ספר חדש של גרשום גרוננברג חושף כי כבר בספטמבר 1967 הוזהרה ממשלת ישראל שתכניתה ליישב אזרחים ישראלים בשטחים מנוגדת למשפט הבינלאומי. תיאודור (תדי) מירון, ששימש אז כיועץ המשפטי של משרד החוץ, התבקש לחוות דעתו על תכניתו של ראש הממשלה דאז לוי אשכול לאשר התנחלויות בגדה המערבית וברמת הגולן, שנכבשו שלושה חודשים קודם לכן. מירון הוא כיום אחד המשפטנים המובילים בעולם למשפט בינלאומי של זכויות אדם ולמשפט הומניטרי בינלאומי. הוא לימד שנים רבות באוניברסיטת ניו-יורק, כיהן עד לאחרונה כנשיא בית המשפט הפלילי הבינלאומי ליוגוסלוויה לשעבר וממשיך לשבת כשופט מן המניין בבית הדין הזה.
במכתב מלווה לתזכיר, שסוּוג "סודי ביותר," קובע מירון כי "התיישבות אזרחית בשטחים המוחזקים סותרת הוראות מפורשות של אמנת ג'נבה מס. 4". בגוף התזכיר מצטט מירון את סעיף 49 לאמנת ג'נבה הרביעית ואת הפרשנות של הצלב האדום לאמנה (מ-1958), וקובע: "האיסור הוא איפוא איסור קטגורי, ואיננו מותנה במניעי ההעברה או במטרותיה והוא נועד למנוע התיישבות בשטח כבוש של בני המדינה הכובשת". אם בכל זאת יוחלט על התיישבות יהודית בשטחים המוחזקים, ממשיך מירון, חיוני שהיא תיעשה רק על-ידי גופים צבאיים ותישא אופי זמני בלבד. "גם אם מיישבים צבא ולא אזרחים", מוסיף מירון, "חייבים מבחינת המשפט הבינלאומי להתחשב בשאלת הבעלות על הקרקע". מירון מצטט את סעיף לתקנות האג מ-1907, הנחשבות לחלק מן המשפט המנהגי המחייב את כל המדינות. הסעיף קובע כי יש לכבד רכוש פרטי ואין להחרים אותו. מירון מתייחס בהמשך לעמדתה של ישראל כי לא מדובר בשטח כבוש ומזכיר כי לא רק גורמים בינלאומיים לא מקבלים עמדה זו, אלא כי "מעשים מסוימים של ישראל עצמה אינם מתיישבים עם הטענה שהגדה איננה שטח כבוש". למשל, צו הוראות ביטחון מ-1967 קבע בסעיף 35 כי "בית משפט צבאי ומינהלת בית משפט צבאי יקיימו את הוראות אמנת ג'נבה בדבר הגנת אזרחים בימי מלחמה בכל הקשור להליכים משפטיים, ומקום שישנה סתירה בין צו זה לבין האמנה האמורה, הוראות האמנה עדיפות".
ההמשך ידוע. כפי שמזכיר גרוננברג במאמר שהוא מפרסם היום בניו-יורק טיימס, שבוע לאחר קבלת התזכיר אישר אשכול להקים מחדש את כפר עציון, כ"היאחזות נח"ל". לא רחק היום והתנחלויות אזרחיות גלויות הוקמו בשטחים הכבושים. כיום חיים שם רבע מיליון אזרחים ישראלים. מי שמוסיפים להשתמש בטיעון כי הוראות אמנת ג'נבה אינן חלות על הגדה המערבית אינם מודעים לחוות הדעת המשפטית הזאת, שהקדימה את מפעל ההתנחלויות.
האמת ניתנת להיאמר, כי כיום גם בית המשפט העליון של ישראל בודק את פעולותיה על-פי אמנת ג'נבה הרביעית. אבל ממאן לבחון את השאלה הכללית של חוקיות ההתנחלויות. אולי העותרים הבאים יצרפו את התזכיר הסודי של מירון לתצהירים שלהם.
ולכל זה יש קשר, נדמה לי, לאייטם הבא.
עוד בנושא: איזה חוק בדיוק?
"איש לא יחקור אותי"
"מה את חושבת לעצמך? איש לא חקר אותי כשהייתי סגן רמטכ"ל ורמטכ"ל ואיש לא יחקור אותי כשר ביטחון". כך, על פי הדיווח, צעק שר הביטחון על עו"ד טליה ששון, בנוכחות קצינים בכירים והיועצת המשפטית של משרדו, כששון ביקשה לדעת מדוע איננו חותם על צווי הריסה נגד מאות מאחזים לא חוקיים.
ובכן, אם יורשה לי, זאת בדיוק הבעיה. שאיש לא חקר את מופז כשהיה סגן רמטכ"ל ורמטכ"ל. לו היה הדבר נעשה אז, יתכן שהיו נחסכים כמה פשעי מלחמה. יתכן גם שקצינים בכירים לא היו נאלצים להישאר בארץ ולהימנע מלצאת ללימודים בחו"ל מחשש כי יועמדו שם לדין. כשמדינה ממלאת את חובתה לחקור כהלכה חשד לפשעים, ולהעמיד לדין את החשודים בביצועם כשיש יסוד לכך, מתייתר הצורך כי הקהילה הבינלאומית תפעל בנדון. כל עוד איננו עושים זאת, אל נבוא בטענות למדינות אחרות על כי הן ממלאות את הוואקום.
עוד בנושא: מי מפחד משיפוט בינלאומי?
