אז מה קורה שם, במשרד המשפטים, אצל היועץ המשפטי לממשלה? בלגן גדול, אצל מי שערף את ראשיהן של הפרקליטוֹת בשם איזה ארגון מחדש, מופתי? או אולי גרוע מכך? מה שיהיה כאן הם בעיקר סימני שאלה; שכן אלו מתעוררים בהמוניהם בעקבות הדיווחים על השתלשלות העניינים בפרשת הפעלת חוק נכסי נפקדים על ירושלים המזרחית ועל תפקידו של היועמ"ש בפרשה. קשה לומר מה יותר גרוע: האם ידע היועץ על הגזל הזה (ואישר בשתיקה), או שמא לא ידע מה הכפופים לו אישרו, לא דוּוח ולא קרא את החלטת הממשלה שהועברה אליו? (החלטת וועדת השרים לענייני ירושלים מקבלת תוקף של החלטת ממשלה אוטומטית מרגע שאין לה מתנגדים). האם לא הבין את משמעות ההחלטה או לא חשב שהיא בעייתית?
עורך-הדין המטפל בפרשה התכתב עם משרדו של מזוז כבר לפני כמה חודשים, בשם מרשיו שנכסיהם הוחרמו על-ידי החוק שהוחלט להפעילו כעת. מזוז לא ידע? נציגי המשרד השתתפו בישיבת הוועדה האמורה; המשנה ליועמ"ש כינס דיון בנושא. מזוז לא ידע? ואחרי שהעניין פורסם בהרחבה במוסף הארץ לפני שבוע וחצי, כיצד זה לא יצא מזוז בהכחשה שזה נעשה על דעתו, או בהודעה על עמדתו? מדוע קרה הדבר רק אחרי שהחל לקבל מכתבים, מפרופסורים למשפטים ומארגוני זכויות אדם, ואחרי מאמר שהתפרסם בעיתונות, שמתח עליו ביקורת נוקבת?
הדיווחים בהארץ שוגים בנקודה אחת חשובה: חוק נכסי נפקדים חל לא רק על מי שבתקופה מסוימת בין 47 ל-48 שהה במדינות מסוימות המוגדרות כמדינות אויב. החוק עומד בתוקפו עד שיבוטל מצב החירום, שכידוע לא בוטל עד היום. הוא כולל גם את מי שנמצא "בכל חלק של ארץ ישראל שמחוץ לשטח ישראל". לכן אפשר היה להפוך בעזרתו ערבים ישראלים לנפקדים נוכחים: תושבי המדינה שנכסיהם הועברו באמצעות החוק לאפוטרופוס לנכסי נפקדים. לא רק כאלו ששהו במדינות המנויות בחוק בתקופה זו, אלא גם מי שהועברו לשטח שיפוטה של ישראל רק אחרי הסכמי רודוס, כמו ערביי המשולש. לעומת זאת, לא הפעילו את החוק על תושבי ואזרחי עירק שהחזיקו בנכסים בישראל טרם עלייתם ארצה, למרות שהוא חל עליהם. גם לא על מתנחלים הנמצאים בתחומי א"י המנדטורית אך מחוץ לשטח מדינת ישראל, המחזיקים בנכסים בתוך הקו הירוק. החוק הזה (שחל בירושלים מאז 67 אבל לא הופעל עד כה), עמד להיות מופעל כלפי פלסטינים שלא יכולים להגיע לאדמותיהם בגלל הגדר, למרות שהם נוכחים מאד. החוק מאפשר לעשות זאת, אבל בניגוד לעיקרון השוויון, להגינות ולחזקת תום הלב של פעולות השלטון; בניגוד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו והפרשנות שניתנה לו בבית המשפט העליון למרות סעיף שמירת הדינים; בניגוד גם למשפט הבינלאומי, האוסר על הכוח הכובש לשנות את המעמד של שטח כבוש. טוב שהיועץ המשפטי לממשלה התעורר. כדאי לבדוק מה קרה בזמן שישן, ואיך.
מיהו נפקד על-פי חוק נכסי נפקדים, תש"י-1950
סעיף 1ב':
"נפקד" פירושו –
(1) אדם אשר – בכל עת בתוך התקופה שבין יום ט"ז בכסלו תש"ח (29 בנובמבר 1947) ובין היום בו תפורסם אכרזה, בהתאם לסעיף 9 (ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948, כי מצב החירום שהוכרז על ידי מועצת המדינה הזמנית ביום י' באייר תש"ח (19 במאי 1948) חדל מהתקיים – היה בעל חוקי של נכס שבשטח ישראל או נהנה ממנו או החזיק בו, בעצמו או על ידי אחר, ובכל עת בתוך התקופה האמורה –
(I) היה אזרח או נתין של לבנון, מצרים, סוריה, סעודיה, עבר הירדן, עיראק או
תימן, או
(II) נמצא באחת הארצות האלה או בכל חלק של ארץ-ישראל שמחוץ לשטח
ישראל, או
(III) היה אזרח ארצישראלי ויצא ממקום מגוריו הרגיל בארץ- ישראל –
(א) אל מקום שמחוץ לארץ-ישראל, לפני יום כ"ז באב תש"ח (1 בספטמבר
1948); או
(ב) אל מקום בארץ-ישראל שהיה מוחזק אותה שעה בידי כוחות שביקשו למנוע
הקמתה של מדינת ישראל או שנלחמו בה לאחר הקמתה;
