• ראשי
  • אות מיס פיגי
  • לרשותכם
  • על הבלוג
  • קצת עלי
  • דברו אלי

קרוא וכתוב

הבלוג של נעמה כרמי

Feeds:
פוסטים
תגובות
« חזקת החפות והאֵמון הציבורי
היום הוא היום. למען דארפור »

הארץ השבוע

16 בספטמבר 2006 על-ידי נעמה

לא רלוונטי, ולא כבוד גדול / נשארנו במתח / פוסט מורטם / זה לא בגללך, קשוע

לא רלוונטי, ולא כבוד גדול

נעם קצב הוא בנו של נשיא המדינה. מעבר לכך שזה לא כבוד גדול בימים אלו, לא ברורה הרלוונטיות של העובדה הזאת לכך שהוא מחברו של מאמר שמדור הספרות של הארץ פירסם אתמול. העורכים סבורים אחרת. לא רק שהעובדה הזאת מודגשת בכותרת המשנה של המאמר, אלא שהם טרחו להפנות אליו מעמודו הראשון של העיתון: "הסופר נעם קצב, בנו של נשיא המדינה, על קפקא…". מה אמורים הקוראים להבין מזה? שהייחוס המשפחתי (לא כבוד גדול כבר אמרנו?) מקנה יתר תוקף לדבריו? שהביקורת כל-כך חלשה שעדיף להדגיש את הביוגרפיה של מחברה? שההשתייכות המשפחתית היא שיקול בפרסום? או אולי, מה שנראה הכי סביר, זאת סתם עוד ראיה להשתלטות הצהבת.
עדכון (13:30): בועז כהן ממהר להפנות את תשומת לבי שזה רלוונטי ועוד איך, בהתחשב בתוכן, המרמז לדמו השפוך של הנשיא בידי העיתונות. תודה, בועז. אני רושמת לעצמי נקודה שחורה. המצב של הארץ, לעומת זאת, רק מחמיר: עכשיו המדור הספרותי שלו מתגייס לטובת קמפיין המסכנוּת של הנשיא (אין גבול לספינים שמנפיקה לשכתו) רק כי יש לו בן סופר(?). עדיין יש הבדל בין זה לבין ה"אלגוריות" שנמרודי האב היה מפרסם במעריב כדי לטעון לחפותו (אין קשר עסקי בין הארץ לנשיא), אבל הבדל שהולך ומצטמצם.

נשארנו במתח

ביום חמישי דוּוחנו על פסק-הדין האחרון שיקרא ברק בשבתו כנשיא ביה"מ העליון. פרשה מעניינת הנוגעת ל"שושלת של ירושה". מה עם איזה follow-up למחרת, כששוב קיבלנו כפולת עמודים על ברק, כמנהגו של הארץ בשבוע האחרון, במסגרת הפסטיבל? בקיצור: מה היה פסק הדין? אנא, אל תשאירו אותנו במתח.

פוסט מורטם

ניחוח לא נעים נודף מכתבת המוסף 'האריסטוקרטים', והוא לא נובע מכך שהיא מתעסקת בגופות ובנעשה בהן לאחר שהן נתרמות למדע. ראש החוג לאנטומיה באוניב' תל-אביב נשאל על כך שבזמנו התקבלו תרומות גופות ממועמדים בעלי מאפיינים מסוימים בלבד. תשובתו מאשרת זאת, אך לא ברור ממנה אם היה זה מקרה שאלו היו התורמים, שאז זה מעניין מבחינה סוציולוגית, או שאֵלו היו הקריטריונים הפורמליים שלהם לקבלה, שאז זה נשמע בעייתי, בלשון המעטה. מה, גופות של מי שהוא מכנה "מלח הארץ" שוות יותר בנתיחה? הכתבה מסתיימת בקביעתה של מזכירת החוג, שכל מי שנמצא כיום בתור לתרומה "כולם כולם רק, ואך ורק, אשכנזים". האמירות הן של המרואינים, אבל העבודה העיתונאית חסרה בהבהרת המשמעות של דבריהם, בדחיקתם להבהיר האם קיימו ועדת קבלה הלכה למעשה, ומה בדיוק הם רוצים לומר בכך שרק אשכנזים תורמים (איך הם יודעים, אגב?). שהמזרחים, פרימיטיבים שכמותם, לא מסייעים להתקדמות המדע?

זה לא בגללך, קשוע

עוד במוסף, סייד קשוע פירסם טור סאטירי ה"מצטדק" כביכול על דבריו החריפים בזמן המלחמה, בתחינה למנויים המאיימים לבטל בגללו את המנוי לעיתון, עלק. הוא התחיל טוב וסיים קצת בהגזמה, אבל לא זה העניין. העניין הוא להרגיע את קשוע: אם נחליט לבטל את המנוי להארץ, זה לא יהיה בגללך. יש מספיק סיבות טובות. כמו התדרדרות של האתיקה העיתונאית לשפל, ואמירות  מטרידות ביותר של מי שהיום הוא אחד מבעלי הארץ, אחרי שעמוס שוקן סייע לו להלבין את העבר המשפחתי. אמירות לגבי עברו הנאצי של אביו ("לפעמים זה גורם לי עצבות". על בושה הוא לא שמע); קורות העם היהודי ("קראתי לא מזמן שסטאלין שקל להקים ליהודים מדינה בחצי האי קרים. חשבתי שזה רעיון לא רע. כל דבר היה יותר טוב מישראל. אוגנדה, מדגסקר – כל מקום היה יותר טוב. תאר לעצמך אתכם במדגסקר. לו רק היה לכם אי משלכם"); וישראל (מרגש שהוא לוקח על עצמו בהשקעתו את הסיכון שישראל יום אחד לא תהיה על המפה); חלקן, יש לומר, אינן אלא גזענות, אפילו אם היא כאילו בהפוכה ("הצירוף הגרמני-יהודי הוא צירוף טוב").  אה, והצהבת כבר אמרנו?

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף ב LinkedIn (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Tumblr (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-Flattr (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשלוח את זה לחבר בדואר אלקטרוני (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)

פורסם בשונות | מתויג הארץ |

  • ד"ר נעמה כרמי

  • הצטרפות ל-644 עוקבים

  • וְזֹאת הַתְּרוּמָה

    לתרומה לאחזקת הבלוג בפייפאל.
  • רשימות אחרונות

    • השראה בגבעת הקפיטול
    • רפואה הפוגעת בכבוד האדם איננה "חווית טיפול"
    • שנהיה תמיד בצד הנותן?
    • חיים ששווים פחות: הסולידריות מתה מקורונה
    • פסיכולוגית הולכת לטיפול
  • סימניה

    20 עצות להגנה על הדמוקרטיה
    סיפור של פירוק והרכבה
    בצד הבטוח של הדברים
    ואף מילה על ביבי
    הן לא היסטריות
    מדינה תחת מעקב
    סופה של הבדידות
    כרב ראשי, איני יכול יותר לשתוק
    כן, נשים עם דוקטורט נקראות ד"ר
    איסור נגיעה

  • קרוא

    כל ביקורות הספרים

  • וכתוב

    ספרי "זכויות אדם: מבוא תאורטי", הוצאת רסלינג 2018.

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה.

  • וכתוב

    ספרי "חוק השבות: זכויות הגירה וגבולותיהן", הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2003..

    לחצו על התמונה לפרטים ורכישה

  • "שום דבר אינו מדהים כמו החיים. חוץ מהכתיבה. חוץ מהכתיבה. כן, בוודאי, חוץ מהכתיבה, הנחמה היחידה." (אורהאן פאמוק, 'הספר השחור')
  • אות מיס פיגי

  • הטוויטר שלי

    הציוצים שלי
  • מפתח

  • ארכיון

  • יש לי יום יום תג

    ICC אהוד אולמרט אהוד ברק או"ם אונס אזרחות אינטרנט אמנת הפליטים אקדמיה ארגוני זכויות אדם אתיקה מקצועית אתיקה עיתונאית אתיקה רפואית בג"צ בחירות ביה"מ העליון ביקורות ספרים ביקורת בית המשפט העליון בלוג בנימין נתניהו ג'נוסייד גדעון לוי גזענות דארפור דמוקרטיה דת הארץ הומוסקסואלים הטרדה מינית התנחלויות זכויות אדם זכויות ילדים זכויות נשים חולים חופש הביטוי חוק השבות חוק ומשפט חיים רמון חינוך חקירות טרור יועמ"ש ילדים יצחק לאור ישראל כיבוש כנס מבקשי מקלט מהגרי עבודה מוות מוסר מחאה חברתית מחלה משה קצב משפט בינלאומי משפטיזציה נשים נתניהו סרטן עבירות מין עינויים עמוס שוקן פוליטיקה פייסבוק פמיניזם פרטיות צה"ל רופאים רפואה שואה שוויון שטחים שמאל תקשורת
  • יזכור

    יעקב כרמי (אלסטר) ז"ל. אבא שלי
    ראובן אלסטר ז"ל. דוד שלי
    גלריית צילומים שצילם אבא שלי

  • הגברת המודעות סרטן השחלות | Promote Your Page Too

  • ©

    כל הזכויות שמורות לנעמה כרמי

בלוג בוורדפרס.קום.

WPThemes.


loading בטל
הרשומה לא נשלחה - בדוק את כתובות המייל בבקשה!
הפעולה נכשלה, בקשה נסה שוב
מצטערים, הבלוג שלך אינו יכול לשתף רשומות בדואר אלקטרוני.
פרטיות וקובצי Cookie: אתר זה משתמשי בקובצי Cookie. המשך השימוש באתר מהווה את ההסכמה שלך לשימוש באלו.
לקבלת מידע נוסף, כולל מידע על השליטה בקובצי Cookies, ניתן לעיין בעמוד: מדיניות קובצי ה-Cookie