קרוא וכתוב

אין כל חדש

משרד החוץ הודיע כי "אין כל חדש" בנכונותו של אסד לפתוח במשא-ומתן לשלום. אין גם כל חדש בסירובן של ממשלות ישראל, כל פעם בתירוץ אחר, להיענות לנכונות זאת ולנסות לחסוך בדמים. אף אחד לא ייהרג מזה שיישבו לדבר. לעומת זאת, רבים עלולים להיהרג אם לא יעשו זאת. פעם הצהירו המנהיגים כי הם "מחכים לטלפון". היום הם פשוט מתעלמים מהצלצול.

מוות קודם להמטת קלון

מאמר מעניין בשם זה פורסם השבוע באובזרוור הבריטי, על רצח על רקע "כבוד המשפחה". חומר קריאה מתאים לרגל יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים שחל אתמול.
וצל"ג ענק לעיתון הארץ, שיומיים לפני יום זה בחר לפרסם מאמר של יואל מרקוס הקורא לחוס על יצחק מרדכי. השורה התחתונה: הוא רב-פעלים וגם מזרחי. הממזרים שינו את הכללים. ובינינו, הנפגעות הן בסך-הכל נשים.
אורית קמיר כתבה על זה מצוין כאן. אפשר לכתוב לעורך הארץ דוא"לי מחאה.

מי ישמור על השומרים?

התאבדותו של יצחק הרשקוביץ לאחר פרסום תחקיר בערוץ 2 הביא לאחדות דעים מרשימה בין העיתונאים, שיישרו שורה על-מנת לתקוף את המתקיפים. ההגנה הטובה ביותר, כידוע. אבל התקשורת, שעיקר עיסוקה בביקורת על אחרים, איננה חסינה מפני ביקורת. וכמי שלהוטה לשחוט כל פרה קדושה, לא תוכל לשמר לעצמה מעמד של פרה כזאת בעצמה. אלא מה, כפי שביקורת על שופטים היא תמיד פגיעה ב"שלטון החוק", ביקורת על עיתונאים היא תמיד פגיעה ב"חופש הביטוי"…

עיתונאים רבים רואים את תפקידם כשמירה על מי שבידיו הכוח לבל ינצל אותו לרעה. זאת אכן משימה ראויה לכל שבח. אבל כדאי לעיתונאים לזכור שגם בידיהם מצוי כוח רב ולכן גם הם מצוּוים למשנה זהירות. כל מוסד הפועל במסגרת דמוקרטית חייב להיות מוגבל ולפעול על-פי כללים המבטיחים שאיננו חורג מסמכותו. העיקרון הידוע כ"הפרדת רשויות" הוא למעשה איזון בין רשויות במובן שלשום רשות אין את מלוא הכוח על עצמה. זהו הרציונל של בלמים ואיזונים. אם התקשורת לא תחיל על עצמה כללים מרצון, ותדאג שהגוף שאוכף אותם יהיה חזק דיו, תבוא גם חקיקה. עיתונאים מתריעים כי זה יהיה אסון, שכן מדובר במחוקקים גדושי אינטרסים. לעיתונאים, כידוע, אין אינטרסים… על רייטינג מעולם לא שמעו שם. שלא לדבר על האינטרסים של מי שמפעיל אותם, לעיתים בלי ידיעתם. צריך להיזהר מפני חקיקה פופוליסטית שתגביל את התקשורת, אך היושרה של התקשורת תעלה אם מקצת מביקורתה תכוּון גם כלפי עצמה.

מצעד הפזמונים

קצין חינוך ראשי מודאג מכך שלאינתיפאדה, לעומת המלחמות הקודמות, אין שירים. לפיכך הוא הכריז על כתיבת פזמון האינתיפאדה. זה מה שמדאיג את קצין חינוך ראשי בכל הנוגע לאינתיפאדה. יוחזרו הלהקות הצבאיות לאלתר!

מיל(לה)קי(א) הפוך

זאת בהחלט לא הפרסומת הדוחה או הוולגרית ביותר המשודרת בטלוויזיה. ודווקא משום כך היא ממחישה את אותם מסרים שכבר עָבָה עורנו מלשים לב אליהם. גבר מתעורר ומחייך בערגה לתמונת אשתו שחורת השיער, המונחת על השידה שליד מיטתו. כשהוא מסתובב הוא כמעט חוטף שבץ: אשתו הנמה לידו נהפכה לבלונדינית. הפרסומת היא למילקי הפוך והמסר פשוט: השוואה בין אשה למצרך, במקרה הזה מוצר מזון שאוכלים אותו.

פרוצדורה "רגילה"

ירון אלקיים ובת-זוגו נה סו רואיינו הבוקר בערוץ 10. לשניים תינוקת בת שנה (גם היא היתה באולפן אך לא רואיינה…). נה סו נעצרה לפני כמה ימים בידי משטרת ההגירה והוצא נגדה צו גירוש מן הארץ שאפשר היה להמירו בערבות של 10,000 ש"ח, שידם לא השיגה לשלם. בעקבות פרסום בעיתון הארץ הפקיד תורם אלמוני את דמי הערבות ובינתיים תוכל המשפחה להישאר יחד. אלקיים גולל את סיפורם, הכולל דרישה של משרד הפנים כי יעבור בדיקת רקמות שתוכיח את אבהותו במסגרת תיק שפתח לשם כך בבית הדין לענייני למשפחה.
המראיין: "עד כאן הפרוצדורה הרגילה". ובכן, לא מדובר בפרוצדורה הרגילה במדינת ישראל אלא לגבי זוגות לא נשואים כשהאם היא תושבת זרה. כאשר בני-זוג אזרחים ישראלים שאינם נשואים מגיעים ללידה בבית-חולים, האב איננו נדרש לעבור בדיקת רקמות שתוכיח את אבהותו. די שהוא מצהיר כי הוא אבי הילוד. ההתייחסות כלאחר יד להליך שדורש משרד הפנים מזוגות אלו כאל פרוצדורה "רגילה" היא עדות נוספת עד כמה גס לִבֵּנוּ. "חֻקָּה אַחַת לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר:  חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, כָּכֶם כַּגֵּר יִהְיֶה לִפְנֵי יְהוָה.  תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד, יִהְיֶה לָכֶם, וְלַגֵּר, הַגָּר אִתְּכֶם." (במדבר ט"ו, טו-טז).  שבת שלום.