• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« אוצר גנוז: לזכרה של עדה צמח
החנות של 'קרוא וכתוב' »

עבר שבוע (ל"ח): כוח בינ"ל, פער מגדרי ומלך השטיח(ונ)ים

31 בדצמבר 2005 על-ידי נעמה

כוחו של כוח בינלאומי

אני עצמי חתמתי פעם על עצומה שקראה להתערבות של כוח בינלאומי בסכסוך המקומי רווי הדמים. מאז שיניתי את דעתי. בעיקר בעקבות קריאת ספרו המאלף של ויליאם שאוקרוס, Deliver Us From Evil. שאוקרוס סוקר ומנתח את התערבויות האו"ם במשך כמה עשורים בסוף המאה ה-20, ומראה שבשום מקום שבו לא היתה נכונות של שני הצדדים (להבדיל מיכולת), לא הצליחה התערבות ונוכחות של כוח בינלאומי במטרתה. מי שהיתה זקוקה לחיזוק נוסף, קיבלה אותו בדמות הידיעה על בריחתם של הפקחים האירופים ממעבר הגבול ליד רפיח, בעקבות השתלטותם עליו של שוטרים פלסטינים. כוח בינלאומי זה נשמע נורא טוב, אבל לשים עליו את מבטחנו בענייני ביטחון –  נראה קצת מוגזם.

למה (לא) מרצ?

כותרת המודעה בעמודו הראשון של הארץ של יום שישי: "למה מרצ?" הדוברים בכנס המיועד: חמישה גברים. אני כבר יודעת למה לא מרצ.
לא שבמפלגות האחרות המצב יותר טוב, אבל מאלה עם היומרות מצפים ליותר. מרצ היא הצאצאית של רצ -התנועה לזכויות האזרח ולשלום. האם המייסדת של זו, שולמית אלוני, אולי לא היתה תמיד פמיניסטית בהתנהלותה האישית, אבל יש לה מניות ראשיות בהעלאת מעמד הנשים בישראל לתודעה הציבורית. אם גם מרצ מרשה לעצמה לארגן כנס על טהרת הגברים היהודים – המצב באמת רע. הגיע הזמן שגם בישראל יווצר "פער מגדרי" בהצבעה לבחירות: דפוסי הצבעה של נשים הנקבעים גם על-פי עמדתן של המפלגות בנושאים הקרובים ללבן של נשים. שום מפלגה לא יכולה להתעלם מדפוסים כאלו. ועמדה כנ"ל היא לא רק עניין של הצהרה מן הפה לחוץ. היא מתבטאת גם בהרכב המגדרי של כנסים, בין השאר.

מלך השטיח(ונ)ים

נחוץ חוט שדרה

יובל אלבשן הולך לפוליטיקה. כמו כל דבר שהוא עושה, גם זה מקבל כותרות וכתבות בעיתון הבית הארץ. יש להניח שכתבת המוסף השבוע היתה ניסיון תיקון מצדו לראיון האומלל לדה-מרקר, שבו תקף את כור מחצבתו  – הארגונים החברתיים. אלבשן טען שם שהארגונים החברתיים (אלו שעד לאחרונה הוא הוצג כיו"ר שלהם, להזכירכם) הם "כלי אנטי דמוקרטי" וכי הוא נפל קורבן לשטיפת מוח מצדם. לגיטימי לחלוטין לחשוב ולומר שכדי לשנות צריך לעבור למגרש הפוליטי עצמו; רק לא ברור (או אולי כן) למה צריך לעשות זאת תוך יריקה לבאר שהוא שתה ממנה לרוויה. נו, אם אפשר לשטוף את מוחו כל-כך מהר אולי אין לו בדיוק את חוט השדרה שמומלץ לבני-אדם בכלל ולפוליטיקאים בפרט (לפחות כדי להתבלט לטובה מול רוב הנוכחיים).
מה ששווה מחשבה נוספת בכתבה הנוכחית הוא הצידוק שמוצא אלבשן לכך שבפרשת הסופר-פארם – שבה היה מראשי הנאבקים נגד האיסור שהוטל על הקופאיות לשבת בזמן העבודה – הוא התפשר מאד מהר לטובת עמידתן על שטיחונים אורתופדיים. מסביר אלבשן: "אני עומד מול מנהל סופרפארם, אני יודע שהתקשורת תתעניין רק עוד פעם-פעמיים וצריך לסגור אתו. זו דילמה קשה: מה המקסימום שאפשר להשיג." הבעיה היא לא שבמאבקים צריך להתפשר. הבעיה היא בתפיסה שהמאבק עצמו כפוף לסדר-היום התקשורתי. התזזיתיות של התקשורת היא נתון, אבל היא לא צריכה להכתיב את המאבק עצמו אלא לכל היותר את אופן קידומו בדימויים תקשורתיים. מאבקים ממשיים לשינוי חברתי נעזרים בתקשורת, לא מוכתבים על-ידה. נכון, זה תהליך ארוך, מתיש לעיתים, שחלקו הגדול לא נעשה לאור הזרקורים ולא מזכה אותך בכותרות חמימות. אבל אני סומכת על אלבשן שאם היה עובר אותו, הוא היה מצליח גם אחרי חצי שנה לעניין את ידידיו בתקשורת בתוצאה, שאולי היתה מוצלחת הרבה יותר.
אגב, לפני כמה שבועות נכנסתי לסניף של סופר-פארם ושמחתי לראות את הקופאית יושבת. שאלתי באירוניה אם כבר מרשים להן לשבת. היא השיבה ברצינות גמורה: רק בהריון.

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • יש ללחוץ כדי לשלוח קישור לחברים באימייל (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם בשונות | מתויג יובל אלבשן, כוח בינלאומי, מרצ |

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפו ל 648 מנויים נוספים
  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • הבלוג בפייסבוק

  • הטוויטר שלי

  • מפתח

  • ארכיון

  • רשימות אחרונות

    • ומעין תנחומותי עוד לא דלל
    • שובל של חסד
    • גישה לרשומות פסיכיאטריות – מה הבעיה
    • ניגוד העניינים של גאולה אבן-סער
    • עיגון משפטי לזכויות אדם אינו מספיק: זכויות חולים כמקרה בוחן
  • סימניה

    מסכת השקרים של ההפיכה המשטרית
    המשבר הפוליטי והחוקתי בישראל
    מחשבת את קצה לאחור
    בחזרה לאדם השלם
    המתה בסיוע רפואי בקנדה
    כן, רק לא ביבי
    הומוסקסואלים לא שמאלנים
    למה הארץ הולך על הראש של העבודה ומרצ
    מדוע וכיצד ללמד היסטוריה
    פשעי ציות ופשעי סירוב, שם וכאן

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה מקצועית אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חמלה חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כאב כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

בלוג בוורדפרס.קום.

WPThemes.


  • הרשמה רשום
    • קרוא וכתוב
    • הצטרפו אל 648 שכבר עוקבים אחריו
    • כבר יש לך חשבון ב-WordPress.com? זה הזמן להתחבר.
    • קרוא וכתוב
    • התאמה אישית
    • הרשמה רשום
    • הרשמה
    • להתחבר
    • העתקת קישור מקוצר
    • דווח על תוכן זה
    • View post in Reader
    • ניהול מינויים
    • צמצום סרגל זה