• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« כדי לא להשתעמם
סירחון »

העדפות חיצוניות

21 בנובמבר 2004 על-ידי נעמה

"בצה"ל מתחשבים בלוחמות ולא בדתיים", זוהי כותרתה של ידיעה בהארץ מהיום, שעל-פיה בעוד שקיימת מודעות בצבא לצרכיהן של הלוחמות ולחשיבות שילובן ביחידות הקרביות, אין התחשבות דומה בדרישות הלגיטימיות של לוחמים דתיים, הנפגעים מכך.

נשמע ממש לא בסדר. ומה הן אותן "דרישות לגיטימיות"? – דרישות שוועדה מיוחדת קמה לשבת על מדוכתן, שכן עצם צירוף נשים ליחידות אלו פוגע ברגשותיהם הדתיים של החיילים. אחד הכללים שקבעה הוועדה הוא שמירה על זכותם של חיילים דתיים לשרת במסגרת שבה אין לוחמות.

עיון קצת יותר מעמיק בסוגייה מעלה כי לא ברור כלל כי אלו הן דרישות לגיטימיות. להבהרת הנקודה אעזר במושג 'העדפות חיצוניות,' שרונלד דבורקין מנתח בספרו Taking Rights Seriously. העדפות חיצוניות הן לא העדפות אישיות, כמו העדפות של אדם לקבל חלק שווה בהקצאת טובין או הזדמנויות כלשהם. אלו הן העדפות לגבי העדפות של אחרים, כמו העדפות לגבי הקצאת טובין והזדמנויות לאחרים. למועמד לבן לבית-ספר למשפטים, לדוגמא, יכולה להיות העדפה אישית לגבי תוצאות הסגרגציה, משום שמדיניות כזאת משפרת את סיכויי הצלחתו, או העדפה חיצונית לתוצאות אלו משום שהוא בז לשחורים וסולד מסיטואציות חברתיות שבהן יש עירוב גזעים.

על-פי דבורקין, כאשר טיעון תועלתני שוקל יחדיו את שני סוגי ההעדפות, נשחת אופיו השוויוני,

"משום שהסיכוי להצלחת העדפותיו של כל-אחד יהיה תלוי לא רק בדרישות של העדפות אישיות של אחרים למשאבים מוגבלים, אלא גם בכבוד ובהערכה שהם רוכשים לו או לדרך חייו. אם העדפות חיצוניות מפירות את האיזון, העובדה כי מדיניות משפרת את מצבה של קהילה במובן התועלתני איננה מספקת הצדקה המתיישבת עם זכותם של אלו שהיא מקפחת לקבל יחס שווה."

זה בולט במיוחד כאשר לחלק מהאנשים יש העדפות חיצוניות הנובעות מתיאוריות פוליטיות שהן עצמן מנוגדות לתועלתנות:

"הבה נניח כי אזרחים רבים, שאינם בעצמם חולים, הם גזעניים בעמדתם הפוליטית, ולכן מעדיפים כי תרופה נדירה תינתן לאדם לבן שזקוק לה ולא לאדם שחור הזוקק לה יותר. אם התועלתנות תחשב העדפות פוליטיות אלו על-פי הערך הנקוב שלהן, היא תביס את עצמה מנקודת המבט של העדפות אישיות, משום חלוקת התרופה לא תהיה תועלתנית כלל. ובכל מקרה, בין אם תביס את עצמה בין אם לאו, החלוקה לא תהיה כלל שוויונית במובן שהוגדר. שחורים יסבלו, עד לדרגה התלויה בכוחה של ההעדפה הגזענית, מן העובדה כי אחרים חושבים שהם פחות ראויים להערכה ולכבוד". (תרגום חופשי שלי).

