• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« עבר שבוע (מ"א): בושה; אסמכתא; בדיקה; צדקה; ברכה
מקבץ (מ"ב): אמריקה?, חשין, ומגבלות היכולת »

הרשימה של בוסטון

12 בפברואר 2006 על-ידי נעמה

בלונדון ניפקתי שתי רשימות (א' ו-ב'). הנה הראשונה(?) של בוסטון. או ליתר דיוק קיימברידג', מעבר לנהר.

הסוכריות

האקלים האינטלקטואלי – אין ספור הרצאות ומפגשים ספרותיים, בעיר שנחשבת לגבוהת המצח ביותר בארה"ב (גם רמת הרפואה כאן היא הגבוהה בעולם, כנראה). ממש תעשיית חינוך. בבוסטון רבתי וסביבתה 60 אוניברסיטאות וקולג'ים, חלקם מובחרים. הידועים כוללים את הרווארד, MIT, אוניברסיטת בוסטון, בוסטון קולג', טאפטס, ברנדייס ונורת'ואיסטרן. וזו רחוקה מלהיות רשימה ממצה. האמת ניתנת להיאמר, עם זאת, כי מרמתן של לא מעט מן ההרצאות שאליהן הלכתי עד כה התאכזבתי.

סדר עדיפויות – השאלה איזה מזג אוויר יהיה מחר היא שאלה שמרכזיותה מתבררת כאן עד מהרה. הדבר הראשון שמסתכלים עליו בעיתון אחרי העמוד הראשון היא תחזית מזג האוויר. ומה נוח שלא חשוב באיזו שעה פותחים את הטלוויזיה, תוך חמש דקות מובטח שתצפו בתחזית.

הנימוס הידידותי – זה לא רק הנימוס ברחוב ובחנויות, שגם אם הוא לא יוצא מהלב הוא עושה את החיים לנעימים יותר. האנשים בשכונה ידידותיים להפליא, מברכים לשלום כשעוברים ברגל ומנופפים כשעוברים ברכב, ובלי סוף מתפעלים מהכלבה (היה כדאי לבוא, מה, שלג?).

הכל אפשר להחזיר – כשרציתי להחזיר פריט כלשהו שקניתי, גם כשביקשתי מפורשות להחליף אותו בפריט אחר, הוצע לי החזר של כסף מזומן, או שפשוט קיבלתי אותו מניה וביה, בלי לשאול אף שאלה. זאת כמובן מדיניות מכירות נבונה מאד, שכן היא מגבירה את נפח הקניות. אנשים פחות חוששים ופחות מתלבטים אם לקנות, מתוך ידיעה כי יוכלו להחזיר בלי ויכוח ובלי "רק זיכוי".

חנות השוקולד של Burdick – מה יכול להיות משיב נפש יותר מכוס שוקולד מהבילה, כשבחוץ השלג מכסה הכול במעטה צחור ושלו. בקפה וחנות השוקולד של Burdick, תוכלו לקבל כוס שוקולד חמה בשלושה טעמים, על בסיס חלב או סויה. אני סגורה על השוקולד המריר על בסיס סויה. בגודל הבינוני בימים של פריקת כל רסן, ובגודל הדמי הזעיר בימים שבהם חשבון הקלוריות משתלט על הגחמות.

יוגת כוח – הפיתוח האמריקני לאשטנגה יוגה הוא ה-power yoga. לא רק יוגה נמרצת אלא בניית כוח תוך כדי האימון. הסטודיו שבו אני מתאמנת, של בארון באפטיסט, הוא כנראה המוביל בשיטה, המשכללת עד קצה היכולת את מה שנקרא כאן vinyasa flow. האימון נערך בסטודיו המחומם ל-90 מעלות פרנהייט, והזיעה נוטפת כמים. בפעם הראשונה שנתקלתי ביוגה הנמרצת (אפילו לא יוגת כוח) בניו-יורק, קיטרתי שאפילו יוגה האמריקנים הופכים לכושר. אלא מה, שאיכשהו מתמכרים לזה. היום גם אני גרופי.

תודה, אבל לא תודה

קפה בכוסות נייר – זה כמובן לא ייחודי לבוסטון. גם בניו-יורק חיפשתי בנרות מקום שאפשר לשתות בו קפה בכוסות רגילות, כאלו ששוטפים אחר-כך, שבהן לקפה יש טעם של קפה. לא רק כשהם לוקחים TA, גם כשהם יושבים בבית קפה (לעיתים שעות עם המחשב הנייד), האמריקנים שותים את הקפה שלהם בכוסות חד-פעמיות. בניו-יורק התוודעתי לתופעה המדהימה של מי שבביתה לפחות שתי מכונות קפה, היורדת בבוקר לסטארבקס השכונתי כדי להביא הביתה את הקפה בכוס הנייר… הגילוי המרענן הוא שאפילו בסטרבאקס (ובוודאי בפיט'ס), אפשר לבקש קפה בכוסות אמיתיות. לבקש, אם כי לא תמיד גם לקבל: בסטארבקס לא פעם הם מתקשים להבין את הכוונה, ואני בכל-זאת מקבלת את הקפה בכוס חד-פעמית, שבה גם לקפה טעם של נייר.

הכל בגדול – שוב, לא ייחודי רק לבוסטון, אבל תשכחו מלמצוא מאפה בגודל סביר לצד הקפה, אם כבר שותים אותו בחוץ. באירלנד למדתי לחבב את הסקון, הלחמנית המתוקה המוגשת עם חמאה וריבה. כאן היא גדלה לממדים מפלצתיים, ממש כמו המאפינס האהובים על האמריקנים. כדאי גם להתעקש על אספרסו או מקיאטו בלבד – באותם מקומות מתורבתים המכירים במושג. אחרת, כשתבקשו קפה בכוס ה"קטנה" – תקבלו כוס בגודל שאי-אפשר בשום פנים להתגבר עליו. אני משאירה לכם לנחש איך נראית הכוס ה"גדולה". (הגודל הבינוני של Burdick – ע"ע – יוצא דופן מבחינה זו, אך גם שם לא הייתי מציעה לכם לנסות את זה הגדול).

לוח הזמנים של האוטובוסים – האמת, אני מתקשה להבין מדוע הם בכלל טורחים להוציא אותו. בלא מעט קווים אין כל קשר בין לוח-הזמנים המתפרסם לשעות שבהן עובר האוטובוס. מדובר לא רק בתחנות ביניים בדרך, אלא גם בשעת יציאתו של האוטובוס מתחנת הרווארד, התחנה הראשונה שלו.

השלג לא תמיד רומנטי – אל תלכו שולל אחרי התיאור הרומנטי לעיל של המעטה הצחור והאצילי, מקסים ככל שיהיה. כשיש סופה קלה והשלג נערם כמו בסוף השבוע הזה, זה כבר סיפור פחות נעים ונוח. ירדתי במדרגות הבית שקועה בשלג עד למעלֵה המגפיים, וזה היה גם המצב במדרכות. שלג (הכלבה) פשוט שחתה בתוך השלג הרך ופילסה את הדרך כמפלסת שלג קטנה. הוא הגיע לה עד למעלה מן הרגליים, וכל שראו ממנה היו הגב והראש השחורים והחמודים. את השלג במדרגות ובשביל הכניסה צריך לגרוף, לא תמיד מלאכה קלה אם השלג לא רך כמו היום. אבל המסוכן ביותר הוא השלג הדק המצופה במעטה של קרח, או סתם שלוליות קטנות המתכסות בכפור. פעמיים כבר החלקתי וקורקעתי משיעורי היוגה שלי למשך כשבועיים, צמודה לכרית חימום ולמשחת וכדורי טראומיל. זהירות, זה יכול להיגמר אפילו רע יותר.

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • יש ללחוץ כדי לשלוח קישור לחברים באימייל (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם בבארצות הנכר | מתויג בוסטון |

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפו ל 648 מנויים נוספים
  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • הבלוג בפייסבוק

  • הטוויטר שלי

  • מפתח

  • ארכיון

  • רשימות אחרונות

    • ומעין תנחומותי עוד לא דלל
    • שובל של חסד
    • גישה לרשומות פסיכיאטריות – מה הבעיה
    • ניגוד העניינים של גאולה אבן-סער
    • עיגון משפטי לזכויות אדם אינו מספיק: זכויות חולים כמקרה בוחן
  • סימניה

    מסכת השקרים של ההפיכה המשטרית
    המשבר הפוליטי והחוקתי בישראל
    מחשבת את קצה לאחור
    בחזרה לאדם השלם
    המתה בסיוע רפואי בקנדה
    כן, רק לא ביבי
    הומוסקסואלים לא שמאלנים
    למה הארץ הולך על הראש של העבודה ומרצ
    מדוע וכיצד ללמד היסטוריה
    פשעי ציות ופשעי סירוב, שם וכאן

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה מקצועית אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חמלה חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כאב כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.

WPThemes.


  • הרשמה רשום
    • קרוא וכתוב
    • הצטרפו אל 648 שכבר עוקבים אחריו
    • כבר יש לך חשבון ב-WordPress.com? זה הזמן להתחבר.
    • קרוא וכתוב
    • התאמה אישית
    • הרשמה רשום
    • הרשמה
    • להתחבר
    • העתקת קישור מקוצר
    • דווח על תוכן זה
    • View post in Reader
    • ניהול מינויים
    • צמצום סרגל זה