• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« לא עניין של פרטיות
שלוש תהיות »

תסמונת ג'וניה

4 באוגוסט 2006 על-ידי נעמה

דרומית לקו הפחד

צהריים, ירושלים. רחוב עמק רפאים שוקק חיים. אנחנו מתקשים למצוא מקום בבית הקפה ההומה. שלוש הנערות בשולחן לידינו מחרישות אזניים בשיחת החולין. לא להאמין שרק כמה שעות נסיעה צפונה משם מתנהלת מלחמה. האזעקה שהיתה בבית קצת קודם, דוּוחתי, היתה אזעקת שווא. כך גם אומרים ברדיו שלו אני מקשיבה בדרך חזרה.
ערב, בית. בדרך לארוחת ערב. אזעקה. אני פונה חזרה הביתה. המקלט בדרך, אבל שלג שאִתי, שאני מריצה בחזרה הביתה לבל תיבהל מהצפירה ומנפילה, חלילה, חומקת הביתה בעקבות סֵזא, המטפל הפיליפיני שהיא כרוכה אחריו, הממהר להחזיר את השכן לביתו. הפעם זאת היתה אזעקת אמת. בבית אין ממ"ד ואין אף קיר שאיננו קיר חיצוני.

סך-הכל שלוש אזעקות עד היום. כלום לעומת מה שחווים תושבי הצפון הקשה, על האזעקות הבלתי פוסקות, הפחד המצמית, הנפגעים, ההריסות. [העיקר ש"המטרות מושגות" והחיזבאללה מנוצח, כמו שמפמפמים אותנו]. קצת דרומה מקו הפחד, החיים נמשכים כרגיל. עם המון אורחים שעזבו את ביתם בצפון. אבל הערב כבר נרשמו נפילות באזור. קו הפחד מדרים והולך.

במלחמת לבנון הראשונה, במרחק קילומטרים מביירות המופצצת והחשוכה ("להדק, להדק" יעץ רבין לבגין) ישבו אנשים בבתי קפה סואנים, היטיבו לבם בקפה וביין ופיזזו בדיסקוטקים. תסמונת ג'וּניה, כונתה התופעה הזאת. על-שם העיר הומת בתי-הקפה. סמל לסיאוב, ללב הגס, ל"אכול ושתׂה". מה מהר היא הגיעה אלינו.

ואולי זה לא בהכרח רע. אולי צריך לשמר את הנורמליות. הרי בשביל מה נלחמים אם לא כדי שבעורף יוכלו לשתות קפה בביטחה או לטייל עם הכלבה? כך אני חושבת כשאני מטיילת עם שלג לחוף הים ומעלינו עוברים המסוקים החוזרים מלבנון, כשאני תוהה מה חושבים עלינו הטייסים מלמעלה, שתי נקודות קטנות, אחת אדומת בגדי ספורט ואחת שחרחורת על ארבע. אבל "תסמונת ג'וניה" כּוּונה לא לצבא הנלחם על-מנת שאזרחים יוכלו לצאת בשקט לארוחת השבת, נניח, אלא להתהוללותם של אזרחים בעוד שבמרחק קצר מהם יושבים אזרחים כמותם בחשֵכה בין הריסות ביתם, או נמלטים אחוזי אימה. ואילו כאן, דרומית לקו הפחד קולטים בזרועות פתוחות ובלב רחב את עקורי הצפון (גם הטיפול בנפגעי המלחמה עבר לא במפתיע הפרטה, והאזרחים ממלאים את מקום הממשלה). ובינתיים למה שבתל-אביב ובירושלים לא תחגוג הנורמליות. אבל כשזה יגיע לתל-אביב, כך שמענו אתמול, ייהרסו תשתיות ביירות. עין תחת עין. וכולנו נהיה עיוורים, כמו שאמר גאנדי.

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • יש ללחוץ כדי לשלוח קישור לחברים באימייל (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

אהבתי

אהבתי טוען...

פורסם בשונות |

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפות ל-643 עוקבים

  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • רשימות אחרונות

    • עיגון משפטי לזכויות אדם אינו מספיק: זכויות חולים כמקרה בוחן
    • רופאים שותפים לפשע
    • ייזהר הרופא: גינקולוגים במופע התקרבנות
    • אלימות ותעתוע: הגבריות הרעילה של ויל סמית
    • ספרטה הקטנה
  • סימניה

    אין צורך לנסוע לפולין
    כלואים מאחורי מסך המגע
    קבלת החלטות רפואיות ע"י קטינים
    הענק העדין של הפילוסופיה
    ודגלם עלינו שנאה
    התכנית "עובדה" כמופע יחצ"נות
    סמלים לאנושיות במלחמה לא אנושית
    למה פוטין כבר הפסיד את המלחמה
    ללמוד להתבונן לתוך הסבל
    כיסאות לבריאות

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • אות מיס פיגי

  • הטוויטר שלי

    הציוצים שלי
  • מפתח

  • ארכיון

  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בית המשפט העליון בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חמלה חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שוויון שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.

WPThemes.


  • הרשמה רשום
    • קרוא וכתוב
    • הצטרפו אל 643 שכבר עוקבים אחריו
    • כבר יש לך חשבון ב-WordPress.com? זה הזמן להתחבר.
    • קרוא וכתוב
    • התאמה אישית
    • הרשמה רשום
    • הרשמה
    • להתחבר
    • העתקת קישור מקוצר
    • דווח על תוכן זה
    • View post in Reader
    • ניהול מינויים
    • צמצום סרגל זה
%d בלוגרים אהבו את זה: