שנות סבל
הערוץ הראשון דיווח ביום חמישי בערב שעכשיו יש מתנחלים המבקשים, באמצעות עורכי-דינם שהולכים לגזור קופון, פיצוי לא רק עבור ביתם אלא גם עבור "שנים של סבל" בשטחים. זעקת הקוזאק הנגזל. לא שמעתי שמישהו החזיק אותם שם בכוח. לעומת זאת הם כן קיבלו הטבות – החל מדיור מוזל וכלה בהטבות כספיות ותמריצים כלכליים למעבר לשטחים. השאלה האמיתית היא מי יפצה את הפלסטינים עבור הסבל שגרמו להם המתנחלים?
כבר אישררנו, לכל הרוחות!
כתבתי השבוע רשימה שניסתה להסביר על מה המחלוקת בשאלת מעמדה של אמנת ז'נבה הרביעית לגבי השטחים. בפתיחתה ציינתי את המוסכם: בין השאר, שישראל היא צד לאמנה. מדינה היא צד לאמנה כאשר אישררה אותה, ואז היא נכנסת לתוקף לגביה ומחייבת אותה במישור הבינלאומי (להבדיל מבמישור הפנימי, כפי שהובהר שם). השלב הראשון הוא חתימה, שכמוה כהצהרה של המדינה שהיא מקבלת את רוח האמנה, אך חתימה בלבד איננה מחייבת אותה. והנה התגלגל לידי ידיעות אחרונות מהיום, שם מתראיין בהרחבה הפרופ' למשפטים עמנואל גרוס, שבלי להתבלבל (זאת אומרת עם..) קורא לממשלה לאשרר את אמנת ז'נבה שכן "ישראל חתמה על האמנות, אבל לא אישררה אותן". קשה, קשה. נקווה שזאת אי-הבנה של העיתונאי ולא טעות של הפרופסור, כי מתברר שאצלנו יכולה להיות מחלוקת גם על עובדה ללא עוררין: ישראל אישררה את האמנה בשנת 1951.
חבל שהעדנה שלה זכתה אמנת ז'נבה השבוע רצופה בכל-כך הרבה אי-דיוקים גסים. עוד שגיאה אחת ודי: הפרוטוקולים לאמנות ז'נבה מ-1977 (שישראל אכן איננה חתומה עליהם), אינם קובעים כי העברת אוכלוסייה אזרחית של הכובש לשטח הכבוש (התנחלויות, לענייננו) היא בגדר פשע נגד האנושות, כפי שקובע הפרופסור המלומד, אלא שזוהי בגדר הפרה גסה של הפרוטוקול. העברה כזו אסורה גם על-פי אמנת ז'נבה הרביעית עצמה. אמנת רומא (חוקת בית המשפט הפלילי הבינלאומי) היא שקבעה כי העברה כזו היא בגדר פשע מלחמה (ולא פשע נגד האנושות), בתוספת שלא מופיעה באמנה המקורית, שמדובר בהעברה בין ישירה בין עקיפה. העברה עקיפה (למשל, עידוד מעבר) מתייחסת ישירות להתנחלויות, ניסוח שנכנס לאמנת רומא מטעמים פוליטיים ושבשלו (בין השאר) לא אישררה אותה ישראל ואף הצביעה נגדה בוועידת רומא, בזמנו. על הפרוטוקולים לאמנות ז'נבה לא חתמה ישראל מסיבות אחרות, בעיקר משום שהם מרחיבים את המעמד של לוחם בנסיבות מסוימות גם לקבוצות גרילה. בכל מקרה, מדובר בפרוטוקולים שכשמם כן הם: אופציונליים.
כאמור, האיסור על העברת האוכלוסייה האזרחית של הכובש לשטח הכבוש מופיע גם באמנה עצמה (בסעיף 49) ומהווה את הקושי העיקרי שישראל ניצבת למולו היום בכל הנוגע להוראותיה. משמעותו היא שהמתנחלים, אלה שסובלים בסעיף הקודם, נמצאים שם באופן לא-חוקי. לא שזה חדש, אבל לא תזיק תזכורת.
סוף טוב?
בית המשפט העליון בצ'ילה אישר ברוב של 9 מול 8 את החלטת בית המשפט קמא (מן הערכאה הנמוכה יותר) להסיר את חסינותו של הרודן הצ'יליאני אוגוסטו פינושה. בכך יתכן כי הסתיים הסיבוב האחרון במאבקו של פינושה שלא להיות מועמד לדין בגין הפגיעות החמורות בזכויות אדם שביצע משטרו בשנות ה-70, לאחר שביצע הפיכה נגד הנשיא איינדה.
שאלה
איך זה שהכותרת לתיקוני הטעויות של העיתון (לאנשים חושבים) איננה "תיקון" אלא רק "הבהרה"? [לשם השוואה: מדור התיקונים של הניו-יורק טיימס].
ועוד מהעיתון לאנשים חושבים: הוא בחר לקשר מדף הבית שלו למצגת מולטימדיה בנושא "ציפורניים אולימפיות". חומר למחשבה.
