• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« מינכן (ומה לא למדנו מאז)
עבר שבוע (ל"ט): היועצים, העיתונות והדמוקרטיה »

השימוע של אליטו

14 בינואר 2006 על-ידי נעמה

סמואל אליטו הבן (NYT)

בימים האחרונים מלאים כל כלי התקשורת כאן בשימוע שנערך בסנאט למועמדו של בוש לבית המשפט העליון, סמואל אַליטוֹ הבן. עמודים על עמודים בניו-יורק טיימס, תלי תִלים של מילים, כולל תקצירים (ארוכים) מדבריו של אליטו ומהתשאול שבוצע לו, מאמרי מערכת המתדיינים על מידת ההוגנות שבשימוע, פרופיל של אשתו (הם לא חיו יחד לפני הנישואים, לפי הדיווח החשוב), ושידור ישיר של השימוע בטלוויזיה.  גם מאוניברסיטת פרינסטון לא נחסכה המבוכה, עם הדיווח על אגודת הבוגרים של האוניברסיטה, שאליה הצטרף אליטו, שנאבקה נגד העדפה מתקנת בקבלה לאוניברסיטה. על-פי אחד הדיווחים, הם התנגדו לקבל לאוניברסיטה כל מי שלא היה גבר לבן והטרוסקסואל. על-פי רוב גם  כדאי היה להיות נוצרי.  עדנה היתה לכל הפרופסורים למשפט חוקתי, שמביעים את עמדתם באינספור טורים וראיונות. גם מן הסנטורים המתשאלים לא נחסכה עטם המושחזת של דיווחי העיתונות. בין השאר ספר הניו-יורק טיימס את מספר המילים(!) שכל-אחד מהם הפיק בשלושים הדקות שעמדו לרשותו; מה שהביא למסקנה שהם דיברו הרבה יותר מן השופט שאמור לפרוש לפניהם את תפיסת עולמו השיפוטית. הכותרת הלעגנית היתה "אבל מספיק אתך, אדוני השופט, בואו נשמע מה לי יש לומר".
אליטו נשאל על הנושאים המשפטיים העיקריים שמטרידים את המערכת הפוליטית בארה"ב. הנה שלושה מהם.

האם יפיל אליטו את Roe v. Wade?

עניין מרכזי שממנו חוששים הדמוקרטים הוא היפוך של הלכת Roe v. Wade, שקבעה ב-1973 כי הזכות החוקתית לפרטיות כוללת את זכותה של אשה להפלה. ב-1985 חיווה אליטו דעתו כי החוקה אינה כוללת זכות זו. כעת מתחמק אליטו בכל דרך אפשרית מהבעת עמדה ברורה בשאלת המעמד המשפטי של ההלכה הזאת (שאושרה שוב לפני שנים אחדות), בנימוק שיתכן מאד שהסוגייה תובא לפניו כשיכהן כשופט. הוא גם הקפיד שלא להוציא מפיו את הקביעה כי Roe v. Wade הוא בבחינת כלל משפטי שאין עליו עוררין; מה שקודמו לשימוע, ג'ון רוברטס – שאושר לכהונת נשיא בית המשפט העליון – לא היסס לעשות. זוהי אחת הסיבות לכך שאליטו נחשב לאגוז קשה יותר מרוברטס, וגם מעט יותר שמרן ממנו. סיבה פשוטה נוספת לכך היא כי לאליטו רקורד ארוך הרבה יותר כשופט ולכן גם החלטות רבות שמאפשרות לבחון את עמדותיו השיפוטיות. גורם נוסף המקשה על אליטו לעומת קודמו הוא שבעוד שרוברטס החליף את נשיא בית המשפט המנוח, השופט השמרן ויליאם רנקוויסט, מיועד אליטו להחליף את סנדרה דיי אוקונור שפרשה מכס השיפוט. למרות שאוקונור היתה מינוי רפובליקני במקור, היא "שייטה" אל עבר המרכז במהלך הקדנציה שלה, ופעמים לא מעטות היוותה את לשון המאזניים בבית המשפט.

מפעלי הפלדה של טרומן והסמכות הנשיאותית

סוגייה נוספת המעסיקה כאן רבות את הדיווחים נוגעת לפרשה ידועה פחות בהיסטוריה החוקתית של ארה"ב, אך רלבנטית מאד גם היום לשאלת סמכויות הנשיא ועד כמה ירסן אותן בית המשפט. מדובר בפסיקה של בית המשפט ב-1952 כי לנשיא טרומן לא היתה סמכות על-פי החוקה לתפוס ולהפעיל את מפעלי הפלדה במדינה מחשש שמא שביתה מתוכננת תפגע במאמץ המלחמתי בקוריאה. מה חושב אליטו על חוות-דעתו של השופט דאז ג'קסון, שהצטרף לדעה זו? מדובר בחוות-דעת ששרטטה שלוש דרגות בניסיון לבחון שאלות של התנגשות בין הסמכות הנשיאותית לזו של הקונגרס. אקטואלי במיוחד לשלטונו של בוש ובאופן ספציפי יותר לסערה שפרצה כאן רק לאחרונה עם הגילוי כי הסוכנות לביטחון לאומי (NSA, שהבדיחה הנפוצה היא שראשי התיבות שלה הם בכלל No Such Agency) צותתה לשיחות של אזרחים אמריקנים בהוראת הנשיא, ללא צו.

אדם אחד – קול אחד?

ומהי דעתו של אליטו על העיקרון של "אדם אחד – קול אחד"? לכאורה, עיקרון ברזל שמתמיה בכלל שמעמידים בסימן שאלה. אבל שיטת הבחירות האמריקנית היא של "המנצח לוקח הכל". אם באזור בחירה מסוים זכתה המפלגה האחת ב-60% מהקולות, הנציג שלה נכנס לבית הנבחרים ו-40% שהצביעו למפלגה היריבה יורדים לטמיון ולא מקבלים שום ייצוג. (זוהי שיטת בחירות פחות יציגה אך יותר משילה). ה-catch הוא בתיחום אזורי הבחירה, שנעשה על-פי הנוחות הפוליטית של השליטים, בין השאר כדי לבזבז כמה שיותר קולות ליריביהם. אז למרות שכבר אחרי מלחמת האזרחים האמריקנית התקבל התיקון ה-15 לחוקה, שהבטיח את זכות ההצבעה ללא אפליה, בפועל במשך שנים רבות מנעו (בין היתר) משחורים השפעה פוליטית על-ידי הטריק הזה; אפילו אחרי חקיקת חוק זכויות ההצבעה (1965). אליטו נשאל לגבי החלטת בית המשפט מ-1962, שקבעה סמכות להעביר ביקורת שיפוטית על חקיקה המתחמת אזורי הבחירה, ועל פסיקה שניתנה שנתיים מאוחר יותר, שקבעה כי שקילת קולות על-פי מקום המגורים של הבוחרים היא מפלה ולא-חוקתית. השאלה נוגעת למחלוקת המשפטית בארה"ב בשאלת "זכויותיהן של המדינות" לקבוע את מדיניותן. כסטודנט בפרינסטון, צידד אליטו בעמדתן של המדינות. בשימוע הצהיר אליטו כי הוא מקבל את פסיקת בית המשפט העליון בנושא.

ולבסוף, הייתכן כי אליטו תיאם עמדות עם נשיא בית המשפט העליון בישראל, אהרן ברק? החשד מתבסס על הצהרתו של אליטו כי אל לו לשופט להביא לבית המשפט את האג'נדה שלו…

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • יש ללחוץ כדי לשלוח קישור לחברים באימייל (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם בחוק ואתיקה | מתויג אליטו, הפלות, טרומן |

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפו ל 648 מנויים נוספים
  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • הבלוג בפייסבוק

  • הטוויטר שלי

  • מפתח

  • ארכיון

  • רשימות אחרונות

    • ומעין תנחומותי עוד לא דלל
    • שובל של חסד
    • גישה לרשומות פסיכיאטריות – מה הבעיה
    • ניגוד העניינים של גאולה אבן-סער
    • עיגון משפטי לזכויות אדם אינו מספיק: זכויות חולים כמקרה בוחן
  • סימניה

    מסכת השקרים של ההפיכה המשטרית
    המשבר הפוליטי והחוקתי בישראל
    מחשבת את קצה לאחור
    בחזרה לאדם השלם
    המתה בסיוע רפואי בקנדה
    כן, רק לא ביבי
    הומוסקסואלים לא שמאלנים
    למה הארץ הולך על הראש של העבודה ומרצ
    מדוע וכיצד ללמד היסטוריה
    פשעי ציות ופשעי סירוב, שם וכאן

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה מקצועית אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חמלה חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כאב כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

בלוג בוורדפרס.קום.

WPThemes.


  • הרשמה רשום
    • קרוא וכתוב
    • הצטרפו אל 648 שכבר עוקבים אחריו
    • כבר יש לך חשבון ב-WordPress.com? זה הזמן להתחבר.
    • קרוא וכתוב
    • התאמה אישית
    • הרשמה רשום
    • הרשמה
    • להתחבר
    • העתקת קישור מקוצר
    • דווח על תוכן זה
    • View post in Reader
    • ניהול מינויים
    • צמצום סרגל זה