פרס הבּוּקר הבינלאומי, והחוקה האירופית שנדחתה. גלויה מלונדון.
קדארה
הכותרת הראשית בגרדיאן היום מבשרת על הזוכה בפרס הבוקר הבינלאומי. עוד לפני הידיעה התורנית על המשבר באיחוד האירופי עם דחיית החוקה במשאלי העם בצרפת ובהולנד, שבצדק נמצא כאן בכותרות בימים האחרונים. כותרת ראשית על זכייה בפרס ספרותי – פריט מרכזי ברשימת הדברים שאני רוצה לייבא מלונדון, רשימה (list) המבשילה לכלל רשימה (post) קרובה.
הזוכה הוא הסופר האלבני איסמאיל קדארה, שגבר על קליברים כמו גבריאל גרסיה מרקס, גינתר גראס, פיליפ רות', מרגרט אטווד, ג'ון אפדייק, דוריס לסינג, יאן מקיואן, מיוריאל ספרק ואחרים. למיטב זכרוני גם א"ב יהושע היה ברשימת המועמדים, שהיתה פתוחה לסופרים הכותבים בכל השפות בתנאי שספריהם תורגמו לאנגלית.
ומה על חוקת האיחוד האירופי, שהוכשלה במשאלי העם בצרפת ובהולנד? בעניין הזה פחות ברור מי הזוכים ומי המפסידים. הפרשנים כאן מונים סיבות שונות לכישלון, כמו גם תחזיות שונות ומשונות להמשך. פרט מעניין הוא ש-35% מהנסקרים במדגם הבחירות בצרפת אמרו כי הסיבה לכך שהצביעו נגד החוקה היתה בגלל התנגדותם להצטרפות טורקיה לאיחוד. זו גם הסיבה שנתנו למעלה מרבע הנסקרים ההולנדים. (החוקה צפויה היתה להפקיע את הסמכות להחליט על קבלת מדינה חדשה מידי כל מדינה ומדינה). נו כן, טורקיה. אירופה השבעה והמרוצה מעצמה – זאת שטובה בלהטיף לאחרים – לא בדיוק מייחלת למיליוני מוסלמים שישבשו את החזון הנוצרי הלבן. אח, אירופה, אירופה.
