ניסוח השאלה לעיל מכיל בתוכו, בהכרח, גם את השאלה מי איננו שוכב במסדרון. לענייננו, במסדרונות בתי החולים, המלאים חולים קשישים שכבודם נרמס. התשובה לשאלה המובלעת – שארצה להצביע על הקשר בינה לבין החרפה הזאת – היא שרי הממשלה והח"כים. אלו, לכשהם מגיעים לבית-החולים, חלילה, זוכים ליחס של אח"מ. כבר שנים אני תוהה מדוע ממשיך סגל בתי-החולים להעניק להם את היחס המיוחד הזה, בעודם זועקים שהמערכת מתמוטטת. האמנם אינם רואים את הקשר? אולי כמה לילות במסדרון של בית-חולים, עם אפס פרטיות, הקטטר מול עיני כל המבקרים, התרופות שצריך להביא מהבית והאחות שלא מגיעה כשזקוקים לה – ילמדו את מקבלי ההחלטות שדרוש שינוי בסדרי-העדיפויות שלהם. נכון, הם היו צריכים להתערב ללא כל קשר, לו היתה בישראל פוליטיקה הגונה. מכיוון שאין, אין שום סיבה לתת להם יחס מיוחד בעוד שזקני הארץ מתבוססים בצרכיהם. הזקנה המיתולוגית מהמסדרון של אהוד ברק רק מתחלפת, במקום שיתחלף מי שלא דואג לה. או ליתר דיוק, ילך לכל הרוחות.
ד"ר נעמה כרמי
-
הצטרפו ל 652 מנויים נוספים
וְזֹאת הַתְּרוּמָה
-
הבלוג בפייסבוק
-
הטוויטר שלי
מפתח
סימניה
ארכיון
-
רשימות אחרונות
קרוא
וכתוב
וכתוב
- "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
יש לי יום יום תג
ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה מקצועית אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חמלה חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כאב כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שטחים שמאל תקשורתיזכור
-
©
כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי