- כניסה חינם למוזיאונים. המבקרים מתבקשים רק לתרום פאונד או שניים כדי שאפשר יהיה להמשיך לפתוח אותם בחינם.
- ספריות שלא עולה כלום להירשם אליהן ולשאול בהן ספרים, כולל שימוש חופשי בשירותי מחשב ואינטרנט בשעה הראשונה.
- מדור התיקונים וההבהרות של הגרדיאן, על ההומור הדק ולשון ההמעטה הבריטית.
- נהגים שעוצרים עוד לפני שהנחתי את רגלי על מעבר החציה.
- כותרת ראשית בעיתון על זכייה בפרס ספרותי.
- הקרנות סרטים מיוחדות להורים (או מטפלות) על תינוקותיהם עד גיל שנה.
- שלל המסעדות האתניות הצמחוניות – הודיות, תאיות ואחרות – ועוד יותר מכך, סימון בולט על כל מוצרי המזון הרלוונטיים: "מתאים לצמחונים". ושפע המזון האורגני בכל סופרמרקט מצוי.
- רשת חנויות ה-Body Shop, המציעה תכשירי קוסמטיקה טבעיים במחירים שפויים שלא נוסו על בעלי-חיים.
- קרקרים משיבולת שועל (הנקראים כאן oatcakes).
-
Hampsted Heath
ה-Hampstead Heath בשלמותו.להבדיל מהפארקים הרבים שלונדון משופעת בהם, כאן מדובר בחלקת טבע אמיתית, המשתרעת על שטח עצום. אפשר לשוטט שם שעות בלי להרגיש שאתם נמצאים באמצע העיר. חורשות, שבילים צרים המתפתלים בתוך סבך הצמחייה ואגמים. גן עדן לכלבים ובעליהם, זוגות רומנטיים, צועדים ואצנים וחובבי פיקניק. Countryside בלב לונדון, ורק חמש דקות הליכה מהבית.
בשום פנים ואופן לא:
- המחירים השערוריתיים. כל דבר עולה פי 1.5-2 מבארץ וגם ממקומות אחרים בחו"ל. סרט ב-71 ש"ח; דירה שכורה בהמפסטד – פי שתיים מדירה זהה בלב מנהטן.
זהו. עכשיו אני יכולה ליהנות בשקט מביקור המולדת שלי.
