ה-8 במרץ הוא יום האשה הבינלאומי. יום מאבק למען זכויות נשים, שלמרבה הצער מנוכס בחוגים רחבים לכדי עוד יום פינוק לנשים. זה טוב למכירות של הפרחים והשוקולד אבל זה מחלחל עמוק יותר, לתפיסה החותרת תחת ההכרה בכך שיש עוד הרבה מה לעשות בעולם עד שנשים תזכינה לשוויון. לא רק שכר שווה עבור עבודה שווה, ייצוג מלא בזירה הציבורית וחופש מפחד מפני אלימות. לנשים רבות בעולם עדיין אין זכות הצבעה, הן אינן רשאיות לנהוג במכונית וגופן הפקר. הן נתונות למרותו המלאה של הגבר במשפחה, יהיה זה האב או הבעל, וחירותן האישית כפופה לקוד הכבוד השבטי.
מהצצה באתרי האינטרנט של ארגונים לזכויות אדם בישראל, מאכזב לראות שאפילו הם לא הפנימו את חשיבותו של היום הזה, ולו ברמה ההצהרתית. women rights are human rights? לא שמעו על זה שם. נאדה. גם בעולם לא כולם מזכירים את ה-8 במרץ, אם כי בחלק מהעולם עדיין לילה, כך שאפשר לתת להם ליהנות מהספק.
רק אמנסטי אינטרנשיונל עומדת בינתיים בציפיות. הקמפיין שלה, נשים תחת אש – המצביע על המחיר הכבד שמשלמות נשים במלחמה וקורא לפיקוח על נשק וסיום האלימות כלפי נשים – מופיע בראש האתר שלה.
הנה כמה קישורים נוספים:
8 במרץ 2004 (קישורים לרשימות שלי)
אמנה בדבר ביטול אפליה נגד נשים לצורותיה
יום האשה הבינלאומי 2005 באו"ם
.Ms
NOW
הרוב הפמיניסטי
ספר נתונים על מצב הנשים בישראל 2002 באתר שדולת הנשים
קרוא וכתוב 