• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« מקבץ (כ"ז)*: דבורקין, 10 ואל-על
עבדות, חירות והבטחה »

קורטוב של צדק

13 באפריל 2005 על-ידי נעמה

בניגוד לציפיות, לא הטילה ארה"ב וטו על החלטת מועצת הביטחון מיום 31 במרץ, אלא רק נמנעה. כך יכולה היתה מועצת הביטחון להעביר אל בית הדין הפלילי הבינלאומי – לראשונה מאז נוסד – 51 מקרים לחקירה על פשעים שבוצעו בדרפור, סודאן. זאת כשהיא פועלת על-פי פרק 7 למגילת האו"ם, על-פי הסמכות המוענקת לה בסעיף 13ב' לחוקת בית הדין. יום היסטורי, ציינו פרשנים.

סודאן איננה צד לאמנת רומא, שהיא חוקת בית הדין. גם ישראל וארה"ב לא. סעיף 13 לאמנה מונה שלוש דרכים להפעלת סמכותו של בית הדין: (א) סיטואציה שבה נראה כי פשעים רלוונטיים בוצעו, מופנית לתובע של בית הדין ע"י מדינה שהיא צד לאמנה. (ב) סיטואציה שבה נראה כי פשעים רלוונטיים בוצעו, מופנית לתובע של בית הדין ע"י מועצת הביטחון בפועלה על-פי פרק 7 למגילת האו"ם. (ג) התובע עצמו יוזם חקירה כזאת, בהתאם לסעיף 15.  סעיף 12.2, המונה את התנאים המקדימים להפעלת סמכות השיפוט של בית הדין, קובע כי לצורך א) ו-ג) לעיל, יכול בית הדין להפעיל את סמכותו על-פי האמנה אם אחת או יותר מן המדינות הבאות הן צד לאמנה או הסכימו לסמכות שיפוטו: א) מדינה שעל אדמתה (או על כלי טיס או שיט שבבעלותה) התרחש המעשה הנדון. ב) מדינה שהנאשם בפשע הוא אזרחה.  כלומר, מדינה שאיננה צד לאמנה יכולה להסכים לסמכות בית הדין במקרה שבו פשע לכאורה בוצע על אדמתה או על-ידי אזרח שלה.

היוצא דופן, כמו שאומרת האחיינית שלי, הוא סעיף 13ב. כשמדובר בסיטואציה שאותה מפנה מועצת הביטחון לתובע, לא צריך להתקיים התנאי של סעיף 12, שמדובר במדינה שהיא צד לאמנה או שהסכימה במקרה מסוים לסמכות שיפוטו של בית הדין. החריג הזה חשוב במיוחד לגבי מה שמכונה במשפט הבינלאומי סכסוך מזוין שאיננו בינלאומי. שהרי כאשר מדינה אחת מבצעת פשעים שבסמכותו של בית הדין להעמיד לדין בגינם על אדמתה של מדינה אחרת, קרוב לוודאי כי זו תסכים לשיפוטו של בית הדין גם אם איננה צד לאמנה. לא זה המקרה כאשר מדובר בשלטון של מדינה שאיננה צד לאמנה, המבצע פשעים כאלו כלפי אוכלוסייתו הוא (או כלפי אוכלוסייה כבושה על שטח שאיננו מוכר כמדינה, כמקרה מיוחד של הקטגוריה הזאת). הפתח היחיד לעשיית צדק במקרה כזה הוא העברת החקירה לבית-הדין על-ידי מועצת הביטחון, כמו שקרה עכשיו במקרה של סודאן. סוג נוסף של מקרים שההפניה ע"י מועצת הביטחון חשוב לגביו הוא מקרה תיאורטי של שתי מדינות שאינן צד לאמנה ששתיהן מבצעות פשעים-לכאורה זו על אדמתה של זו, ואף אחת מהן לא תסכים לסמכות השיפוט של בית הדין שכן אז יישפטו גם אזרחיה ע"י הסכמתה של יריבתה.

דא עקא, שמועצת הביטחון היא, כידוע, גוף פוליטי הפועל על-פי אינטרסים פוליטיים ולמעצמות יש בו זכות וטו. הצדק שייעשה בדרך זו הוא מצומצם, אם כן: רק במקרים שבהם המעצמות יבחרו שלא להשתמש בזכות הווטו שלהן. יטילו וטו, למשל, כדי לא לשתף פעולה עם בית משפט שאזרחיהן הן עשויים לעמוד בו לדין. זאת למרות שמדובר בבית דין של המפלט האחרון: לבית הדין סמכות משלימה (קומפלמנטרית), והוא נכנס לפעולה רק כאשר המדינות עצמן אינן יכולות או אינן רוצות לחקור ולהעמיד לדין בגין אותם פשעים.

זאת בשורה קשה לקורבנות הפושעים שלא יגיעו לבית-הדין בשל הסיבות הללו. אמנם, בשורה קשה עוד יותר היא המחדל לפעול בזמן אמת – סמכות המסורה אף היא למועצת הביטחון של האו"ם – כדי לעצור את הפשעים האלה, לא רק כדי לשפוט עליהם בדיעבד. במקרה של סודאן יוזמת ההתערבות נעצרה בעיקר בשל התאגדותן של מדינות אפריקה נגדה. מקרה עגום נוסף המדגים את הצביעות והסטנדרט הכפול של מי שזועקים נגד פשעים כאשר הם מבוצעים על-ידי המערב, בעודם שותקים כאשר הם מבוצעים על-ידי רודני העולם השלישי כלפי בני עמם. במקרה הראשון אפשר לעשות מצעדים מרשימים נגד האימפריאליזם הרצחני. כאשר אפריקנים רוצחים אפריקנים – למי אכפת?

עוד בנושא:
למאן לומר לנגף טוב
מי מפחד משיפוט בינלאומי
אין דין ואין דיין

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • יש ללחוץ כדי לשלוח קישור לחברים באימייל (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם בזכויות אדם |

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפו ל 648 מנויים נוספים
  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • הבלוג בפייסבוק

  • הטוויטר שלי

  • מפתח

  • ארכיון

  • רשימות אחרונות

    • ומעין תנחומותי עוד לא דלל
    • שובל של חסד
    • גישה לרשומות פסיכיאטריות – מה הבעיה
    • ניגוד העניינים של גאולה אבן-סער
    • עיגון משפטי לזכויות אדם אינו מספיק: זכויות חולים כמקרה בוחן
  • סימניה

    מסכת השקרים של ההפיכה המשטרית
    המשבר הפוליטי והחוקתי בישראל
    מחשבת את קצה לאחור
    בחזרה לאדם השלם
    המתה בסיוע רפואי בקנדה
    כן, רק לא ביבי
    הומוסקסואלים לא שמאלנים
    למה הארץ הולך על הראש של העבודה ומרצ
    מדוע וכיצד ללמד היסטוריה
    פשעי ציות ופשעי סירוב, שם וכאן

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה מקצועית אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חמלה חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כאב כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

בלוג בוורדפרס.קום.

WPThemes.


  • הרשמה רשום
    • קרוא וכתוב
    • הצטרפו אל 648 שכבר עוקבים אחריו
    • כבר יש לך חשבון ב-WordPress.com? זה הזמן להתחבר.
    • קרוא וכתוב
    • התאמה אישית
    • הרשמה רשום
    • הרשמה
    • להתחבר
    • העתקת קישור מקוצר
    • דווח על תוכן זה
    • View post in Reader
    • ניהול מינויים
    • צמצום סרגל זה