האם יש בקטעים שלהלן הסתה על רקע דתי או גזעי? שפטו בעצמכם.
קטע 1
"קשה להעלות על הדעת שאומה של פליטים שהוקמה בידי עם שהיה נתון לרדיפה הארוכה ביותר בהיסטוריה של האנושות, שסבל את ההשפלה העמוקה ביותר והזלזול הקשה ביותר, יוכל, תוך שני דורות, להפוך את עצמה לעם של אנשים כה בטוחים בעצמם, שולטים באחרים, ולהוציא מיעוט קטן הראוי להערכה, עם שופע בוז השואב סיפוק מהשפלת אחרים".
קטע 2
"היהודים בישראל, צאצאי האפרטהייד המכונה גטו, הכניסו את הפלסטינים לגטו. היהודים שהושפלו, בּוּזו ונרדפו, משפילים, מבזים ורודפים את הפלסטינים. היהודים שהיו קורבנות של משטר חסר רחמים, כופים את המשטר חסר הרחמים שלהם על הפלסטינים. היהודים, שעירים לעזאזל של כל עוולה, הופכים את ערפאת והרשות הפלסטינית לשעיר לעזאזל".
אם אתם סבורים שאין בקטעים האלו הסתה דתית, אתם בדעה אחת עם בית המשפט הצרפתי בערכאה הראשונה, שדחה את תביעת הדיבה שהוגשה נגד העורך הראשי של לה-מונד שבו פורסמו הקטעים, ונגד שלושת כותביהם (אחד מהם יהודי בעצמו). אם אתם סבורים שיש בקטעים האלו הסתה דתית – אתם בדעה אחת עם בית המשפט הצרפתי לערעורים, שקיבל את ערעורם של התובעים וקבע כי היתה בהם הסתה גזעית נגד ישראל והעם היהודי, על-פי החוק הצרפתי. הכותרת, אגב, היתה "ישראל-פלסטין: הסרטן".
קשה לדעת לבטח מן העיתון, הנוקט במונח "השמצה" (defamation), אך יש לשער כי מדובר בחוק הצרפתי המחמיר נגד הסתה גזעית. מלבד זאת, קשה למתוח קו ברור המפריד בין השמצה של קבוצה לבין הסתה נגדה. אין ספק כי לבני-אדם זכות לחיות בחברה שבה לא מסיתים נגד קבוצתם. זוהי גם זכות משפטית מוכרת, המעוגנת בסעיף 20(2) באמנה בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות, הקובע: "כל הטפה לשנאה לאומית, גזעית או דתית, המהווה הסתה להפליה, לפעולת איבה או לאלימות תאסר על-ידי החוק". זהו סעיף שלא רק קובע הסתה כנ"ל כפגיעה בזכות אדם אלא מחייב חקיקה האוסרת אותה. השאלה היא ראשית האם מדובר כאן בפגיעה כזאת, ושנית האם ראוי להתמודד אִתה במישור הפלילי.
כשלעצמי, אני סבורה שהקטע השני לעיל הוא בעייתי ואולי גבולי, משום שנשואו הוא "היהודים" ככלל, בעוד שהראשון מדבר על ישראל. אך בעוד שספק אם הוא מגיע לכדי הסתה כאמור, נראה לי כי הקטע הראשון אינו יכול ליפול לגדרה של הסתה. הוא אכן מותח על ישראל ביקורת חריפה, אך לגיטימית, ומסייג את ההכללה שהוא עושה. ביקורתו על מדיניותה של ישראל לא חריפה יותר מזו הנשמעת גם בתוכה פנימה.
הפרשה לא מסתיימת כאן. הפרקליטה שייצגה את לה-מונד, קתרין כהן (איך לא), הודיעה כי תערער לבית המשפט העליון.
