• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« לבחור את עצמנו מחדש
רגע »

אפילו לא יום אחד של חסד

18 בינואר 2005 על-ידי נעמה

מקובל להעניק לנושאי משרה טריים מאה ימים של חסד. לפעמים צוק העיתים דורש לתת הרבה פחות מזה. ממשלת ישראל לא נתנה לאבו-מאזן אפילו יום אחד של חסד. נכון, זה היה בעקבות פיגוע נורא; נכון, קשה לדבר על ימי חסד כשה"חסד" הזה משמעו הרוגים ופצועים, ומשפחות שחרב עליהן עולמן. אבל דומה כי אין לה לישראל אלטרנטיבה. צה"ל מתכונן לעוד מבצע בעזה? נו, המבצעים הקודמים ממש הפסיקו את ירי טילי הקסאם. ההנהגה הישראלית יודעת היטב כי גם ידה קצרה מלהושיע וכי הפתרונות הכוחניים שלה הם בגדר סתימה זמנית הנופלת מיד עם צאתו של הפציינט מרופא השיניים. היא פועלת צבאית משום שככל מדינה, היא לא יכולה להבליג עד אין סוף כאשר יורים על אזרחיה. המבצעים המזדמנים בעזה נועדו יותר להרגיע את דעת הקהל הזועמת (ובצדק), וכדי להראות שההתנתקות המתוכננת איננה בבחינת התקפלות תחת אש.

כואב כבר הפה מלומר שפתרון יבוא רק בדרך מדינית, עם הידברות, משא-ומתן וויתורים (כואבים, כלשונו של שרון טרם הבחירות). כן, היינו שם ולשם עלינו לחזור. אפשר שהבחירות ברשות הפלסטינית פתחו חלון הזדמנויות שכזה. עיתון הארץ מדווח היום על סקר המעלה שינוי גישה אצל הפלסטינים. אבל רצון אמיתי להידבר אִתם בצד הישראלי אין, אחרת היו מנצלים וממנפים את בחירתו של אבו-מאזן כדי לפתוח בהידברות כזאת ועושים כמה מחווֹת רציניות, המצביעות על אופק מדיני במקביל למאבק בטרור. במקום זה מציגים לו אולטימטומים שלא יוכל לעמוד בהם ומצפים שיהיה קבלן משנה של ישראל בעבודות שגם היא לא הצליחה בהן.

פעם, כשהייתי ילדה, שרנו במלוא הגרון את שירי השלום, האמנו באמת ובתמים שיגיע היום שניסע ברכבת לדמשק ונאכל שם חומוס. קשה לי לשים את האצבע על מועד ההתפכחות מהאשליות האלו – שישראל היא שוחרת שלום ואילו הערבים הם סרבני שלום נצחיים – משום שזה היה תהליך. אבל כבר מזמן ברור שההנהגה הישראלית היא סרבנית שלום לא פחות. רק שלישראל יש אולי יותר מה להפסיד מכך.

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשלוח את זה לחבר בדואר אלקטרוני (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם בשונות |

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפות ל-645 עוקבים

  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • רשימות אחרונות

    • רפואה הפוגעת בכבוד האדם איננה "חווית טיפול"
    • שנהיה תמיד בצד הנותן?
    • חיים ששווים פחות: הסולידריות מתה מקורונה
    • פסיכולוגית הולכת לטיפול
    • מי יגן על החולים?
  • סימניה

    20 עצות להגנה על הדמוקרטיה
    סיפור של פירוק והרכבה
    בצד הבטוח של הדברים
    ואף מילה על ביבי
    הן לא היסטריות
    מדינה תחת מעקב
    סופה של הבדידות
    כרב ראשי, איני יכול יותר לשתוק
    כן, נשים עם דוקטורט נקראות ד"ר
    איסור נגיעה

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • אות מיס פיגי

  • הטוויטר שלי

    הציוצים שלי
  • מפתח

  • ארכיון

  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אורי בלאו אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בית המשפט העליון בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שוויון שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.

WPThemes.


loading בטל
הרשומה לא נשלחה - בדוק את כתובות המייל בבקשה!
הפעולה נכשלה, בקשה נסה שוב
מצטערים, הבלוג שלך אינו יכול לשתף רשומות בדואר אלקטרוני.
פרטיות וקובצי Cookie: אתר זה משתמשי בקובצי Cookie. המשך השימוש באתר מהווה את ההסכמה שלך לשימוש באלו.
לקבלת מידע נוסף, כולל מידע על השליטה בקובצי Cookies, ניתן לעיין בעמוד: מדיניות קובצי ה-Cookie