• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
רשומות
תגובות
« סגירת גבול, פטרנליזם וזכות היציאה מן הארץ
"ומה אִתנו, לנו אין זכויות?" »

עבר שבוע (כ')

16 באוקטובר 2004 על-ידי נעמה

קניין וחיים

שוב עולה הזעקה (בצדק) לנוכח האשמות במעשי ביזה וגביית "מיסים" פיראטיים שמבצעים חיילים בשטחים. הקניין, אפילו של פלסטינים, מוערך כנראה הרבה יותר מהחיים. צה"ל מתגאה בהגשת כתבי-אישום על העבירה המכוערת של ביזה. הוא הרבה פחות טוב בחקירה והעמדה לדין על פגיעה באזרחים, ביניהם ילדים רבים.

הענשת הקורבן

מתנחלים מתנכלים למסיק הזיתים הפלסטיני. זאת לא השנה הראשונה. התגובה? – במקום לנקוט בצעדים נגד החוליגנים, שפוגעים בפרנסתם היחידה של משפחות רבות, מגבילים את שעות המסיק שלהן או מפסיקים אותו כליל בתגובה לתקיפה מצד מתנחלים. היגיון צה"לי במיטבו, המביא לכלל מיצוי את הרעיון של האשמת הקורבן. עכשיו הגענו לשלב העונש.

תקווה

עריפת ראשיהם של בני-ערובה נהפכה לשגרה זוועתית בשנה החולפת. כשנרצח דניאל פרל בפקיסטן – מילותיו האחרונות לנוכח רוצחיו "אני יהודי" – זועזע העולם. מאז מתקיימים ברחבי העולם קונצרטים ביום-הולדתו, מזה שלוש שנים. בהפיכת המוסיקה לגשר לשלום ואחווה מקווה משפחתו להנציח את זכרו. אמש נכחתי בקונצרט שהשתתפו בו שתי מקהלות נשים: מקהלת 'נעמה' ומקהלת 'שני', שהיא מקהלת נערות יהודית-ערבית ששרות בה יהודיות, נוצריות ומוסלמיות מעמק יזרעאל. כל שנה המעמד הזה מרגש והשנה היה מרגש במיוחד. בתקופה רווּית דמים ושנאה, יש גם פתח לתקווה.

  • שתף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Google+ (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • Click to email (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם בשונות |

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפו אל 602 שכבר עוקבים אחריו

  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • גוגל+
  • יומני היקר

    ערב השקה לכבוד ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי" ב-9.5 באוניברסיטת תל אביב

  • רשימות אחרונות

    • האצבע הרטובה של נתניהו
    • ערב השקה לספרי החדש
    • גילו את זכויות האדם. של העצירים.
    • ספר חדש – והפעם שלי!
    • הבראת הרפואה – לא בלי החולים!
  • סימניה

    שתיקה: המורשת של טראומת ילדות
    הסוף של זכויות האדם?
    מקרה Masterpiece: זה אישי
    יהודים יודעים מהי אנטישמיות ומה לא
    חושך לגויים
    חברתו הטובה ביותר של המוות
    חמש נקודות על ביטול הגירוש
    חרפת האנטישמיות בשמאל
    שווים יותר מאחרים
    נוגדי דיכאון הצילו אותי, אך הרעו את מצבי

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • אות מיס פיגי

  • הטוויטר שלי

    הציוצים שלי
  • מפתח

  • ארכיון

  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אורי בלאו אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אמנת רומא אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בית המשפט העליון בלוג ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חירות חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שוויון שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

בלוג בוורדפרס.קום.

WPThemes.


בטל
loading בטל
הרשומה לא נשלחה - בדוק את כתובות המייל בבקשה!
הפעולה נכשלה, בקשה נסה שוב
מצטערים, הבלוג שלך אינו יכול לשתף רשומות בדואר אלקטרוני.