• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« ארבע הערות פוסט בחירות
עבר שבוע (מ"ה): שלוש על תקשורת וחידה אחת לחג »

הצילו את דארפור

1 במאי 2006 על-ידי נעמה

הקואליציה 'הצילו את דארפור', שהוקמה ב-2004 ע"י הארגון היהודי AJWS ומוזיאון השואה בוושינגטון, קיימה ביום ראשון מצעד מחאה בוושינגטון הבירה ובערים נוספות כדי לעצור את הטבח המתמשך בדרפור. הניו-יורק טיימס דיווח בבוקר ההפגנה על השתאותם של מהגרים סודנים הפועלים למען בני עמם בדארפור לנוכח המעורבות הנרחבת של יהודים למען המטרה הזאת. זוהי המורשת של השואה, אומרים האחרונים בפשטות. אדם צוקרמן, תלמיד תיכון בן 18 מפורטלנד, מיין, הוא הרוח החיה מאחורי קבוצת פעילים למען דרפור שנסעה היום לוושינגטון הבירה כדי להשתתף במצעד המחאה. העיתונות מדווחת על 200,000 קורבנות שנרצחו בדארפור; ארגונים טוענים כי המספר קרוב יותר ל-400,000. המשבר מאיים לגלוש לצ'אד, שקלטה את רוב פליטי דרפור שנותרו בחיים. הפעילים מפורטלנד מספרים על סיבות שונות לנסיעתם היום. "כדי לנקוט עמדה", אומר אחד; "כדי ללחוץ על הממשלה הסודנית", אומר אחד מהסודנים; אביו של צוקרמן מספר כי בנו היה המחנך שלו בנושא. "אני נוסע כי צריך", אמר.

הקריאה להתערבות אמריקנית נמרצת יותר בדארפור שנשמעה היום בוושינגטון שנויה מאד במחלוקת. ביקורת חריפה נמתחת מכיוון כל מה שמשמאלו של הנשיא בוש דווקא על ההתערבויות האמריקניות. בקצה השמאלי היותר רחוק יש הרואים בכוח האמריקני כמקור כל רע מאז מלחמת העולם השנייה. העובדה שארה"ב קילקלה יותר משהועילה ברוב ההתערבויות שלה, הפילה משטרים דמוקרטיים ותמכה ברודנים, מקשה על המבקשים לדחוף אותה להתערב כשצריך לעשות זאת, מכל הסיבות הנכונות. השבוע שמעתי הרצאה של סמנתה פאוור בנושא "האם אפשר לתקן את מדיניות החוץ האמריקנית". פאוור היא אחד הקולות המחויבים ביותר בארה"ב להתערבות הומניטרית. ספרה A Problem from Hell בחן את המדיניות האמריקנית בעידן הג'נוסייד. כששומעים על מה שקורה בדארפור קשה להסכין עם התנגדות להתערבות כעמדה עקרונית; ללא התחשבות בנסיבות ובמטרה. האם לא היינו אמורים ללמוד את הלקח הזה מזמן?

בסקירת ספרו של יאיר אורון על רצח העם הארמני והכחשתו, ציטט יוסי שריד ממכתב מאלף של חוקר השואה פרופ' יהודה באואר, הפעיל כיום בוועד למען דרפור. "אין, לדעתי, כל סתירה בין חוסר התקדימיות של השואה לבין משמעויותיה האוניברסליות. אינני משתמש בביטוי 'ייחודיות', שכן אם היתה השואה ייחודית הרי שאין מה לעסוק בשואה, כי היא מחוץ להיסטוריה האנושית, היא לא יכולה לחזור, והיא קרתה בגלל כוחות על-אנושיים או תת-אנושיים בהיסטוריה – ולכן לא 'ייחודיות'. אבל היא היתה, השואה, חסרת תקדים, כלומר – היא יכולה לשמש תקדים. (…) השואה היא המקרה הקיצוני ביותר של התופעה הזאת [ג'נוסייד – נ"כ] עד כה, ומי יודע אם לא יבוא משהו קיצוני כמוה או קיצוני ממנה בעתיד. משום שהוא המקרה הקיצוני היא משמשת מעין פרדיגמה לרציחות האחרות, וכך מלמדים אותה במסגרת הארגון הבינלאומי להוראת השואה, הכולל 24 מדינות תומכות, וכך היא נתפסת על-ידי קבוצת הפעילים למניעת רצח עם שאני עומד בראשה והעוסקת היום בדארפור, ששם מתחולל עכשיו רצח עם נורא".

לא כולנו יכולנו להיות בוושינגטון היום, כמובן. אבל אפשר לעשות משהו, ולו סמלי, כדי להזדהות. כמו לענוד את הצמיד הירוק של הקואליציה. לחתום על העצומה שלה, לתרום לה או לשים קישור לאחד מהאתרים העוקבים אחרי הטבח בסודאן ומנסים לעצור אותו. "לא תחת השמירה שלנו", זוהי סיסמת הקואליציה. עוד יותר  מכך, אפשר וצריך לחתום על העצומה הקוראת לשחרר את פליטי דארפור המועטים שהגיעו לישראל ועצורים בה, ולסייע להם למצוא מקלט בטוח. שבוע אחרי יום השואה, ויומיים לפני יום העצמאות, ראוי היה שישראל תעשה ולו משהו שיזכיר לנו את הלקח האוניברסלי של נסיבות הקמתה.

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשלוח את זה לחבר בדואר אלקטרוני (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם בזכויות אדם | מתויג דארפור |

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפות ל-644 עוקבים

  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • רשימות אחרונות

    • השראה בגבעת הקפיטול
    • רפואה הפוגעת בכבוד האדם איננה "חווית טיפול"
    • שנהיה תמיד בצד הנותן?
    • חיים ששווים פחות: הסולידריות מתה מקורונה
    • פסיכולוגית הולכת לטיפול
  • סימניה

    20 עצות להגנה על הדמוקרטיה
    סיפור של פירוק והרכבה
    בצד הבטוח של הדברים
    ואף מילה על ביבי
    הן לא היסטריות
    מדינה תחת מעקב
    סופה של הבדידות
    כרב ראשי, איני יכול יותר לשתוק
    כן, נשים עם דוקטורט נקראות ד"ר
    איסור נגיעה

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • אות מיס פיגי

  • הטוויטר שלי

    הציוצים שלי
  • מפתח

  • ארכיון

  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אורי בלאו אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בית המשפט העליון בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שוויון שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.

WPThemes.


loading בטל
הרשומה לא נשלחה - בדוק את כתובות המייל בבקשה!
הפעולה נכשלה, בקשה נסה שוב
מצטערים, הבלוג שלך אינו יכול לשתף רשומות בדואר אלקטרוני.
פרטיות וקובצי Cookie: אתר זה משתמשי בקובצי Cookie. המשך השימוש באתר מהווה את ההסכמה שלך לשימוש באלו.
לקבלת מידע נוסף, כולל מידע על השליטה בקובצי Cookies, ניתן לעיין בעמוד: מדיניות קובצי ה-Cookie