובר בדברים מחליאים וגזעניים, הראויים לכל גינוי וסלידה.
אבל האם מדובר גם בהסתה לגזענות, המהווה עבירה פלילית? האיסור בחוק על הסתה לגזענות (סעיף 144ב לחוק העונשין) עולה בקנה אחד עם חובתה הבינלאומית של ישראל, כשל כל המדינות שהן צד לאמנה בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות, הקובעת בסעיף 20.2: "כל הטפה לשנאה לאומית, גזעית או דתית, המהווה הסתה להפליה, לפעולת איבה או לאלימות תאסר על-ידי החוק". נשים לב כי סעיף זה בא מיד אחרי שנקבעת הזכות לחופש הביטוי, בסעיף 19. חופש הביטוי מוגבל בעצמו בס"ק 3, הקובע כי מדובר בזכות הנושאת עמה חובות מיוחדות ואחריות מיוחדת ולפיכך יכול שיהיה כפוף להגבלות מסוימות ובתנאי שייקבעו בחוק ויידרשו לשמירת זכויותיו או שמו הטוב של הזולת, הביטחון הלאומי, הסדר הציבורי (תקנת הציבור), בריאות הציבור או מוסר הציבור. אבל האמנה מצאה לנכון לא להסתפק בכך שמותר בנסיבות מסוימות להגביל את חופש הביטוי אלא הקדישה סעיף נפרד לאיסור על הסתה לגזענות, שמסייג את חופש הביטוי. לא רק בשל החשיבות המיוחסת לזכותו של אדם לחיות בחברה חופשית מגזענות כלפיו, אלא גם בשל התוצאות הידועות של הסתה כזאת.
האיסור הפלילי, נשים לב, הוא על הסתה לגזענות, לא על ביטוי גזעני כשלעצמו. בישראל גם אין הפללה של מעשים גזעניים (אין איסור על בעל דירה לא להשכיר אותה לערבים, למשל. אך יש החמרה בעונש על עבירה שמניעה היה גזעני). כך שבמוקד החלטתו של היועמ"ש עמדה ההכרעה האם הביטוי הגזעני שהשמיעו הח"כים הוא בגדר הסתה לגזענות או שהוא חוסה תחת חופש הביטוי שניתן גם לביטויים גזעניים כמו לביטויים מסלידים ומקוממים אחרים. נדמה לי שהחלטתו של מזוז מוצדקת בנסיבות העניין. העברתה לוועדת האתיקה של הכנסת מבטאת שאין מדובר בהתנערות מכל שיפוט כלפי הביטוי אלא אמירה שלא מדובר בביטוי שיש להפליל.
השאלה היחידה שנותרת פתוחה היא מה יעשה היועמ"ש בנסיבות הפוכות, שבהן יתבטאו ערבים באופן דומה כלפי יהודים, שכן מדיניות נבחנת לא רק בהחלטה נקודתית כלפי ביטוי או מעשה ספציפי, אלא גם בהחלת אותם סטנדרטים על מקרים דומים. בכך מבחנו של מזוז עדיין לפניו.
קרוא וכתוב 