תחשיב תועלתני מתבסס על גישה שוויונית במובן הצר והפורמלי לכל אדם, שנחשב בדיוק כמו זולתו לצורך התחשיב. הבעיה עם העדפות חיצוניות לא מתרככת, נהפוך הוא, אם בודקים אותן על-פי השקפת עולם זכותנית (מבוססת זכויות) ואנטי-תועלתנית. יש לי זכות להיחשב כשווה ולכן שהעדפותי – להיות ביחידה לוחמת, בדוגמא הזאת – יקבלו שיקול שווה. אין זו אותה זכות לתבוע שאנשים אחרים לא ישרתו ביחידה שלי רק כי הם נשים (תנסו אתיופים, אולי אז האופי הגזעני של התביעה ייראה יותר ברור). רק לכאורה זה נראה כהעדפה אישית שיש לכבד, למעשה זוהי העדפה חיצונית לחלוטין. העדפות חיצוניות הן בעלות אופי חמקמק; הבעיה אִתן היא שבעודן יוצרות מצג שווא של שוויוניות, הן משחיתות את האופי השוויוני של הטיעון. כשמדובר בפרקטיקה שהשירות בה מוטל כחובה על כלל האזרחים, כמו הצבא (עלק), אי-אפשר לומר לאדם – אז אל תשתתף. אבל זה לא אומר שכל דרישה שהוא מציב למוסד שבו מדובר היא דרישה לגיטימית. לכאורה כשמדובר במוסדות וולנטריים הבעיה מתקהה. אם מכללה מקימה קמפוס מיוחד לחרדים, האם עליה להיענות לדרישתם כי נשים לא תלמדנה שם? למעשה, גם כשמדובר בארגונים וולנטריים המדינה מחויבת להבטיח זכויות אדם שכן לכל אזרח ואזרחית הזכות שלא להיות מופלה גם על-ידי גורמים אחרים, לא מדינתיים. קל וחומר כשמדובר במוסדות המומנים על-ידי המדינה כמו הצבא, או להבדיל תמיכה חלקית בבית-כנסת (שוב נסו את הדוגמא של אתיופים כדי לראות אם הייתם מסכימים שבתי-כנסת יגדרו אותם ב"עזרת אתיופים"…). הדרישה הזאת נמצאת במתח עם חירותו של אדם להשתמש בנכסיו הפרטיים כראות עיניו, ולכן הנטייה בדרך-כלל היא לא להגביל את חירותו של אדם למי להשכיר את דירתו, למשל, לעומת את החירות לבחור את מי לא להכניס לבריכה או למועדון, שגם אם הם בבעלות פרטית הם נועדו לספק שירות לציבור.

מנקודת מבט זו ניתן לומר כי חלק גדול מהבעיות שמציבה פרקטיקה דתית לתפיסה ליברלית היא שמשמעותה שקילת העדפות חיצוניות, שכן חלק לא מבוטל מהבקשות/הדרישות של אנשים שומרי מצוות נוגעות להתנהגותם של אחרים, שעל-פי תפיסתם גורמת להם לחטוא בעצמם. מאוכל לא כשר בסביבתם ועד לחילול שבת. דומה כי הדרישות הנורמטיביות הללו מתבססות באופן כלשהו על אי-הבחנה בין עצמי לבין אחרים, שהיא בעייתית כשלעצמה מנקודת מבט ליברלית. ברשות הפרט רשאי כל אדם להחזיק בעמדותיו, אבל ברשות הרבים אנחנו מחויבים לכללים מוסכמים שמכוונים אותה. אחד מהם הוא עצם ההבחנה בין רשות הפרט לרשות הרבים.

יש להבחין בין העדפות דתיות שניתן להיענות להן מבלי לפגוע בשוויון או בזכויות של אחרים (כמו אוכל כשר בצבא), לבין העדפות שכרוכות בשיקול של העדפות חיצוניות וקבלתן משמעה קיפוח זכויותיהם של אחרים.

Bookmark and Share

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשלוח את זה לחבר בדואר אלקטרוני (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

אהבתי

אהבתי טוען...

פורסם בזכויות אדם | מתויג העדפות חיצוניות, רונלד דוורקין, שוויון, תועלתנות |

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפות ל-646 עוקבים

  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • רשימות אחרונות

    • ייזהר הרופא: גינקולוגים במופע התקרבנות
    • אלימות ותעתוע: הגבריות הרעילה של ויל סמית
    • ספרטה הקטנה
    • צדק ברפואה? – כן!
    • זכויות אדם בהנחה
  • סימניה

    קבלת החלטות רפואיות ע"י קטינים
    הענק העדין של הפילוסופיה
    ודגלם עלינו שנאה
    התכנית "עובדה" כמופע יחצ"נות
    סמלים לאנושיות במלחמה לא אנושית
    למה פוטין כבר הפסיד את המלחמה
    ללמוד להתבונן לתוך הסבל
    כיסאות לבריאות
    דוד פישר / המספר העגול
    להיות אשה באינטרנט

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • אות מיס פיגי

  • הטוויטר שלי

    הציוצים שלי
  • מפתח

  • ארכיון

  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בית המשפט העליון בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חמלה חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שוויון שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.

WPThemes.


  • הרשמה רשום
    • קרוא וכתוב
    • הצטרפו אל 646 שכבר עוקבים אחריו
    • כבר יש לך חשבון ב-WordPress.com? זה הזמן להתחבר.
    • קרוא וכתוב
    • התאמה אישית
    • הרשמה רשום
    • הרשמה
    • להתחבר
    • העתקת קישור מקוצר
    • דווח על תוכן זה
    • View post in Reader
    • ניהול מינויים
    • צמצום סרגל זה
loading בטל
הרשומה לא נשלחה - בדוק את כתובות המייל בבקשה!
הפעולה נכשלה, בקשה נסה שוב
מצטערים, הבלוג שלך אינו יכול לשתף רשומות בדואר אלקטרוני.
%d בלוגרים אהבו את זה: