קרוא וכתוב

בּמָקוֹם דרוךְ! / יחזקאלי, קבל תיקון / נרי לבנה ושנאתה לחרדים / בקצב הַכְתָּבָה / המַגִּיהַ של גילה

בּמָקוֹם דרוךְ!

"כל נער זב חוטם בן 23, עם י"ג שנות לימוד בקושי, משתלח בצבא בטלוויזיה ואנחנו לא יודעים להעמיד אותו במקומו". כך צוטט "מפקד יחידה מובחרת" בכנס עם הרמטכ"ל. לא שאין מה לומר על התנהגותה של התקשורת בזמן המלחמה. אבל אולי לפני שמפקדי יחידות מובחרות מעמידים עיתונאים במקומם (60 שכיבות סמיכה?), כדאי שהם ילמדו דבר או שניים על כך שחלק מהותי מתפקודה של דמוקרטיה הוא העברת ביקורת ציבורית. אפילו על צה"ל. ולשם כך לא חייבים להיות גנרלים בדימוס מעל גיל 60, עם השכלה גבוהה (במסלול מקוצר?), כמו אלו שמילאו בהמוניהם את אולפני הטלוויזיה בזמן המלחמה ובתום הקרבות נותרו מתוסכלים מאפס חשיפה. את הביקורת הזאת רשאים להעביר גם אנשים צעירים וגם, שומו שמיים, חסרי השכלה. הרבה יותר מסוכנת לדמוקרטיה מנערים זבי חוטם וחסרי השכלה שלא נשמעים לתדריכים מטעם (ורובם דווקא כן עשו זאת, למרבה הצער), הם מפקדי יחידות – יהיו אשר יהיה גילם והשכלתם – שלפי התבטאויותיהם היו רוצים שהתקשורת הישראלית תיראה כמו זאת הסורית. ועדיף לא לחשוב באלו שיטות בדיוק הם היו רוצים להעמיד אותם במקומם. דום בפינה!

יחזקאלי, קבל תיקון

ביום חמישי דיבר הכתב לענייני ערבים של חדשות 10, צבי יחזקאלי, בתכניתם של לונדון וקירשנבאום. הנושא היה המצב בדרפור. הוא הסביר את התנגדותה של הליגה הערבית להתערבות בינלאומית שם בכך שמדובר במוסלמים התוקפים נוצרים ופגאנים. טעות. בסודאן יש שני סכסוכים היסטוריים. בדרום אכן מדובר היה במלחמת אזרחים שהרקע לה, בין השאר, דתי, בין מוסלמים לנוצרים. אבל בדרפור שבמערב מדובר בסכסוך על רקע אתני, שבו הקורבנות הם מוסלמים לכל דבר, רק אפריקנים. סביר יותר שהתנגדותה של הליגה הערבית נובעת מכך שהטובחים הם ערבים מוסלמים. ככלות הכל, מה שאסור למערב מותר להם.

נרי לבנה ושנאתה לחרדים

מקלדתה של נרי לבנה ידועה כמפיקת פניני שנאה לחרדים. כתבתי כבר פעם (אייטם שלישי) על מטבעות הלשון האנטישמיים ממש שלה, כשמדובר בחובשי כיפות שחורות. גם השבוע היא לא מכזיבה. כותרת המשנה – "החרדים והמוסדות הרבניים עוברים כל גבול" – כבר מצביעה על הבעייתיות. מי הם ה"חרדים" המוכללים האלו? (תחליפי ב"ערבים", נרי). כך, עם החלק השני של הטור, המכוון את חיציו אל הממסד הדתי, אין אלא להזדהות. סגנונו של החלק הראשון, לעומת זאת, מצטרף לפנתיאון שלה שבו שוכן בין היתר המשחק שהיתה משחקת עם ילדיה: לספור כמה חרדים הם רואים במכוניות בפקק של הכניסה לירושלים. אפשר להבין ששכנים מסוימים מפריעים; השתלטות על המרחב הציבורי וכפייה איך לנהוג בו בוודאי אינן קבילות ואין לעבור עליהן בשתיקה. אבל לבנה מצטטת את חברתה שהטרוניה שלה היא שמותר לחרדים להיכנס לגור בשכונה החילונית שלה: "אני הרי לא יכולה ללכת לגור בשכונה דתית ולנהל שם חיים חילוניים. למה להם מותר לנהל חיים חרדיים גם בבועה החילונית שלי?". כאן הגבול שעוברים "החרדים", מסתבר, הוא פשוט גבול גיאוגרפי. בלועזית קוראים למה שהיא מבקשת סגרגציה.

בקצב הַכְתָּבָה

לא עדיף היה שאהרן ברק יכתוב בעצמו למוסף הארץ את הסיכום של שנות כהונתו בעליון, ויחסוך לזאב סגל את ה"תיווך"?

המַגִּיהַּ של גילה

גילה קצב כשלה בלשונה ואמרה בטלוויזיה שהיא בטוחה כי חפותו של בעלה תצא לפועל. קורה. יש לשער שהיא מתוחה בימים אלה. חגי חיטרון עשה מזה מטעמים בביקורת הטלוויזיה שלו למחרת, בסגנון "אני לא אגיד לכם ש…". אבל המשכתבים בעיתון שלו בחרו, באותו יום עצמו, להגיה את אשת הנשיא ו"לצטט" אותה בעברית תקנית כשהביאו את הידיעה עצמה. אצלם האמת יוצאת לאור.

האייטם הזה נכתב לפני כמה ימים. אמש ראיתי שגם אודי אשרי חידד עליו.