מי שבירך / ומי שנושא קלון / חוקתי? / ראיה לכאן ולכאן / ואשה בכל אלה לא מצאתם?
מי שבירך
בייגה שוחט בחור טוב. אבל גם בו היכה הנגע, שפשה בקרב פוליטיקאים רבים, של לעשות לעצמו "מי שבירך" עם פרישתו, בדמותה של מסיבת עיתונאים כדי לשבח את עצמו ופועלו. זה תמיד מגניב את החשד שהם מהללים את עצמם פשוט כי אין מישהו אחר שיעשה זאת.
ומי שנושא קלון
מי שאמור להיכנס לכנסת במקומו של שוחט הוא סאלח טריף, שהורשע בזמנו במתן שוחד וערעורו תלוי ועומד. מן הראוי כי מי שהורשע בעבירה פלילית, יושעה מחברותו בכנסת עד למתן פסק דין סופי. מן הראוי, וגם החוק מעניק סמכות זו לוועדת הכנסת לבקשתו של כל חבר כנסת. (סעיף 42ב.(א) לחוק יסוד: הכנסת).
חוקתי?
הצעת חוק ממשלתית מבקשת להחמיר בתנאי המעצר של זרים. בין השאר, לאפשר מעצר של 96 שעות לפני הבאה בפני שופט, לעומת 24 שעות בלבד שמחייב חוק המעצרים. חוק שאיפשר מעצר ארוך יותר ללא הבאה בפני שופט היה בין החוקים הראשונים, והבודדים, שנפסלו עד כה על-ידי בית המשפט העליון כלא-חוקתי (בג"צ 6055/95, צמח נ' שר הביטחון). היה זה החוק הצבאי בנוגע למעצר של חיילים, שבית המשפט קבע כי הוא איננו עולה בקנה אחד עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. ודוק: חוק היסוד איננו מדבר על אזרחים. הוא נוקט מפורשות בלשון אדם כשהוא קובע את זכויות היסוד שלו לכבוד, חירות, חיים, שלמות הגוף, קניין, פרטיות ויציאה מהארץ. המקום היחיד שבו הוא מתייחס ל"אזרח ישראלי" להבדיל מ'אדם' הוא בסעיף 6ב', המקנה לכל אזרח ישראלי הנמצא בחו"ל זכות כניסה לישראל.
ראיה לכאן ולכאן
פרופ' מאג'ד אל-חאג' מונה לסגן נשיא למחקר של אוניברסיטת חיפה. אותה אוניברסיטה שאיגוד המרצים הבריטי החליט להחרים בזמנו, בטרם חזר בו. למי שהיה זקוק, זאת ראיה נוספת לאיוולתו של חרם כזה, ודווקא על האוניברסיטה היחידה שאחוז הערבים הלומדים בה הוא כיחסם החלקי באוכלוסייה, אם לא יותר. אין צורך באיגוד המרצים הבריטי על-מנת לדעת שערבים מופלים בישראל, גם באקדמיה. עצם זה שמינויו של אל-חאג', חוקר בעל שם בתחום הסוציולוגיה, עושה כותרות – הוא ראיה לכך. אבל המינוי הוא גם צעד אחד קדימה. ברכות.
ואשה בכל אלה לא מצאתם?
"מה קראו עושי הכותרות הגדולות של השנה החולפת"? התעניינה לדעת מערכת 'תרבות וספרות' של הארץ. לכן פנתה "אל כמה מהאנשים שעיצבו את חיי היומיום במדינת ישראל". לא פחות מהתשובות, שהתפרסמו בגיליון ראש השנה, מעניינת הבחירה למי לפנות בשאלה. על-פי מערכת 'תרבות וספרות', עושי הכותרות, כמו גם מעצבי חיי היומיום (שתי קבוצות שאינן בשום פנים זהות), הם גברים בלבד. אף אשה לא עשתה כותרת בשנה שחלפה? אף אשה לא עיצבה את חיי היומיום במדינת ישראל? דומה שבחירתה של המערכת מעידה עליה עצמה אלפי מונים יותר מאשר על המציאות. (נוסח מכתב שנשלח למדור זה בהארץ).