שמתם לב שכמעט לא עובר שבוע שלא מציינים בו איזה יום של זכויות אדם? כמעט כמו שלכל קדוש יש יום… ה-26 ביוני הוא היום הבינלאומי לתמיכה בקורבנות עינויים. פוסט בבלוג של Sokwanele (קבוצה הנאבקת ברודנות בזימבבאווה באמצעים לא אלימים), קושר את היום הזה לרשימתי הקודמת על מוגאבה.
כדאי ביום הזה להפנות תשומת לב נוספת גם לכתבה על עינויים מהמוסף של הניו-יורק טיימס מלפני שבוע, שביום ראשון שעבר קישרתי אליה בסימניה שלי.
והערה על תרגום, אבל על יותר מזה: הכתבה פורסמה בתרגום עברי בהארץ ביום חמישי שלאחר מכן. אלא שהכותרת המקורית – "חוקרים את עצמנו" (או 'לחקור את עצמנו') – נהפכה בעברית ל"על עינויים כדאי ללמוד מישראל". אז אולי קוראים ישראלים מתעניינים בעיקר בקשר הישראלי, אבל זאת לא נראית לי סיבה מספקת לשנות כותרת באופן כל-כך משמעותי (ופרובינציאלי). ה"תרגום" הזה הופך אותה לממוקדת במה ש(בכל הכבוד) איננו מרכז הכתבה. את הכתבה כדאי לקרוא ולו בגלל היושר הנדיר שאִתו היא מתמודדת עם מורכבות הנושא, כמעט מבלי לחטוא בפשטנות.
עוד בנושא:
איך הופכים עינויים לחוקיים
הרשאה לענות
"תנועת הידיים המגוננות על הראש"
על עינוּיָם של אחרים
